תקרית מותו של חוקר ארץ ישראל זאב (ז'אבו) ארליך, שבה נפל לוחם גולני סמל גור קהתי, העלתה תהיות לגבי האירוע שבו נכנס האזרח לשטח הלחימה. הדבר אף הוביל לבקשתו של רמ"ט גולני, אל"מ במיל' יואב ירום, שהכניס את ארליך ז"ל למקום - לסיים את תפקידו. שני קצינים לשעבר, שהכירו את פועלו של ארליך ז"ל לאורך השנים, סיפרו כיצד מחד סייע לכוחות בזכות הידע שלו - ומאידך, היה מעורב במשימות שלא תמיד תאמו צורכים ביטחוניים.
לדברי סא"ל במיל' ידידה שטרן, ארליך נרתם לסייע לו בניתוח מעמיק ורב-ממדי של הקרקע "לייצור תפיסת מבצעית", כשהתפרץ גל טרור בג'נין בעשור הקודם. אותה סדרת מבצעית נותחה, לדברי הקצין לשעבר, בספר "בסבך הסמטאות", שבו ז'אבו לקח חלק נכבד. שלוש שנים לאחר אותו מבצע, כך סיפר, ז'אבו סייע שוב לכוחות - והפעם בניתוח מערכת המים התת-קרקעית המסועפת בעיר שכם.
"בסדרה של פעולות, הוא הוביל בבקיאות מרשימה כוחות שונים, בהם יחידות מובחרות, לפתחים השונים של המערכת, וכך הם יצרו מיפוי מקיף ומעמיק", הסביר סא"ל במיל' שטרן. "אחרי חומת מגן, האויב ביהודה ושומרון מבין שהוא לא יכול להתמודד מול צה"ל ומוצא פתרונות יצירתיים. למשל, שימוש בחללים תת-קרקעיים מתחת לעיר העתיקה בשכם".
שטרן פירט: "המחבלים בונים בונקרים להסתתרות, סליקים לאמל"ח וחמ"לים תת-קרקעיים שמהם הם מפעילים מטענים מרחוק נגד כוחות צה"ל. כדי להילחם בתופעה החדשה, צה"ל נדרש לתחבולה ויצירתיות. כחלק מתהליך הלמידה המעמיקה של הקרקע, נעזרו בצה"ל בחוקר אלמוני, לא איש אקדמיה קלאסי, אבל אחד שבקיא בכל אבן בארץ ישראל, ובמקרה שלנו באופן ייחודי בשכם - ז'אבו".
כמה שנים לאחר מכן, סיפר, הגיעו לביתו של ז'אבו מפקדים בבקשה שיסייע בניתוח שטח מקדים לקראת יציאה למבצע בשטח מורכב מאוד. "ז'אבו פרס על הרצפה דפים ושרטט עליהם בבקיאות רבה את המרחב, כולל התשתיות התת-קרקעיות, ברמה כזו שגרמה למפקדים לתדהמה".
2 צפייה בגלריה
אל"מ במיל' יואב ירום, שהכניס את ארליך לשטח. "אדם שמכיר את הקרקע לעומק מביא איתו ערך מוסף מבצעי"
(צילום: דובר צה"ל)
הקצין במיל' הוסיף: "אינני יודע מה היה במבצר העתיק בכפר שמע בלבנון, ואני סומך על הצבא שיתחקר את האירוע ביסודיות. רציתי להראות שחוקר בעל ידע עצום יכול לסייע רבות למפקדים בכירים ולפעילות מבצעית, גם בגיל 71, בעזרת הידע העצום שלו, ואף עשה זאת פעמים רבות".
הוא הסביר באשר לפעולות החקירה הנדרשות לפני מבצעים, שבהם היה צורך בארליך ז"ל: "סעיף הקרקע הוא אולי הסעיף החשוב ביותר בהערכת המצב המבצעית. אבל לא רבים המפקדים שיודעים לנתח את הקרקע לעומק. דווקא השטח זוכה להתייחסות שטחית. לעיתים הקרקע ידועה, אבל התפקידים בצבא קצרים ושימור הידע ההיסטורי לוקה בחסר. אדם שמכיר את הקרקע לעומק מביא איתו ערך מוסף מבצעי".
"הגענו על תקן ניצבים, ליווינו אותו לאבטחת המחקר שלו"
סרן במיל' אלעד (37) מתל אביב, ששירת בסדיר במינהל האזרחי בנפת חברון, סיפר איך התבקש להתלוות לכניסתו של ארליך לכפר סעיר שליד חברון: "הכפר הוא עוין, בשטח B. נכנסנו לפעילות יחד עם כוח מילואים וז'אבו. נכנסנו איתו למסגד וז'אבו התחיל למדוד, לצלם, לכתוב ולתעד. כששאלתי אותו מה המטרה לשמה הגענו לשם, הוא הסביר לי שלפי איך שהדברים מסודרים במסגד (כמו כיווני האבנים, ג"ג) – הוא מנסה להוכיח שלפני שהפך להיות מסגד, הוא היה אתר יהודי".
הוא הוסיף: "איש הדת שפתח לנו את דלת המסגד סירב להכניס אותו. הוא הגיע עם כיפה, ציציות וזקן. 'המתנחל הזה, אני לא מוכן שייכנס', אמר לי". במקום, כך הוא סיפר, התפתחו הפרות סדר שכללו זריקות אבנים, מוטות ובקבוקי זכוכית. "בנס זה נגמר ככה. הצלחנו לצאת משם אחרי ההתפרעויות, בלי אף הרוג, בניגוד למה שקרה בשבוע שעבר".
לדבריו, "אנחנו לא במצב של שלום עולמי, דווקא במקום כל כך נפיץ ורגיש – זו פעולה שמתסיסה ומלבה את השטח. קציני המנהל האזרחי מלווים כמעט כל פעילות צבאית שמתרחשת, אלו שמתווכים בין הצד הישראלי לפלסטיני, לוודא שהאינטראקציה מתרחשת באופן רגיש ומכבד", אמר אלעד.
הבעייתיות באירוע, כפי שהוא רואה אותה, נודעת למשימה שמקבל כוח צבאי, ללא כל מטרה ביטחונית-צבאית. "הכוח הצבאי מגיע על תקן ניצבים, הרי לא הלכנו למסגד ההוא לטהר אותו ממחבלים. לדוגמה, אותה הפעילות שאני ליוויתי ב-2009 הייתה באופן חד משמעי פעילות שאינה בעלת ערך צבאי-בטחוני אלא למטרת ליווי ואבטחת המחקר שלו", נימק אלעד. "בראייה לאחור, היום כנראה הייתי בוחן יותר לעומק משימה כזו. מנסה להבין אם יש הצדקה ביטחונית לביצוע המשימה. כשהייתי מגלה שאין כזו – הייתי מבין שאולי היא לא הייתה צריכה להתבצע", סיכם.
