אריק פרץ ובתו רות היו בלתי נפרדים. הם הלכו יחד לכל מקום, גם למסיבת הטבע שליד קיבוץ רעים, נרצחו יחד - ונקברו יחד באותו הקבר. "ידעתי שבחיים ובמוות הם לא נפרדו, לא היה לי ספק שהם ביחד", סיפרה ל-ynet האחות ימית.
בהתחלה חשבו הרשויות שהאב ובתו, שהייתה עם שיתוק מוחין, נחטפו על ידי מחבלי חמאס לרצועת עזה. "מהרגע הראשון ידעתי שהם מתים ולא בחיים. הרגשתי שהחיפושים לשווא ושהם לא בחיים. התעצבנתי על המדינה שמושכים את הזמן למצוא את הגופות", סיפרה ימית.
12 ימים אחרי המתקפה הרצחנית של חמאס נמצאה גופתו של אריק. "אמרתי ישר שיש פה קבר אחים. כשאמרו שמצאו את הקבר של אבא שלי אמרתי להם באופן חד וברור – תחפשו טוב טוב, אחותי לידו או איתו. אין מצב שהיא לא עם אבא שלי".
בעקבות התחושות ביקשה ימית לעכב ביממה את הקבורה של האב. "ביקשתי שיבדקו את הגופה וייקחו עוד יום אם הגופה במצב קיצוני, שיבדקו אם אחותי הקטנה איתו. המשפחה התערבה ואמרה שאסור להלין את המת, ואבא נקבר".
"כל השבעה כעסתי. צעקתי על כל שוטר או איש מדינה שהגיע. אמרתי לכולם אני שונאת את כולכם, לא אוהבת אף אחד, והתעצבנתי", סיפרה ימית. "הייתי בטוחה במיליון אחוז שהם קבורים יחד, לא היה לי אחוז של ספק שהם ביחד מהיום הראשון".
גם לאחר השבעה הידיעה לא עזבה את ימית, והיא המשיכה לטעון שאחותה נמצאת בוודאות עם אביה. באחד הלילות האם אלינור חלמה יותר מפעם אחת על רות מחובקת יחד עם אריק, כשהיא אומרת לה "אל תדאגי, אנחנו ביחד". מבחינת ימית זאת הייתה עוד הוכחה לטענותיה.
אחרי שבועיים הגיעו אל המשפחה ואמרו שהייתה טעות ונמצאו ממצאים נוספים במכון לרפואה משפטית באבו כביר, וכנראה שבתוך הקבר של אריק יש שלוש גופות ולא אחת. "הוציאו את הגופה ביום חמישי ואני כל השבת לא הייתי רגועה. לא הצלחתי לשמור שבת מרוב שהייתי עצבנית ולא הצלחתי לתפקד".
"ביום ראשון שלחתי הודעה למי שהודיעה לנו ואמרתי לה 'אני מתחננת, תודיעי לי מה קורה. הגופה של אחותי עם אבא שלי, נכון?'. בצהריים באו אלינו ואמרו 'ימית צדקה, מצאנו את שתי הגופות בקבר של האבא, וצריך לערוך לוויה חדשה'".
אל הלוויה השנייה הגיעה ימית לבושה בלבן, אחרי שכבר ישבה שבעה על יקירה. "ידעתי שבחיים ובמוות הם לא נפרדו, לא היה לי ספק שהם ביחד".