קדרייה דוגרו, בת 59 שמוכרת מכנסי טרנינג ובגדים אחרים בדוכן בשוק אורטקצ'ילר באיסטנבול, מסתפקת בימים אלו עבור ארוחת הצהריים שלה בבייגל מעופש, לחם מכוסה בגרגרי שומשום שמכונה סימיט. האישה האלמנה, אם לשני ילדים, אומרת כי הכסף שהיא מרוויחה מהבגדים שהיא מוכרת לא מספיק לה למחייתה, ואפילו אוכל בסיסי היא מתקשה לקנות.
7 צפייה בגלריה
"הצבענו לארדואן, למה הממשלה שלו לא מתערבת?". הטורקים פשוטי היום מתקשים לסגור את החודש
(צילום: AP)
"מעולם לא חוויתי חיים עלובים כאלו. אני הולכת לישון, קמה – והמחירים עלו. קניתי קופסת שמן בישול של 5 ליטר, והיא עלתה 40 לירות. חזרתי, והיא עלתה 80 לירות", מספרת דוגרו לסוכנות הידיעות AP. "זה לא מגיע לנו כאומה".
רבים בטורקיה מתמודדים כעת עם מצוקה כלכלית שאותה רק מחריף הזינוק במחירי המזון ומוצרים חיוניים אחרים. אף שעלייה במחירי המזון נרשמת במדינות ברחבי תבל בימים אלו, כלכלנים מודאגים מהאינפלציה הגואה שחווה כעת טורקיה. האינפלציה הזו, כך הם סבורים, נובעת בין היתר בשל ניהול כלכלי שגוי של השלטונות וכן בשל התעקשותו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לקצץ את שיעורי הריבית, תוך שהוא פוגע בעצמאותו של הבנק המרכזי.
ארדואן טוען כי הפחתת שיעור הריבית תסייע לצמיחה, אך כלכלנים רבים סבורים כי ההפך הוא שדרוש על מנת למתן את הזינוק במחירים. ערכה של הלירה הטורקית צנח בחודשים האחרונים לשיאים שליליים חדשים ביחס לדולר האמריקני, אך הבנק המרכזי בטורקיה רק המשיך להוריד את הריבית – דבר שרק הגביר את חששם של הכלכלנים בנוגע לעצמאות הבנק המרכזי תחת שלטונו האוטוריטרי של ארדואן.
7 צפייה בגלריה
הלירה צנחה לשפל חדש ביחס לדולר, ואיבדה 25% מערכה מתחילת השנה. טורקים במרכז מסחרי באיסטנבול
(צילום: AP)
בתווך, האזרחים הטורקים הם אלו שסובלים ומתקשים לסגור את החודש. "הכול כל-כך יקר, אני לא יכולה לקנות כלום", אומרת שוהיילה פויראז בזמן שהיא בוחנת את המזון בדוכנים של שוק אורטקצ'ילר שברובע איופ באיסטנבול. האישה בת ה-57 ציינה כי הצביעה למפלגתו של ארדואן, "הצדק והפיתוח", וקראה לממשלתו להתערב על מנת לצמצם את האינפלציה. "אם אתם הממשלה ואם אנחנו הצבענו לכם כדי לסדר את העניינים, למה אתם לא מתערבים? למה אתם לא מפסיקים את עליית המחירים?", שאלה.
האינפלציה הגבוהה בטורקיה פוגעת כעת בפופולריות של ארדואן, שבשנותיו הראשונות בשלטונו הממושך, שהחל ב-2003, הייתה הכלכלה הטורקית חזקה למדי. ברית משותפת שהקימו לאחרונה מפלגות האופוזיציה במדינה זוכה כעת לפופולריות גוברת, והיא סוגרת במהירות את הפער בסקרים ממפלגת השלטון.
