שלשום (שלישי) נקבע מותו של יותם חיים בודג בן ה-10, שנפצע בשבוע שעבר בפיצוץ קלנועית חשמלית ברחוב שינקין בתל אביב. מצבה של אימו שירון, שנפצעה לצידו, ממשיך להיות קשה.
חקירת האירוע טרם הסתיימה, אולם נכון לעכשיו עולה כי סוללת הליתיום של כלי הרכב ככל הנראה התפוצצה בשל כשל טכני - וכתוצאה מכך הרכב התלקח במהירות ובעוצמות גבוהות, שהובילו לנזק אדיר לכלי וליושבים בו. לקלנועיות אין ביטוח, ולכן משפחה פתחה קמפיין גיוס למימון הטיפול שלה.
לסיוע במימון החלמה ושיקום לשירון אלטר - לחצו כאן
זה אינו המקרה הראשון של סוללת ליתיום-יון שמתפוצצת וגורמת נזק רב לרכוש ולבני אדם. בחודש מאי האחרון לי-ים נחום בן ה-11 נספה בשריפה בביתו באשדוד, וגם אז החשד היה שסוללת אופניים חשמליים התלקחה תוך כדי טעינה וגרמה לשריפה. לפני כשנתיים, אביאל דבוש בן ה-11 חולץ במצב קשה משריפה שפרצה בבית משפחתו בנתניה, וגם היא נגרמה מהתלקחות סוללה של אופניים חשמליים.
ואולם, סוללות ליתיום-יון, שמאפשרות לאגור ולהעביר יותר אנרגיה ביחס למשקלן ולנפחן מאשר סוללות אחרות, לא נפוצות רק באופניים חשמליים ובקלנועיות - אלא כמעט בכל מכשיר חשמלי מודרני. כך למשל, ניתן למצוא סוללות מסוג זה בטלפונים חכמים, במחשבים ניידים, בטאבלטים, בכלי רכב חשמליים והיברידיים, בשעונים חכמים, בכלי עבודה חשמליים במצלמות ועוד. אפילו במכשירים כמו קוראי ספרים אלקטרוניים או פלטפורמות משחקים כמו נינטנדו סוויץ׳ יש סוללות ליתיום.
יחד עם זאת, ביחס לשימוש הנרחב בהן, ובעיקר בשל רגולציה נרחבת והמון מערכות הגנה שנמצאות בסוללות המודרניות, סוללות ליתיום-יון נחשבות בטוחות מאוד לשימוש. למעשה, לפי הערכות, שיעור ההתלקחות של סוללה מסוג זה הוא פחות מאחד למיליון, והסיכון בפועל לכך שהסוללה תתפוצץ הוא כמעט אפסי. ובכל זאת, היו כאמור לא מעט מקרים שזכו לסיקור נרחב בתקשורת, בין היתר בשל כך שלרוב כללו סרטונים ויראליים במיוחד של טלפונים ניידים מתפוצצים, או כשבמקרים מסוימים – כמו זה שהתרחש בשבוע שעבר בתל אביב – הם אכן הסתיימו באסון נורא.
כאשר סוללה כזו מתפוצצת, ה"ראיות" למעשה נשרפות כליל וכמעט שאין דרך לדעת בוודאות מה גרם לפיצוץ. יחד עם זאת, סוללות ישנות, או כאלה שנמצאות במכשירים מאיכות ירודה כמו גאדג׳טים זולים שרבים מאיתנו מזמינים מהאינטרנט, הן בעלות פוטנציאל גדול יותר לנזק מכני ולבלאי, שבשילוב טכנולוגיה ישנה יותר עלולים להיות מסוכנים מאוד.
בין הגורמים המרכזיים להתלקחות סוללות מסוג זה: קצר חשמלי פנימי, טעינת יתר, טמפרטורה גבוהה במיוחד ופגמים בייצור. שמירה על הסוללה בתנאי אחסון מתאימים ובדיקות תקופתיות יכולות לסייע מאוד בהפחתת הסיכוי לתקלה מסוג זה. בנוסף, מומלץ מאוד לשמור שהסוללה לא תיפול או תינזק, ולהימנע משימוש במטענים לא תקינים או בכבלי טעינה קרועים. ניתן למצוא את ההמלצות לשימוש בסוללות מסוג זה באתר של כבאות והצלה לישראל.
הרגולציה בישראל בכל הנוגע לסוללות ליתיום-יון כוללת מספר היבטים שנועדו לצמצם את התופעה ואת הסכנות, בהם תקנים ליבוא ולייצור, הוראות בטיחות לשימוש ולאחסון ואף תקנות להובלה, לאיסוף ולמחזור. יחד עם זאת, אין חובת בדיקה תקופתית לסוללות מסוג זה או למטענים שלהן – בין היתר כי כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחרי כל סוללה וסוללה, שכאמור נפוצות מאוד בשוק, ובשל כך הסכנה לפגיעה פיזית או לטעינת יתר למשל תמיד קיימת.
