רוב המטפלות במעונות היום עוזבות בשנה הראשונה, המסגרות המפוקחות לא תמיד מסייעות למי שצריך אותן ולפחות אלף פעוטונים פרטיים פעלו ב-2021 ללא כל פיקוח או מעקב. כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג'). הדוח בחן גם את גני הילדים וגילה כי הרשויות המקומיות והמפעילים הפרטיים לא מדווחים באופן שוטף על היקף כוח האדם והיעדרויות.
עיקרי הדוח
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
דוח מבקר המדינה מציג תמונה מדאיגה על מצב החינוך לתינוקות ופעוטות בני 0-3. על פי המבקר, יותר ממחצית מהמטפלות במסגרות המפוקחות שנבדקו היו ללא הכשרה רשמית, רק מיעוט קטן מאוד מהמטפלות החדשות שגויסו בשנים האחרונות עברו הכשרה רשמית.
בדיקת המבקר העלתה כי רק 5% מהמטפלות שזקוקות בכל שנה להכשרה, גם במעונות המפוקחים וגם בפרטיים, מקבלות אותה. ההערכה היא שבקצב ההכשרה הנוכחי יידרשו לפחות 20 שנה כדי להדביק את הפער בין המצב כיום להכשרה המקצועית הנדרשת על פי חוק.
מבקר המדינה מצא ממצאים מטרידים אודות התחלופה הגבוהה של המטפלות במעונות היום ובפעוטונים. יותר מ-50% מהמטפלות במסגרות המפוקחות עזבו במהלך השנה הראשונה לעבודתן.
לפי הארגונים שמפעילים את המסגרות המפוקחות, במהלך 2018-2021 התחלפו מדי שנה בין 35 ל-48 אחוזים מכלל העובדות. לדבריהם, הסיבה לתחלופה היא השכר, שעומד על שכר מינימום ותוספת של 400 שקלים בחודש לבעלות הכשרה.
למרות שחוק הפיקוח לגיל הרך נכנס לתוקף בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, ההערכה היא שלפחות אלף מעונות פרטיים טרם הגישו בקשה לאישור ראשוני על פי חוק. המשמעות היא שמדובר על לפחות אלף מעונות שאין עליהם כל פיקוח או מעקב מצד רשויות המדינה.
"קיימים מעונות פרטיים, בפרט ביישובים ובשכונות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים וכן של החברה הערבית והחרדית – שלאגף אין מידע עליהם, ולכן חוק הפיקוח החדש לא מיושם בהם", כתב המבקר.
המבקר מתח ביקורת על הפיקוח שמפעיל האגף למעונות יום ומשפחתונים בזרוע העבודה. לפי הדוח, האגף לא בחן מודל פיקוח מותאם שיבטיח שבעלי המשפחתונים הפרטיים יעמדו בדרישות בסיסיות של בטיחות פיזית במשפחתון, שהמטפלות תהיינה ללא עבר פלילי או שהמטפלות תעבורנה קורס עזרה ראשונה בסיסי.
בנוסף, תדירות הפיקוח על המסגרות המפוקחות על ידי האגף לא עמדה בקו המנחה. רק 25 תקני פיקוח הוקצו לאגף, שאמור לפקח על יותר מאלפיים מוסדות.
רק 30% מהפעוטות במסגרות מפוקחות
הדוח התייחס גם לעלויות הרבות שמשלמים הורים לתינוקות ופעוטות על חינוך ילדיהם. למרות העבודה שכמעט 80% מההורים לפעוטות בני 0-3 זכאים לסבסוד מהמדינה, בחלק מהמקרים הם עדיין שילמו הרבה. לפי הדוח, במסגרות המפוקחות, שם המחיר מפוקח על ידי המדינה, יש מקום רק לכ-30% מהפעוטות.
"הנטל הכלכלי המוטל על כתפי הורים לפעוטות בישראל הוא כבד יחסית", כתב המבקר. "הורים אשר ילדיהם במסגרת שאינה מסגרת סמל (מסגרת מפוקחת – ה"ג) נדרשים לשאת בעלות שעשויה להגיע לנתח נכבד מההכנסה המשפחתית הפנויה".
המבקר מתח ביקורת גם על הפריסה הארצית של המסגרות המפוקחות, שאינה נותנת מענה תואם. לפי הדוח, כ-20% מהמקומות במסגרות המפוקחות כלל לא משרתים אוכלוסייה שזכאית לסבסוד שכר הלימוד. למעשה, אותם מקומות משרתים כנראה אוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי גבוה שאינה זכאית לסבסוד, אך זוכה למחיר מפוקח וזול משאר האפשרויות באזור.
