ממש בתחילת המלחמה, צה"ל שכר באחד מבנייני העסקים המוכרים מול בסיס הקריה בתל אביב משרד קטן שישמש כמעין חמ"ל לניהול הבעיות האזרחיות שיכולות להתפתח במעלה הפעולה הקרקעית. כיום, הצוות בראשות קצין בדרגת אלוף-משנה מונה כבר עשרות משרתים בסך הכול והוא צפוי לגדול עוד יותר.
צוות גרעין קטן של כמה קצינים הפך בשבועות האחרונים למחלקה של עשרות אנשי קבע, בסדיר ובמילואים, על פני חצי קומה שהולכת ומתרחבת. הם מטפלים בהכול: מחילוץ עשרות מאמינים נוצרים שנכלאו בכנסיות בצפון הרצועה, דרך הוצאת עזתים בעלי אזרחות ישראלית לאזורים הבטוחים, עצירת הקרבות בתאי שטח מסוימים שבהם התפוצץ צינור מים מרכזי בשל התקיפות, ועד למעקבים אחר סוגיית המגפות ברצועה, אם ייפרצו, ומצב תפקוד בתי החולים. כך מחויבת לפעול כל מדינה שכובשת שטח אויב.
גם פה פועל הצוות, באופן מקצועי בלבד, בשאלת "היום שאחרי". למי ימסרו את המפתחות בפברואר כשמרבית כוחות צה"ל ייצאו מעזה, ואילו גורמים הם יחפפו בעוד כחצי שנה עד שנה. האם מהצוות הזה יצמח המושל הצבאי של ישראל ברצועה בשנים הקרובות? לא ברור. תשובות מהדרג המדיני עדיין אין.
מה כן יש? פעולה שקטה לצורך הכנסת יותר מ-200 משאיות סיוע לעזה מדי יום, דרך מעברי רפיח הפלסטיני וכרם שלום הישראלי. בעיקר מדובר על מזון, מים ותרופות, אך גם במעט דלק לצרכים אזרחיים כמו מוסדות רפואיים.
הכותרת
למה ירדן על סף שבירת הסכם השלום? | סמדר פרי
29:50
"הכול מדוד, סיוע במשורה, ואם נראה תת-תפקוד באיזה בית חולים - נדע שחמאס לקח את הדלק שמיועד לו", מבטיחים גורמי ביטחון ששוחחו עם ynet. כסף, אגב, לא יהיה בעיה לפי גורמים בכירים בצה"ל לשיקום הרצועה אחרי המלחמה - בין אם מקטאר, סעודיה או איחוד האמירויות.
לדברי אותם גורמים, "הבעיה תהיה במנגנון, איך לוודא שהמיליונים לא ילכו לחמאס שירצה להתעצם מחדש. לזה אין לנו פתרון מבחינת כתובת חדשה לשליטה בעזה, וכדאי לזכור שבעזה אתה צריך לא רק משילות אזרחית בסיסית כמו חינוך, רווחה ובריאות אלא גם שמירת חוק וסדר, למנוע אנרכיה שעלולה להשפיע גם עלינו. מאוד תלוי אם חמאס יישאר מוחלש או לא יישאר כלל".
בינתיים, ביהודה ושומרון, היכן שיש שלטון צבאי-ישראלי, הולך וגובר הסיכון להתפוצצות השקט היחסי. שרי הקבינט בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מתנגדים להחזרת 120 אלף פועלים פלסטינים לעבודה בישראל, חרף דרישת שר הביטחון יואב גלנט והמלצות צה"ל ושב"כ. לפי נתוני הצבא, פועלים אלה מפרנסים כמיליון פלסטינים בגדה ויוצרים מחזורי כספים של כשישה מיליארד שקלים בחודש בכלכלה הישראלית, בעיקר בענף הבנייה.
בקריצה סקטוריאלית ובשקט ממזרי אושר בשבוע שעבר רק ל-12 אלפים פלסטינים עם היתר לחזור לעבודה, רובם למפעלים ולאתרי הבנייה ביהודה ושומרון וכמה אלפים בודדים לצרכים קריטיים בישראל. גורם ביטחוני הזהיר: "עד שסגרנו, וגם זה לא באופן מלא, את הפרצות בקו התפר אחרי שנה וחצי של הסלמה מיו"ש, נראה בקרוב שוב המוני שב"חים ופועלים חוקיים פורצים את הגדר לישראל כדי להביא פרנסה הביתה".
הוא הוסיף: "זה בהחלט תרחיש ריאלי, כי האופציה השנייה מבחינתם תהיה להישאר בבית בלי משכורת כפי שהיה להם מתחילת הסגר של חגי תשרי. הייאוש מתרגם מהר לטרור, להפרות סדר". גורמי המקצוע הציגו לקבינט, באמצעות המטה לביטחון לאומי (מל"ל), תוכנית מדורגת להשבה מבוקרת יותר של הפועלים מיהודה ושומרון. התוכנית נדחתה לפי שעה, ולאיש לא ידוע מתי יעלה הנושא לדיון נוסף.