פרופ' מלאכי נוקד, מומחה לכימיה מהמכון לננו-חומרים באוניברסיטת בר אילן, העוסק בפיתוח של חומרים לסוללות למגוון שימושים ומכהן כדירקטור לסוללות במכון הלאומי לאגירה של משרד האנרגיה, הוסיף: "בתוך כל סוללה כזו יש שלושה רכיבים בסיסיים - החומר החיובי, החומר השלילי והתווך ביניהם, שמכונה אלקטרוליט. אם החומר החיובי היה נוגע בחומר השלישי באופן ישיר, בלי התווך, הייתה משתחררת תגובה כימית שמשחררת המון חום. התווך האלקטרוליטי ברוב סוללות הליתיום-יון הוא דליק ובעל לחץ גבוה, מה שאומר שזה יכול להתפוצץ ממש. למעשה, מבחינת פליטת חום, גרם אחד של סוללת לית׳יום-יון שווה לשבעה גרם של חומר הנפץ טי.אן.טי".
3 צפייה בגלריה
פרופ' מלאכי נוקד. "להסביר לילדים לא לזרוק את האופניים על הרצפה, זה כמו לשים לילד גפרורים ביד ולידו בקבוק בנזין"
(צילום: אריאל זנדברג)
לדבריו, ״מה קורה כשהטכנולוגיה עוקפת את הרגולציה? כשהיא לא מסוכנת אין בעיה, אבל כשילד חושב שאם הוא יוסיף סוללה קטנה הוא יגדיל את המרחק של האופניים שלו, החום בתוך הסוללה גבוה מדי, וזה יכול פשוט להדליק את האלקטרוליט. בקורקינט יכולות להיות כמה מאות סוללות כאלה, במכונית חשמלית כעשרת אלפים סוללות ובקלנועית למשל יש איפשהו באמצע, נגיד מעל אלף סוללות, אז כל דליקה קטנה יכולה לגרום לשריפה של ממש.
"באופן עקרוני, אורך החיים או ההתנהגות של סוללה מאוד תלויים בטמפרטורה שלה. במערכת גדולה כמו של קלנועית יש מערכת שאחראית על פיזור החום בין הסוללות, וככל שיותר חם בחוץ - ככה יותר קשה לה לפזר את החום באופן אחיד. יחד עם זאת, זה מאוד לא נפוץ שמקרים כאלה מתרחשים. ברכבים חשמליים יש כאמור עשרות אלפי סוללות מחוברות אחת לשנייה, ואף אחת מהן לא מתפוצצת. ככל שהרכב גדול יותר ועבר יותר אישורים, זה משפר את הבטיחות בצורה משמעותית, אבל זה לא הרמטי לחלוטין".
אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להקטין את הסיכון? לפי פרופ׳ נוקד, ״קודם כל, אף פעם לא להחליף סוללות במקום שאין לו היתר או הבנה איזו סוללה הוא מוציא ומה הוא שם במקומה. אנשים קונים בעלי אקספרס סוללות, ולא יודעים שיש כמה משפחות של סוללות ואי אפשר לערבב ביניהן. דבר שני, לא להשתמש במטענים מהירים מעבר למה שמתיר היבואן. זה לא משחק. אנשים אומרים ׳מה יקרה, זה בסך הכול יטעין יותר מהר׳. לא, זה מחמם את המערכת ויוצר סדקים קטנים, שרק אחר כך אפשר לראות את ההשלכות שלהם".
הוא הוסיף: "בנוסף, אם כבר הטענו בטעינה מהירה, לעצור כשהגענו ל-80% ולעבור לטעינה איטית. באופן כללי, אם לא חייבים להטעין באופן מלא את הרכב לא לעשות את זה, זה גם נותן יותר אורך חיים לסוללה. בהתקנים יותר קטנים, כמו אופניים למשל, אם מרגישים שהמטען מתחמם – לעצור את הטעינה ולהוציא את האופניים מחוץ לבית. באופן כללי, להימנע מלהטעין אותם בתוך הבית, אבל בגלל שאני יודע שאנשים כן עושים את זה - בוודאי לא בזמן שינה, ואם רואים שזה חם לעצור את זה. זו לא בדיחה, זה יכול לעלות באש. האופניים נפלו על הרצפה ואתם רואים מעיכה על הבטרייה? זה סימן שצריך לקחת אותם לבדיקה ואולי להחליף סוללה. להסביר לילדים גם לא לזרוק את האופניים על הרצפה - זה כמו לשים לילד גפרורים ביד ולידו בקבוק בנזין".
