שר הפנים והבריאות משה ארבל שמבקר במרוקו סיכם היום (שישי) בפגישה עם עמיתו המרוקאי עבד אל לאופי לאפטיט על הקמת צוותי עבודה שיעסקו בקידום ההסכם להבאת עובדים זרים ממרוקו לישראל לענפי הסיעוד והבנייה. בנוסף, השניים דנו על הקלות הדדיות בוויזה בין ישראל למרוקו, על רקע צפי של משרד התיירות במרוקו ל-200 אלף מטיילים ישראלים במדינה השנה.
ארבל ולאפטיט נפגשו בבירת מרוקו רבאט, שם סיכמו כי יש לקדם במהרה את ההסכם להבאת העובדים לענפי הסיעוד והבנייה. שרת הפנים לשעבר איילת שקד כבר דנה בעבר עם מרוקו על צעדים דומים, אך המרוקאים סירבו לחתום על הסכם כזה - וכעת מנסים בשני הצדדים להתניע אותו.
על פי נתוני משרד התיירות של מרוקו, בשנה שעברה ביקרו במדינה כ-70 אלף תיירים ישראלים. השנה זינק הצפי של משרד התיירות המרוקאי ל-200 אלף תיירים ישראלים - כמעט פי שלושה. בין השאר על הרקע הזה, מקדמות שתי המדינות את ההקלות בוויזות - והשר ארבל עדכן כי בכוונתו להאיץ פיתוח ויזה אלקטרונית עד סוף השנה.
במהלך הפגישה סוכם בין השרים כי יש לקדם במהרה את ההסכם להבאת עובדים זרים ממרוקו לישראל, לענפי הסיעוד והבנייה. לצורך כך, יוקמו צוותי עבודה משותפים שיקדמו את החתימה על הסכם כבר בקרוב. עוד נדונו הסדרי האשרות בין המדינות, כשבמסגרת זאת עדכן השר ארבל בדבר האצת פיתוח אשרה אלקטרונית עד סוף השנה.
נושאים משמעותיים נוספים שעלו בפגישה היו גם הרצון בישראל לקבל תיירים ואנשי עסקים ממרוקו, הגדלת מספר הטיסות הישירות, שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות וקידום ערים תאומות להרחבת שיתופי פעולה מוניציפאליים.
השר ארבל, שאליו התלווה לביקור מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו, הזמין את השר המרוקאי לישראל, הודה לו על האירוח המיוחד והנדיב והדגיש את קהילת יוצאי מרוקו החיה בישראל, מה שמייצר חיבור משמעותי וייחודי בין העמים.
במרוקו נמצאת בימים אלה גם משלחת מטעם הכנסת. בין משתתפי המשלחת חברי הכנסת דוד ביטן, מאיר כהן, אלמוג כהן, עודד פורר וגם יו"ר הקואליציה אופיר כץ. הם צולמו היום בבית הכנסת בקזבלנקה לצד שר הפנים ארבל, שהגיע לבית הכנסת "דוד המלך" וקרא את תפילת "מי שבירך" למלך מרוקו.
ישראל ומרוקו, נזכיר, חתמו על הסכם שלום בדצמבר 2020, בתיווכו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מאז פתחו שתי המדינות שגרירויות ברבאט ובתל אביב. פירות השלום נראים גם בספרי הלימוד במרוקו - שם נמצא כי שלום וסובלנות הם נושאים מרכזיים שעליהם לומדים התלמידים במדינה. במחקר שבחן את תוכנית הלימודים במרוקו נמצא גם כי קיימים שלל תכנים חדשים המעודדים דו-קיום עם יהודים, הכרה מעמיקה עם היהדות, שאין לה אח ורע בשום מדינה ערבית או מוסלמית אחרת, וכן הוצאה של תכנים אנטי-ישראליים מספרי הלימוד.