הממשלה באנקרה טוענת כי האינפלציה עלתה ב-20% בחודש אוקטובר, ביחס לשנה שעברה, אולם ארגון בשם "קבוצת המחקר העצמאית של האינפלציה", גוף שמורכב מחוקרי אקדמיה ופקידי ממשל לשעבר בטורקיה, טוען כי האינפלציה זינקה בתקופה הזו ב-50%. גם מדינות אחרות חוות אינפלציה גבוהה, אך לא ברמה שכזו: בארה"ב, למשל, המחירים עלו ב-6% ביחס לשנה שעברה – העלייה הגבוהה ביותר שם מאז 1990; וב-19 המדינות באיחוד האירופי שמשתמשות באירו העלייה עמדה על 4%, העלייה הגבוהה ביותר שם ב-13 השנים האחרונות.
בעקבות האינפלציה המטבע הטורקי צנח בשבוע שעבר לשפל חדש ביחס לדולר – 10 לירות עבור כל דולר אחד. מאז תחילת השנה איבדה הלירה הטורקית כ-25% מערכה, מה שרק שתורם לעליית המחירים. יש אמנם מי שטוען שירידת ערכה של הלירה הטורקית הופך את הייצוא הטורקי לתחרותי יותר בכלכלה הגלובלית, אך חלק נכבד מהתעשייה הטורקית נשען דווקא על ייבוא של חומרי גלם.
כשברקע המשבר הכלכלי שחווה טורקיה, כלכלנים מביעים כאמור חשש מהשפעתו הגוברת של ארדואן על המדיניות המוניטרית. הוא מינה כבר ארבעה נגידים לבנק המרכזי מאז 2019, ופיטר בנקאים שלפי דיווחים התנגדו להורדת שיעור הריבית. בניגוד לטורקיה, בנקים מרכזיים במדינות אחרות שכלכלותיהן נפגעו במשבר הקורונה העלו את שיעורי הריבית שלהן.
המצב הכלכלי בטורקיה הביא משקיעים זרים למכור את נכסיהם במדינה, וטורקים פשוטי-יום ממירים את החסכונות שלהם למטבעות זרים או לזהב. "יש מכירה מאסיבית בשווקים הפיננסיים, רק בגלל ההתערבות הזו בעצמאותו של הבנק המרכזי", אומרת אוזלם דריצ'י סנגול, כלכלנית מאיסטנבול. "יש כמה גורמים שמשפיעים על האינפלציה ועל המחירים בשווקים הפיננסיים, אבל הגורם הדומיננטי הוא המדיניות של הבנק המרכזי".
סנגול מעריכה שכעת יותר מחצי מאוכלוסיית טורקיה – שבה מתגוררים כ-85 מיליון בני אדם – מתמודדים עם מצוקה כלכלית. ארדואן, מצדו, מתעקש שהכלכלה הטורקית חזקה ושארצו תדע לצאת ממשבר הקורונה במצב טוב יותר ממדינות אחרות. "המדפים באירופה ריקים, הם ריקים בארה"ב. השבח לאל, אנחנו ממשיכים עם שפע ועושר", אמר לאחרונה. גם מחירי הדיור והשכירות בטורקיה מזנקים, אולם כאשר קבוצת סטודנטים הפגינו בפארקים על יוקר המחיה, ארדואן תקף אותם וכינה אותם "טרוריסטים".
ממשלתו של ארדואן טוענת כי האחריות לזינוק במחירי המזון מוטלת על רשתות הסופרמרקטים במדינה, והורתה לפתוח בחקירה שלדבריה הובילה כבר להטלת קנסות. ארדואן הורה גם לתאגידים חקלאיים לפתוח אלפי סניפים חדשים ברחבי המדינה, בניסיון להוריד את מחירי המזון. שר העבודה והביטחון החברתי בטורקיה, ואדת בילגין, אמר החודש כי הממשלה מתכוונת גם להעלות את שכר המינימום, על מנת לשמור על העובדים מעליות המחירים.
