בשבת בבוקר, כשהחלו השמועות על התחממות באזור הדרום, משפחתו של ניר פורטי שלחו לו הודעות וואסטאפ מבוהלות. בשעה 07:07 הוא עוד הספיק לענות לאחותו תמר ולכתוב לה "כן סיס", כפי שנהג לכנות את אחיותיו. להודעות הבאות שבהן ביקשה שיעדכן אותה האם הוא בסדר - הוא כבר לא הגיב.
פורטי ז"ל, שב-1 בנובמבר היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-30, הוא אחד מ-364 המבלים שנרצחו במסיבת "נובה" ברעים בטבח שביצעו מחבלי חמאס. הוא ובת זוגו בשנה האחרונה, שי רגב ז"ל, ניסו להימלט מהמסיבה ברכב שעמו הגיעו, אולם כשהבינו שאין איך לברוח הם ברחו לשיחים והסתתרו שם עד שהמחבלים גילו אותם וירו מספר רב של כדורים בפלג גופם העליון. את גופתה של רגב איתרו כשבוע לאחר הטבח, פורטי זוהה רק 17 ימים אחרי. 17 ימים מטלטלים בהם משפחתו וחבריו נעו בין תקווה לייאוש.
"היה לנו שביב תקווה שהוא חטוף"
פורטי נולד וגדל ביישוב עומר, סמוך לבאר שבע, בן זקונים לטובה ועלי ואח קטן לאפרת, מיכל ותמר. בילדותו הוא אובחן כמחונן והוריו מספרים על ילד אהוב וחכם בצורה יוצאת דופן. בנעוריו הוא היה מדריך בתנועת הנוער "נוע"ם" (ארגון כלל ישראלי המקיים חיי קהילה בארץ תוך שימת דגש על זהות יהודית, שיווניות וישראלית), ולפני הגיוס לגדוד 50 בחטיבת הנח"ל הצטרף לשנת שירות של הגרעין בקיבוץ קטורה שבערבה.
5 צפייה בגלריה
פורטי ז"ל ובת זוגו, רגב ז"ל במסיבה ברעים. עברו לגור יחד חודש לפני הטבח
(באדיבות המשפחה )
"הכרנו בתנועת הנוער ושנינו המשכנו לשנת שירות בקיבוץ. ניר עבד בחדר האוכל, ואחרי השחרור מהצבא הוא חזר לקטורה וניהל את חדר האוכל. הוא היה האדם הכי צ'ארמר, אהוב ונערץ שהכרתי בחיי", ספד לו חברו יהונתן להט. "אני לא מצליח לעכל את העובדה שהוא לא כאן. בכל לילה אני חולם על הרגע שבו אני מקבל את הבשורה שהוא מת, ותחושת הזעם משתלטת עליי מחדש. הזעם על כך שבמקום לחגוג לו יום הולדת 30, קברנו אותו, בכינו והרמנו כוסית לזכרו. מוות של אדם צעיר, בטח כשהוא חבר קרוב כמו אח, הוא לא משהו שמלמדים אותנו איך להתמודד איתו".
באותו בוקר, הפעולה הראשונה שלהט עשה אחרי שהבין שאזור הדרום נמצא תחת מתקפת טילים, הייתה לצלצל לפורטי ורגב ללא הפסקה. "התקשרתי אליהם כמו מטורף, אבל אף אחד מהם לא ענה. בסביבות 10:00 בבוקר שלחתי הודעה לניר. אמנם הוא לא ענה, אבל היו שני וי וזה הרגיע אותי כי הבנתי שהוא קיבל את ההודעה ושכנראה שהוא בחיים. את ההודעות הבאות שלי הוא כבר לא ראה", משחזר להט.
לאורך כל אותו יום בני המשפחה והחברים פעלו בניסיון לאתר אחר בני הזוג. "המפגש הראשון בין ההורים של שי וניר היה בבית חולים סורוקה במהלך החיפושים אחריהם, זה אבסורד שאף אחד מאיתנו לא דמיין אותו", אומר להט ומוסיף: "באותו לילה עוד הלכתי לישון עם תקווה שנמצא אותם, אבל ככל שהתקדמו הימים התקווה הלכה ודעכה ופתאום לכל שקיעה הייתה משמעות וכל יום שחלף גרם לי להבין שהסיכוי לאתר אותם בחיים הוא נמוך מאוד.
"היה לנו שביב של תקווה שאולי הוא חטוף, ותוך כדי שאני אומר את זה אני מבין כמה שהכול הזוי כאן - ממתי חטיפה נחשבת למשהו שמביא תקווה?".
"ניר היה בתקופה הכי טובה של החיים שלו"
בשנה האחרונה פורטי פרח. אחרי כמה שנים שבהן עבד במכירות בברלין וסיים לימודי קואצ'ינג, הוא חזר לארץ, עבר להתגורר בתל אביב ובמהלך השנתיים האחרונות עבד כנציג פיתוח עסקי בחברת מד-טק. לפני כשנה הוא הכיר את רגב, והשניים התאהבו ואף עברו להתגורר יחד בתל אביב בחודש ספטמבר האחרון.
"ניר ושי היו זוג מאוהב ומאושר, והיו אמורים החודש לטוס למדריד לחגוג את הזוגיות שלהם ואת יום ההולדת שלו. במקום זה, אנחנו החברים חגגנו לו בלעדיהם בבר בתל אביב עם בירה והרבה דמעות. גם בעבודה הוא זכה לשבחים והתקדם מהר מאוד, ובמקביל הוא נרשם ללימודי פילוסופיה והיה מרוצה מהיכולת שלו לשלב בהצלחה בין כל האהבות שלו. הוא היה בתקופה הכי טובה של החיים שלו, והכול נגדע בבת אחת".
החיבור בין להט לפורטי היה מיידי. מהרגע שבו נפגשו בתנועת הנוער, הם לא נפרדו. באותה שבת שחורה הם קבעו להיפגש בדירתו של להט, לשתות בקבוק יין ולצאת יחד לבלומפילד למשחק כדורגל של הפועל תל אביב, קבוצה אותה שניהם אוהדים מגיל צעיר. "היינו נפגשים כמעט כל יום. פעמיים בשבוע הוא היה מגיע אליי לאכול ארוחת צהריים ובערב היינו נפגשים לצפות בסדרות. היינו באמצע של צפייה בשתי סדרות, ועכשיו אני תקוע איתן. לא חושב שאצליח לסיים אותן אי פעם".
