"לא ייאמן" אמר השבוע בנימין נתניהו – באנגלית, כפי שהוא אוהב – כשיצא מהגיחה היומית שלו, המתוזמנת היטב, מאולם בית המשפט שבו מתנהלת חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר בתיק 4000, שבו הוא עצמו הנאשם העיקרי. ואכן, לא ייאמן, גם בעברית וגם באנגלית – כשנזכרים שנתניהו דורש מסיעת הליכוד להצביע נגד הצעת החוק "ממדים ללימודים", שלפיה לוחמים, חיילים בודדים וחיילים ממעמד סוציו-אקונומי מיוחד יהיו זכאים למלגת לימודים אקדמיים בגובה 66% מעלות שכר הלימוד.
בישיבת סיעת הליכוד נחלקו הדעות בעניין זה. חלק מהחברים, כמו האלוף (מיל') יואב גלנט, ח"כ קרן ברק ואחרים, סברו שיש לתמוך בחיילים, וכי אין בכך משום תמיכה בקואליציה או בממשלה. זוהי תמיכה בלוחמים. בחיילים שלנו. היו אף שדרשו הצבעה חשאית בסיעה בעניין זה. אבל מזה שנים רבות איש לא מעז באמת להרים ראש נגד "ראש הממשלה", כפי שהם קוראים לו, אף שכבר אינו ראש ממשלה. הדיקטטורה חוגגת.
כולם מבינים: ההתנגדות לחוק לא תפיל את ממשלת בנט השנואה כל כך על נתניהו ועל הליכוד. היא תפגע רק בלוחמים, בחיילים הבודדים, במעוטי היכולת. ועוד משהו: גם הציבור כועס מאוד, ולא מבין את ההחלטה המקוממת הזו. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שהוא אבי התוכנית, התבטא בחריפות שאינה אופיינית לו נגד ההחלטה. כן, ההחלטה הזו פוגעת עכשיו גם בליכוד.
והנה, לאחר ששר הביטחון בני גנץ צייץ אתמול בטוויטר שפנה ליו"ר האופוזיציה וביקש ממנו להירתם ולהעביר את החוק שיעלה ביום שני הקרוב, ונתניהו עדיין עמד בסירובו, התפתח בסיעת הליכוד מרד של חברי כנסת המבינים את המשמעויות – לרבות אלה הפוליטיות – ומסרבים להמשיך וללכת אחריו בעיניים עצומות לרווחה.
חברי הכנסת יובל שטייניץ, ניר ברקת, אלי כהן, פטין מולא וגילה גמליאל הצטרפו לקודמיהם ודורשים להצביע בעד. לא בעד ממשלת בנט-לפיד. בעד הערכים. בעד החיילים הלוחמים. חייבים להפסיק לראות הכל מבעד למשקפיים הצרים, המביאים רק צרות וצרורות של קללות, ניבולי פה, שנאה והסתה. אם זה לא יקרה, ולא יינתן לכל הפחות חופש הצבעה לחברי סיעת הליכוד, יהיה בכך משום כשל ערכי ממדרגה ראשונה.
לימור לבנתצילום: אוהד צויגנברג23 שנים כיהנתי כחברה בכנסת ישראל. ידענו קרבות פרלמנטריים מרים, אבל ידענו גם שיש אחריות לאופוזיציה. קוראים לזה ממלכתיות. בשנים האחרונות הליכוד איבד כל שמץ של ממלכתיות, גם כאשר היה עדיין בשלטון, וגם עכשיו מהאופוזיציה. אין לי יותר מדי תקוות כבר, ובכל זאת: האם ייתכן שיש אור בקצה המנהרה? האם ייתכן שמספר חברי כנסת בסיעת הליכוד יעמדו בהחלטתם שלא ללכת בכל מחיר אחרי השיגיונות של יו"ר האופוזיציה?
"האופוזיציה, לא רק זכותה, גם חובתה, לעמוד על המשמר", אמר מנחם בגין ז"ל, האיש שאתמול לפני 45 שנה העלה את הליכוד לראשונה לשלטון, בשנת 1959 כאשר עדיין היה באופוזיציה. "אבל יש גם תפקיד שני לה: להיטיב עם הציבור הסובל, חסר האמצעים. ואם יריבינו, על ידי שייטיבו עם הציבור הזה, יעלו את רמת חייו, יעשו עימו צדק – ישכנעו אותו שיצביע בעדם, נקבל את השכנוע באהבה". נתניהו, זה הזמן להקשיב לבגין, ללמוד ממנו דמוקרטיה מהי – ולהיטיב עם החיילים, מהאופוזיציה.
- לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
