שופטי בג"ץ דחו פעם נוספת עתירה שדורשת להשוות את זכויותיהן של נשים שביקשו להירשם כאימהות לילדיהם הלא-ביולוגיים במעמד הלידה, כפי שמתאפשר לזוגות הטרוסקסואליים שלא נדרשים להוכיח את מעמד הקשר ביניהם, וקבעו כי בנות זוג ימשיכו לבקש הכרה בהורות שלהן מבתי המשפט ולא יוכלו להסתפק בהודעה משותפת לרשות האוכלוסין.
את העתירה הגישו בנות הזוג רוית ואורלי צור וייסלברג עם לידת בנן הבכור לפני כשש שנים, יחד עם האגודה למען הלהט"ב, ואחרי שורת דחיות לעתירתן התכנסו השופטים באופן חריג לדיון נוסף ופרסמו בצהריים את פסיקתם.
הרכב השופטים, שבראשו עמדה הנשיאה אסתר חיות ולצדה המשנה בדימוס ניל הנדל, המשנה המכהן עוזי פוגלמן, והשופטים עמית, סולברג, קרא ומינץ, קבע כי בניגוד לסוגיית הפונדקאות - שבה הציבו פעם אחר פעם דד-ליין למדינה, הכנסת עדיין לא יצרה את התשתית שתאפשר להם לפסוק בנושא שטרם הוסדר חוקתית. בשל כך, השופטים קראו לכנסת להסדיר את בנקי הזרע וסוגיות האפוטרופסות כך שהמדינה תוכל לקבוע כיצד תוכר ההורות של ההורה הלא-ביולוגי.
בית המשפט התבסס על עמדת המדינה, שטענה ששינתה את מדיניותה כך שמשנת 2018 גם גברים שבנות זוגן נעזרו בתרומת זרע נדרשים לעבור הליך של צו הורות, וכי גבר שמצהיר על אבהות למרות שזוגתו נעזרה בתרומה עובר עבירה פלילית. עם זאת, בשונה מנשים, כל גבר יכול לגשת לרשות האוכלוסין בפועל ולקבל הכרה רשמית באבהות מבלי שיידרש להגיע לבית המשפט.
העותרות המאוכזבות אמרו לאחר הפסיקה כי "אנחנו לא יודעות איך לספר לילדים שלנו שהמדינה שבה הם חיים רואה באימהות שלהם אימהות סוג ב'. אנחנו צריכות ללכת לבית המשפט ולהוכיח כדי שיכירו בהורות שלנו, זו שברורה ומובנת להם מרגע היוולדם. בג"ץ גלגל את הסדרת הנושא לכנסת ולכן בשנת 2022, אחרי שנים שאנחנו מחכות ומחכים לזה, הגיע הזמן שהנבחרים שלנו יפסיקו 'לתמוך' ויתחילו לעשות. תגלו אחריות ציבורית ותצעידו אותנו קדימה באמת, דרך חקיקה".
2 צפייה בגלריה
אורלי ורוית וייסלברג-צור עם ילדיהן. חיכו לפסיקה יותר משש שנים
(באדיבות האגודה למען הלהט"ב)
באותו מעמד, קיבלו השופטים את עמדת אגודת הלהט"ב לפיה יש להחיל צווי הורות באופן רטרואקטיבי. כלומר, במקרה של זוג נשים, ההכרה בהורות של האם הלא-ביולוגית יחול מיום הלידה - ובמקרה של הליך פונדקאות בחו"ל צו ההורות יחול מיום ניתוק הזיקה לפונדקאית.
יו"ר האגודה הילה פאר אמרה בתגובה כי "מקומם שמדינת ישראל בחרה להמשיך את האפליה הפסולה כלפי אלפי זוגות להט"ב שרק ביקשו להירשם כהורים לילדיהם. המאבק שלנו לא יסתיים עד לביטול ההתעללות הביורוקרטית, המתישה והיקרה הזו. זו בדיוק התזכורת לכל חברי הכנסת והשרים שתומכים בקהילה הגאה לפעול ולבטל את האפליה ברישום הורות. אנחנו לא הורים סוג ב' ולא נסכים שיתייחסו אלינו ככה".
עורך הדין חגי קלעי, שייצג בשני ההליכים שנידונו יחד, מסר: "פסק הדין צועד עוד צעד לעבר הסדרה של ההגנה המשפטית על משפחות להט"ביות, הגם שצעד קטן מידי. בכל הנוגע להחלת צווי ההורות באופן רטרואקטיבי, התוצאה חשובה ומתבקשת. עם זאת, בכל הנוגע לתרומות זרע, במקום להשוות את מעמדן של בנות זוג מאותו המין לבני זוג הטרוסקסואלים, בחר היועץ המשפטי לממשלה הקודם להרע את מצבם של בני זוג הטרוסקסואלים שנעזרו בתרומת זה. אימוץ מדיניות מרעה זו על ידי בית המשפט היום, משמעותה שבמאות משפחות שבהן נעזרו ההורים בתרומת זרע, אין כל מעמד משפטי לבן הזוג של האם. הקריאה של בית המשפט, בפסק דינו, להסדיר אחת ולתמיד בחוק את המעמד ההורה במקרה של תרומת זרע חשובה במיוחד על רקע המדיניות הבעייתית אותה קבע היועץ, ואשר אושרה על ידי בית המשפט".
עו"ד ויקטוריה גלפנד אשר ייצגה את ההורים יחד עם עו"ד דפנה כהן סטאו, עו"ד בת-חן גרינבלט ועו"ד חגי קלעי מסרה: "זהו פסק דין חשוב המהווה עוד צעד בדרך לשוויון מלא להורות בעקבות הליכי פונדקאות, גם של זוגות הורים מאותו המין. לאחר שבפסיקתם הראשונה התייחסו שופטי העליון אל ההורות הלא ביולוגית כ'הורות חשודה' וביקשו לצמצם את גדרי צו ההורות הפסיקתי, בפסיקת ההרכב המורחב הכיר כעת בית המשפט העליון בשינויים שחלו בתחום זה במהלך השנים, ופסק כי ניתן להחיל את צו ההורות הפסיקתי באופן רטרואקטיבי ממועד הסמוך ללידה (מהרגע בו נותק הקשר המשפטי בין הפונדקאית-היולדת לבין התינוק). החלטה זו מסייעת להגנה על תאים משפחתיים בכלל ומשפחות גאות בפרט ושומרת על מעמדם וזכויותיהם של ההורים ללא הזיקה הביולוגית".
