לאיש אין ספק שמהלכי איראן וחיזבאללה ישפיעו על המגעים להפסקת אש בעזה. אולם עד שזה יקרה, במערכת הביטחון ממשיכים לדחוף להשגת הסכם, גם אם הוא לא ישיב את כל החטופים והחטופות בפעימה אחת. גורם ביטחוני בכיר, שאינו פוליטי ומעורה בפרטים, אמר כי "ברור שהיינו רוצים לשחרר את כל החטופים, במיוחד החיים, בפעם אחת. אבל צריך להתקדם עם עסקה בפרק הזמן הנוכחי כדי להציל כמה שיותר חטופים".
משפחות החטופים: "לא עוד גרירת רגליים, לא חוזרים מהפסגה בלי הילדים"
(צילום: ליאור שרון)
הגורם הבכיר הבהיר כי "אנחנו נחזיר את כולם, נתארגן ונחזור להילחם". לדבריו, "הפסקת אש היא לא סיום המלחמה". בתשובה לשאלה אם העסקה שעל הפרק טובה, הבכיר השיב באופן ישיר: "לא. ברור שהייתי רוצה לשחרר הרבה יותר חטופים חיים. אבל האם העסקה נכונה לעכשיו? כן. זה המקסימום שאני יכול להוציא כרגע ואני רוצה להציל כמה שיותר חטופים".
אותו בכיר, כמו יתר מערכת הביטחון, לא התרגשו מהודעת חמאס שלשום, שלפיה הארגון לא ישלח נציגים לפסגה ביום חמישי. גורמים מקצועיים, שאינם פוליטיים, אומרים שמטרת חמאס היא לא פיצוץ השיחות - אלא שיפור תנאים במו"מ. למעשה, במערכת גורסים כי יחיא סינוואר מעוניין בסבירות גבוהה בהסכם בשלב הנוכחי, שכן החיסול של מוחמד דף ובכירים אחרים היווה מנוף לחץ אפקטיבי וגם הבנה שמנהיג חמאס הוא הבא בתור. "הציבור ברצועת עזה מבין היטב שחיסול סינוואר יפתור חצי מהבעיות שלו ויקדם את סיום המלחמה", אומר בכיר במערכת. "לכן אנחנו צריכים להביא את ההישג הזה".
"ההתעקשות במו"מ - עניינית ולא פוליטית"
אלא שבינתיים, המחלוקת היא לא רק בין ישראל לחמאס - אלא גם בתוך ישראל. רק אתמול נרשמה הסלמה נוספת, חמורה למדי, במערכת היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, ש"החליפו מהלומות" בזמן שהציבור נושא אליהם עיניים עם פנס ביד אחת וגנרטור ביד השנייה. קשה להפריז במידת הנזק שנגרמת מכך לחוסן הלאומי, ועוד בתקופה שבה כולם נדרשים לגייס את כל הכוחות כדי לא להשתגע. אבל את גלנט ונתניהו זה כנראה לא משכנע, והם מתנהלים כמו שני מתאגרפים עייפים ומרוטים בקרב על מדליה באולימפיאדה שכבר נגמרה.
2 צפייה בגלריה
"קשה להפריז במידת הנזק לחוסן הלאומי". נתניהו וגלנט
(צילום: חיים גולדברג/פלאש90, REUTERS/Violeta Santos Moura)
לכן חשוב להאזין לדברים שאמר ל-ynet קצין בכיר, שמכיר היטב את הוויכוחים, התדרוכים והחשדנות בין נתניהו ומערכת הביטחון. "גם אם קצינים בכירים חושבים אחרת מראש הממשלה בנוגע להקשחת עמדות כאלו או אחרות במסגרת המו"מ לעסקה, עמדת נתניהו נובעת דווקא ממניעים ענייניים ולא פוליטיים", הוא אומר. "במערכת הצבאית קיימת תמימות דעים וקונצנזוס בנוגע לניסיון של הדרג המדיני, גם בסביבת נתניהו וגם בסביבת שר הביטחון, לגרור את הקצונה הבכירה לוויכוחים פוליטיים. אני חושב אחרת מנתניהו אבל סבור שההתעקשות במו"מ היא עניינית, לא פוליטית וכבדת משקל: גם בעניין ציר פילדלפי, גם בעניין מעבר רפיח וגם בסוגיית חזרת התושבים לצפון הרצועה".