לפי הדוח, במחוז ירושלים יש פי 2.3 אוכלוסייה באשכולות סוציו-אקונומיים 1-4 מאשר במרכז, אך מספר המעונות במחוז ירושלים נמוך בכרבע. רק ל-13% מהפעוטות שמתגוררים ביישובים ערביים יש מקומות במסגרות מפוקחות, זאת לעומת כ-10 אלף מקומות במעונות מפוקחים הממוקמים ביישובים באשכולות סוציו-אקונומיים 9-10.
"לרבות מהמשפחות שבמצב חברתי-כלכלי נמוך אין אפשרות לשלוח את הילדים למעון יום או למשפחתון"
"כחמישית מתקציב הסבסוד מופנה למשפחות ביישובים חזקים יחסית, אשכולות 7 ומעלה. המצב מייצר מציאות שבה לרבות מבין המשפחות שבמצב חברתי-כלכלי נמוך אין אפשרות לשלוח את הפעוטות שלהן למעון יום או למשפחתון", כתב המבקר. "לדבר עשויות להיות השלכות הן על עידוד התעסוקה של ההורים, והן על איכות הטיפול שזוכים לו אותם הפעוטות".
מפעילי הגנים לא מדווחים על היעדרויות גננות
מבקר המדינה ערך ביקורת גם על גני הילדים, בדגש על יישום רפורמות בתחום. לפי הדוח, גם לאחר יישום רפורמת הסייעת השנייה, ב-66% מהגנים עמד מספר אנשי הצוות בשנת הלימודים הקודמת על שניים בלבד – גננת וסייעת. בעקבות כך, אלפי ילדים שזכאים לסייעת שנייה לפי כללי הרפורמה לא קיבלו זאת.
לפי המבקר, 32% מהילדים בגנים שאין להם סייעת שנייה מתוקצבת על ידי משרד החינוך לומדים בגני ילדים ברשויות מקומיות באשכולות חברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר, אשכולות 1-3.
הביקורת העלתה עוד כי הרשויות המקומיות והבעלים הפרטיים לא מדווחים באופן שוטף ומלא על כוח האדם שמועסק בגנים או על היעדרויות של אנשי הצוות. לכן, משרד החינוך לא יכול לאמוד את היקף התופעה של גנים שפועלים בתקן חסר.
בשנת 2016 החל לפעול קורס הכשרה לסייעות מטעם משרד החינוך. על פי הנהלים, סייעות חדשות חייבות לעבור את הקורס, וגם הסייעות הוותיקות יכולות להשתתף בו. למרות זאת, בשנים 2016-2021 השתתפו בהכשרה רק 15% מהסייעות שהמשרד השתתף בתקצוב שכרן.
למשרד ולמרכז השלטון המקומי אין נתונים על מספר הסייעות החדשות שנקלטו בשנים אלה, כך שלא ידוע מה שיעוד הסייעות החדשות שלא עברו את ההכשרה. כמו כן, מרבית הסייעות הוותיקות לא עברו את ההכשרה.
"נוקטים בפעולות לשיפור המצב"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "דוח המבקר מתייחס לתקופה שבה מעונות היום טרם הועברו לאחריות המשרד. מאז העברתם, המשרד מרחיב ומעמיק את הפיקוח על המעונות, מגייס עשרות תקני פיקוח חדשים ומתחיל בתהליך של הכשרה מקיפה וכוללת של כל המטפלות במסגרות הללו".
בעניין המחסור בגננות וסייעות נמסר בתגובה ממשרד החינוך: "מדובר במחסור ארוך שנים, שהלך והתעצם במהלך הקורונה. המשרד החל לנקוט בשורה של פעולות לשיפור תמונת המצב. הוא פתח מאגר ייעודי למילוי מקום של גננות ולצד זה חתם על הסכם שמרחיב את שיתוף הפעולה עם מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי בסוגיית מילוי מקום לגננות וסייעות".
אלונה דניאל, ממטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך, מסרה בתגובה לדוח על מעונות היום והפעוטונים: "עצוב לגלות שעקרי הדוח הוצגו כבר ב-2006, ולפי הדוח הנוכחי כדי להגיע לאיזשהו חינוך איכותי לגיל הרך וצמצום הפער ייקח 20 שנה נוספות. בשורה התחתונה אין פיקוח על הילדים שלנו, והגיע הזמן שהמדינה שלנו תתעורר ותבין שהילדים הם לא החצר האחורית שלה".
