יותר מעשרה ימים חלפו מאז החיסולים הדרמטיים של פואד שוכר בביירות ואיסמעיל הנייה בטהרן, ובזמן שבישראל כבר מורגשת אדישות מסוימת ביחס לאיומי התגובה - נראה כי תושבים בלבנון ובאיראן עדיין חוששים ממה שעתיד לבוא. כך למשל, ובצל הדיווחים על החשש של הנשיא האיראני מפעולה חריפה של משמרות המהפכה נגד ישראל, בלבנון התפרסמו היום (שבת) דיווחים נרחבים על הבהלה בדאחייה, מעוז חיזבאללה בביירות.
מטוסי הקרב הישראליים בשמי לבנון
בימים האחרונים מטוסי קרב של חיל האוויר שברו לא פעם, במתכוון, את מחסום הקול מעל ביירות - במעין מסר לחיזבאללה ולתושבים כי במקרה של טעות, צה"ל יכול לזרוע באזור הרס בקלות. אחר הצהריים היום חיל האוויר עשה זאת שוב, ותושבים בלבנון פרסמו סרטונים של שבירת מחסום הקול על-ידי מטוסי הקרב של ישראל.
בצל ההערכות בישראל שחיזבאללה יגיב לחיסול שוכר לפני תגובה כלשהי מאיראן, ערוץ אל-ג'דיד הלבנוני דיווח כי גורמים ערבים יצרו קשר עם אנשי חיזבאללה וביקשו שידחו את התגובה לישראל לאחרי 15 באוגוסט - מועד המשא ומתן בנושא עסקת החטופים. המטרה, לפי הדיווח, היא שחיזבאללה לא יואשם בשיבוש המו"מ. חיזבאללה, מנגד, לא החזיר תשובה שלילית או חיובית. בנוסף, נכתב, ישנם מאמצים בינלאומיים למתן את עוצמת התגובה של חיזבאללה "כדי לא לתת לישראל תירוץ להרחיב את המלחמה".
למרות זאת, בישראל מעריכים שחיזבאללה נחוש לבצע את המתקפה נגד ישראל בימים הקרובים - ולא ישנה את התוכניות שלו בגלל האפשרות להפסקת אש.
הבהלה בביירות
בינתיים, עדות לחשש בקרב תושבי הבירה הלבנונית ניתן לראות גם בתקשורת הערבית. ב"אינדיפנדנט" בשפה ערבית, למשל, פורסמה היום כתבה של העיתונאי הלבנוני טוני בולס, שכתב כי החיסול של שוכר הכניס את תושבי הדאחייה של ביירות לחרדה ופחד. אחרי שחשבו כי ביירות לא תיכלל בבנק המטרות, כתב, הדברים השתנו לחלוטין והחשש עלה - במיוחד כי הדאחייה הוא המעוז המרכזי של חיזבאללה, שם נמצאים מוסדות הארגון והמנהיגים הפוליטיים והביטחוניים.
בולס כתב כי בניגוד לעקורים הישראלים שמקבלים סיוע מהממשלה, בלבנון האזרחים לא מקבלים סיוע מהמדינה או מחיזבאללה - ומנצלים את החסכונות שלהם. הדבר, הוסיף, מעורר את חמתם. לדבריו, "משבר העקירה" מביירות - שגרם לזינוק במחירי השכירות ביישובים שמחוץ לה - חשף את הפילוג בחברה הלבנונית. הוא הדגיש כי בעלי דירות חוששים להשכיר בתים לעקורים שייתכן ושייכים לחיזבאללה, מחשש שיסכנו את האזור שאליו יעקרו.
ראש העיירה עאליה בלבנון, וג'די מראד, סיפר בכתבה באינדיפנדנט כי היישוב התמלא בעקורים מהדאחייה ומדרום לבנון. לדבריו, בעלי הדירות לא מאפשרים ליותר ממשפחה אחת להיכנס לכל בית, אך כבר היה מקרה בו בעל בית גילה שביתו מלא ביותר מ-20 נפשות. חוקר שצוטט בכתבה אמר כי מלבד יותר מ-120 אלף עקורים מדרום לבנון, עקרו מתוך הדאחייה כ-45 אלף אזרחים תוך ימים ספורים - ומחירי הדיור עולים בהתאמה.
במאמר הוזכרה גם חוסר שביעות הרצון של הלבנונים מחיזבאללה. נכתב כי הדבר מתבטא בהתייחסות לעקורים, שנחשבים לסביבה המטפחת של חיזבאללה. בשנת 2006, נכתב, ראו בחיזבאללה כארגון שמהווה התנגדות לישראל - אך כעת רואים בו כמעין צבא המזוהה עם משמרות המהפכה האיראניים, שמלחמותיו קשורות לשיקולים אזוריים ולא לאומיים. נכתב כי רבים רואים בחיזבאללה אחראי למשברים הפוליטיים, הכלכליים ולערעור מערכת המשפט בלבנון ורואים אותו כמי שמקבל את ההחלטות ושולט במוסדות.
"זו לא אותה הדאחייה"
באל-אחבאר שמזוהה עם חיזבאללה נכתב, בין השאר, כי בימים האחרונים הדאחייה "נכנסה למלחמה לפני שזו בכלל התחילה". התושבים ברובע חזרו לתוכניות החירום שהכינו בתחילת המלחמה, לפני שהדינמיקה שהתפתחה לאורך ימי הקרב בין ישראל לחיזבאללה לימדה אותם שהדאחייה תישאר מחוץ לטווח האש.
באל-אחבאר צוין כי רבים כבר עזבו את האזור, וסיור בו מראה כי "זו לא אותה הדאחייה", והתנועה ברחובות הצטמצמה מאוד. אווירת המלחמה, תואר בכתבה, מורגשת גם בשווקים - והכול קפא. התושבים קונים דברים בסיסיים, וחוזרים הביתה. אחד המוכרים השיב לקונה ששאל אותו מתי ישיג לו סחורה, בתשובה פשוטה: "אחרי המלחמה". בנוסף, צוין בכתבה, אין כל ביטחון ששנת הלימודים תיפתח כסדרה.
ובזמן שמחירי השכירות מחוץ לביירות זינקו, דווח כי יש תושבים רבים שמבלים את היום בדאחייה - אבל ישנים מחוץ לרובע. לצידם, תושבים רבים פשוט עזבו את האזור, ואחרים הכינו תיקים למקרה של הסלמה. כך למשל, מועדון ספורט בחארת חריכ, היכן שהתרחש חיסול שוכר, סגר את שעריו אחרי שהבעלים עזב לבעלבכ - שם התקיפות מכוונות לשטחים פתוחים ובתים ולא לבניינים, ומשם גם ניתן לעבור לסוריה. ואולם, לרבים אחרים אין כסף לעזוב בגלל דמי שכירות הגבוהים שגובים כעת בעלי הדירות מחוץ לבירה הלבנונית.
המסעדות, לפי הדיווחים בלבנון, נותרו פתוחות - אך בחלק לא מבוטל מהמקומות ניכרת ירידה משמעותית במספר הלקוחות. יש מסעדות שטוענות כי אין ירידה בלקוחות, ומייחסות זאת לכך שנשים כבר לא מבשלות בגלל הפחד מהמלחמה ואנשים לא יוצאים לקניות.