ולמרות זאת, אותו קצין מאמץ את עמדת המערכת, שלפיה ניתן להתמודד עם הסוגיות הללו ולא להחמיץ את חלון ההזדמנויות, אולי האחרון, להציל חטופים וחטופות חיים. במערכת אף גורסים שקיימת דרך לרבע את המעגל בנוגע לסוגיות המצויות במחלוקת, ובינתיים לנצל כל דקה כדי לפעול בציר פילדלפי ולפרק את אימפריית המנהרות שהוקמה שם בשנות ההתעצמות של חמאס: "אנחנו חייבים להמשיך לפעול ולפרק את התווך התת-קרקעי", אומר גורם צבאי הבקיא בפעילות בפילדלפי, "גם אם רוב המנהרות לא פעילות בשנים האחרונות אנחנו חייבים להשמיד את התשתית שלהן – וזה לוקח זמן".
התנאים שמתנגשים עם הפעילות הצבאית
גורם נוסף מודה כי "הפעילות הצבאית להשמדת התשתיות בפילדלפי עלולה להתנגש עם תנאי עסקה עתידית לשחרור חטופים", אך במערכת הביטחון מאמינים שיימצאו הפתרונות הטכנולוגיים היצירתיים, לטווח הקצר והארוך, שיסייעו בגילוי מנהרות או ניסיונות הברחה – והם גם יהיו מקובלים על המדינות המתווכות. נשאלת השאלה, האם הציבור יביע אמון בהערכות הללו אחרי שהמכשולים הקיימים התרסקו בפלישה שהותירה את ישראל פצועה ומדממת ב-7 באוקטובר.
עמדות שיגור בציר פילדלפי
(צילום: דובר צה"ל)
כאמור, גם מעבר רפיח היה ונותר אחד מסלעי המחלוקת במו"מ. בישראל מסרבים בתוקף לנוכחות של חמאס בצדו העזתי של המעבר. זוהי דרישת סף ישראלית ואין כל כוונה לסגת ממנה. הפער שקיים במערכת הישראלית – בעיקר בין הדרג הביטחוני לדרג המדיני – היא זהות האנשים שכן יהיו שם. בצה"ל, כמו במוסד ובשב"כ, רוצים לראות נציגות פלסטינית יחד עם ארגון בינלאומי כזה או אחר, גם אם מדובר בגורמים פלסטיניים שמקרובים או קשורים לרשות. זהו מתווה שיהיה מקובל על המתווכות ויסייע ללחץ על חמאס, שיפסיד לראייתו סמל סטטוס שלטוני לרשות הפלסטינית, שנואת נפשו.
מנגד, בדרג המדיני טרם חצו את הרוביקון הפוליטי הכרוך בהחלטה כזאת. מן הסתם, זה לא יוסיף ליציבות הקואליציה, שגם ככה ספק אם תשרוד שחרור רוצחים שצפוי בכל תרחיש של הסכם. בינתיים, המתווכות - בעיקר מצרים - מפעילות הרבה מאוד לחץ על שני הצדדים בנוגע למעבר רפיח. פתיחת המעבר חשובה לקהיר – גם ציבורית וגם כלכלית.
"הדרג המדיני יצטרך להתפשר"
בסופו של דבר, כמעט כל הגורמים שאיתם שוחחנו אמרו שלבסוף הדרג המדיני יידרש להתפשר, שכן לא תהיה לגיטימציה ציבורית לסרב לעסקה רק כי גורם פלסטיני שמקורב בצורה כזאת או אחרת לרשות הפלסטינית יעמוד במעבר רפיח במקום שוטרי חמאס. "הדרג המדיני יצטרך להתפשר כאן ולאפשר נוכחות שלהם במעבר", אומר בכיר ביטחוני. "בתוך עזה אני לא רואה אפשרות של חזרת הרשות הפלסטינית כרגע. המצרים מאוד לוחצים שנפתח את המעבר. זה חשוב להם גם מול דעת הקהל הפנימית להראות שהם מסייעים הומניטרית לתושבי עזה וזה כמובן גם חשוב להם כלכלית".
פער נוסף שמלווה את המו"מ חודשים ארוכים הוא החזרת תושבי עזה לצפון הרצועה. בצה"ל, כמו בשב"כ, מוטרדים בעיקר מחזרת חמושים וביכולת המוגבלת למנוע את הסתננותם, בהינתן אישור לאוכלוסייה לנוע לצפון. בדרג המדיני יש מי שמוטרד גם מההיבט התודעתי של המהלך. "מציאות שבה תושבי עזה חוזרים לבתים בצפון בעוד שלא כל הקיבוצים בשער הנגב חזרו הביתה היא מורכבת תודעתית", הסביר גורם מדיני בשיחה עם גורמי ביטחון. בכל מקרה, אם ישראל תאפשר החזרת תושבים לצפון הרצועה, המהלך יצטרך להתבצע בצורת הדרגתית ומושכלת, תחת פיקוח ביטחוני הדוק, גם מודיעינית וגם במרחב החיץ שבין עזה לבין היישובים הישראליים.
