לקראת הכרעות דרמטיות בבג"ץ, בקרוב: פסקי הדין בעתירות לביטול עילת הסבירות ובעתירות לביטול חוק הנבצרות בעניינו של ראש ממשלה, שהסעירו את מדינת ישראל בימים שלפני המלחמה וכמעט ונשכחו, יינתנו בשבועות הקרובים - לכל המאוחר עד 12 בינואר.
1 צפייה בגלריה
נתניהו ולוין, והנשיאה הפורשת חיות, עם מחליפה מ"מ נשיא העליון פוגלמן. בקואליציה לא התחייבו לציית לבג"ץ
(צילום: רויטרס/Amir Cohen, שלום שלום)
מאחורי המועד האחרון, נזכיר, עומדת פרישתה של השופטת ענת ברון שהייתה חלק מהרכב השופטים בדיונים. ברון פרשה מתפקידה ב-12 באוקטובר, וההחלטה צריכה להינתן עד שלושה חודשים אחרי הפרישה שלה. שלושה ימים אחרי ברון פרשה גם נשיאת העליון בדימוס אסתר חיות, שעמדה בראש ההרכבים בדיונים.
הסבירות, וחוסר ההתחייבות לציית לבג"ץ
הדיון בעתירות לביטול עילת הסבירות - צעד שהוציא רבבות לרחובות במחאה והוביל גם להפגנות תמיכה מצד תומכי הקואליציה - התקיים ב-12 בספטמבר, ולראשונה בתולדות בג"ץ כלל את כל השופטים בבית המשפט העליון - 15. הדיון ההיסטורי נמשך 13 שעות וחצי, עבר בשידור חי וצד את עיניהם של רבים במדינה, שצפו בדריכות. גם בעולם זכה הדיון לתהודה רבה. לאחר הדיון, נשלחו באישור השופטים כמה השלמות לטיעונים.
עילת הסבירות, נזכיר, היא עילה של התערבות בג"ץ במקרים חריגים בשל חוסר סבירות קיצונית בהחלטות מנהליות. הצעת החוק לביטול עילת הסבירות שעברה מסכת אישורים ודיונים סוערים בוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן, אושרה לבסוף בקריאה שלישית ברוב של 64 חברי קואליציה מול 0 מתנגדים מהאופוזיציה, וכך אישרה הכנסת תיקון שלמעשה ביטל את האפשרות לביקורת שיפוטית תוך שימוש בעילת הסבירות להחלטות שרים, ראש ממשלה והממשלה, "לרבנות בענייני מינויים - או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות", לשון התיקון.
סערת "מגילת העצמאות" בדיון בביטול הסבירות
(צילום: לע"מ)
שורה ארוכה של עתירות הוגשו בנושא. היועצת המשפטית לממשלה התייצבה בעמדתה לצד העותרים ונגד הממשלה וטענה שיש לבטל את התיקון לחוק היסוד. לפני הדיון, סירבו בכירי הקואליציה להתחייב שיצייתו לפסיקת בג"ץ. בין המסרבים היה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתראיין שוב ושוב לתקשורת הבינלאומית אך סירב להשיב שיציית. גם שר המשפטים יריב לוין לא עשה זאת, וגם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה.
אז מה האפשרויות שבפני השופטים? החלטה תתקבל ברוב דעות. מלבד לקבל את ביטול עילת הסבירות ולדחות את העתירות - או לפסול את התיקון ולקבל את העתירות, בפני השופטים גם אפשרויות "מתונות יותר": החזרת החקיקה לכנסת לעריכת תיקונים; פסילת חלק מסוים (כמו למשל אי-יכולת להתערב בחוסר הפעלת סמכות של שר - תיקון שהוכנס ברגע האחרון);החלת החוק רק מהכנסת הבאה; או אי-התערבות מיידית עקב היעדר בשלות. בדיון בספטמבר האחרון תהו חלק מהשופטים אם ניתן לפרש בצורה מצמצמת יותר את התיקון לחוק היסוד, באופן שלפיו עילת הסבירות תמשיך להתקיים במובנה הישן והמצומצם יותר - לפני שהורחבה בפסק דין "דפי זהב" ב-1980.
הנבצרות והאפקט הפרסונלי
התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", המכונה חוק הנבצרות, עוסק בהוצאתו לנבצרות של ראש ממשלה. ב-28 בספטמבר נערך בבג"ץ דיון שני בעתירות נגדו. ההחלטה במקרה זה תינתן על ידי 11 שופטים, ובראשם הנשיאה הפורשת אסתר חיות.
שלא כמו בעתירות לביטול עילת הסבירות, הפעם יחליטו השופטים בסוגיית תוקף החוק. למעשה, עליהם לפסוק סביב השאלה "מדוע לא יידחה תוקפו לכנסת הבאה?", בגלל האפקט הפרסונלי בחוק - שלטענת שופטים רבים בדיון - חוקק עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו ו"נתפר למידותיו".
סנגורו של נתניהו בדיון בנבצרות: "הוא צריך לדאוג לפתרון בעניין הרפורמה"
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
חוק הנבצרות חוקק במהירות בכנסת אחרי עתירה שביקשה להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות. בפועל, החוק מאפשר לו להפר את הסדר ניגוד העניינים שעליו התחייב - ולעסוק בקידום המהפכה המשפטית ולקדם שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט, בזמן שהוא עצמו עומד לדין. החוק שעבר ב-23 במרץ בכנסת קובע כי ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות אך ורק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית.
התיקון לחוק הסיר מהפרק אפשרות של הוצאת ראש ממשלה לנבצרות מטעמים אחרים - ובהם הליך פלילי, וגם נטל מהיועצת המשפטית לממשלה את הסמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. התיקון לחוק קבע בין היתר שלשם הוצאת ראש ממשלה לנבצרות יידרש רוב חריג במיוחד בממשלה ובכנסת. לפי החוק, שני שלישים מהשרים בממשלה יידרשו לאשר את הוצאת ראש הממשלה לנבצרות במקרה שהוא עצמו מודיע שאינו מסוגל לכהן; ואם הוא לא מודיע - אז על שלושה רבעים מחברי הממשלה לאשר את הוצאתו לנבצרות, ואז נדרש גם רוב של 80 חברי כנסת.
