ימיה של מרצ במתכונתה הנוכחית ספורים. דברים דומים ניתן לומר גם על מפלגת העבודה, וסיבה אחת לכך היא השינוי הדמוגרפי שתורם לזה ששיעור החילונים באוכלוסייה מצטמצם והולך. על השמאל להכיר בעובדות: אנחנו מיעוט קטן בחברה הישראלית, וכנראה נמשיך להצטמק. השאלה הפתוחה שנותרה אחרי הבחירות השבוע היא איך להמשיך להיות רלוונטיים, גם אם מדובר רק בהשמעת קול קטן של מי שעומד בשער ומוקיע עוולות.
כאן חשוב להדגיש שאין דבר כזה "מרכז-שמאל". מדיניות מתונה של פשרות פוליטיות אכן ראויה במקרים מסוימים, אך היא צריכה לנבוע ממשא ומתן בריא בין הצד הימני של המפה לבין הצד השמאלי. הניסיון לקפוץ ישר למדיניות "מרכז" כמוהו כניסיון לעקוף את הדמוקרטיה.
בנוסף, מפלגות המרכז הנוכחיות מורכבות ברובן מכאלה שלהוציא את תחום הדת והמדינה, מחזיקים באידיאולוגיה ליברלית ימנית בתחום הכלכלי והחברתי, ובאידיאולוגיה ימנית מתונה בתחום המדיני. יחד עם זאת, אין ספק שישנם לא מעט מאוכזבי שמאל למיניהם שהצביעו ליש עתיד, למחנה הממלכתי ואפילו לישראל ביתנו, ועשויים לחזור בפעם הבאה להצביע למפלגת שמאל רלוונטית. אם תהיה כזאת.
כתבתי מפלגת שמאל, בלשון יחיד, כי פשוט אין אלקטורט ליותר מזה. אך מה יהיה המצע שלה? מה היא תציג בפני הבוחר? כאן צריך לומר בעצב גדול שמנהיגי מרצ עשו טעות גדולה ב-20 השנים האחרונות כשהשליכו את עיקר יהבם על הנושא המדיני. לא צריך לשכנע אותי בחשיבותה של הסוגייה, אך ההתמקדות בה בעת הזו הייתה טעות אסטרטגית מן המעלה הראשונה.
לא צריך להתעלם מהנושא המדיני, ואולי בבוא העת יחזרו להתקיים תנאים בינלאומיים שיאפשרו לחזור ולפעול לקידומו. אבל בעת הזו אין תנאים אלו מתקיימים, והתעקשות על הדגשתו היא בגדר התאבדות פוליטית. זו מציאות עצובה, טרגית, שמעוררת אי נוחות מוסרית, אבל חייבים להביט בה נכוחה.
(צילום: נויל האריס)
ובינתיים, למען הנושא המדיני הקריבה מרצ את עקרונותיה הכלכליים, החברתיים והאזרחיים שעליהם נבנה שמה עוד מימי רצ. מרגיז היה לראות כיצד בממשלה היוצאת, שחברות מרכזיות בה היו ארבע המפלגות ששמו את נושא הנישואים האזרחיים במקום מרכזי במצע שלהן, ושבאופן נדיר לא ישבו בה המפלגות החרדיות, לא נעשה דבר בנושא זה. כך אבדה לה הזדמנות פז לחולל שינוי אמיתי בחברה הישראלית, הזדמנות שכנראה לא תחזור בעתיד הנראה לעין.
ד"ר נתנאל וולוךמפלגת שמאל מאוחדת חדשה תצטרך לשים את הנושאים הכלכליים, החברתיים והאזרחיים במרכז המצע הפוליטי שלה. יש בציבור הישראלי מספיק אנשים נבונים שישמחו להצביע למי שתפעל קודם כל לקדם נושאים אלה.
וכאן המקום לציין את המובן מאליו: חייבים להתרחש חילופי דורות בהנהגת השמאל הישראלי. למרצ היה פעם דור של מנהיגים ענקים, בראשם שולמית אלוני ויוסי שריד. הדור שבא אחר כך הוכיח עצמו כקטן ואנמי בהשוואה אליהם. מנהיגיו צריכים ללכת הביתה ולפנות מקום לדור חדש, צעיר ונמרץ. האתגר האמיתי של השמאל הישראלי בשנים הקרובות יהיה להצמיח הנהגה חדשה כזו. גם זה כאמור כנראה לא יביא אותו לשלטון, אבל כך לפחות יתקיים בישראל שמאל פוליטי אמיתי, וזה כשלעצמו דבר חשוב מאין כמותו. כל אפשרות אחרת עלולה להיות הרסנית למדינת ישראל.
- ד"ר נתנאל וולוך הוא היסטוריון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
