"אני חוששת מאוד שכרמל נמצאת שם בכלוב. חוששת שמנצלים אותה, שמרעיבים אותה, שמתעללים בה כדי ליצור סרטון פרופגנדה. חוששת שאומרים לה שישראל נמצאת בידיים של חמאס, שהציעו לישראל להחזיר אותה ושאנחנו ויתרנו עליה. אלה דברים שקרו לחטופים שחזרו, זה מה שהם סיפרו". כך אמרה היום (שלישי) ל-ynet Live שי דיקמן, בת דודה של כרמל גת (39) שנחטפה מקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר.
(צילום: שמוליק דודפור)
על רקע פרסום הסרטון הפסיכולוגי הנוסף של חמאס, שבו הופיעו יוסי שרעבי (53) ואיתי סבירסקי (38) - שניהם תושבי בארי - לצד נועה ארגמני (26), סיפרה שי על התחושות הקשות. "האנשים שצריך לדאוג להם נמצאים שם. הם בסכנת חיים יום-יום, סכנת מוות למעשה. אני חושבת שמה שיאפשר לנו להחזיק מעמד, לי, לאבא של כרמל, לאח של כרמל, לכל מדינת ישראל, זה אם יבטיחו לנו שדבר ראשון אנחנו דואגים לאזרחים שנמצאים בסכנה, מחזירים אותם הביתה בחיים", ציינה.
כרמל, סטודנטית לתואר שני בריפוי בעיסוק, נחטפה כאמור מבית הוריה בבארי. ירדן רומן-גת, גיסתה של כרמל שנחטפה יחד איתה, שוחררה לאחר 54 ימים בשבי חמאס והתאחדה עם בעלה אלון ובתה גפן בת השלוש.
בתחילת החודש סיפרה ליאת באריס פלג, חברתה של כרמל: "אנחנו יודעים שכרמל בחיים, יש לנו עדויות מבוססות על זה - נכון ללפני כמה ימים. קיבלנו עדויות מהחטופים שחזרו ארצה. כרמל נחטפה כשהיא בריאה ושלמה, אנחנו מניחים עכשיו שהיא בסדר, אין עדות שהיא לא בסדר. היא העבירה לאנשים שהיא הייתה איתם שיעורי יוגה ומדיטציה, אז זה מעיד על איזושהי בריאות פיזית ונפשית. היא מרפאה בעיסוק ומאוד טובה עם אנשים".
אור לוי (33) נחטף לרצועת עזה ב-7 באוקטובר ממסיבת ה"נובה" ליד קיבוץ רעים, ואשתו עינב לוי אלקיים (32) נרצחה על ידי מחבלי חמאס באותה שבת שחורה. בערב יום שישי הזוג השאיר את בנם הקטן אלמוג אצל אמה של עינב בראשון לציון ונסע למסיבה - שם השתנה גורלם לנצח.
"מבחינתי אנחנו כולנו חיים עדיין ב-7 באוקטובר", אמר מיכאל לוי, אחיו של אור. "זה שעברו 102 ימים לא משנים את ההרגשה. כל יום זה נהיה קצת יותר קשה, עם כל סרטון כזה או אחר, ובטח אחרי סרטון מזעזע כל כך - זה מחמיר את המצב, כמובן. אנחנו מאמינים ואופטימיים, ונאחזים בתקווה הזאת שאור יחזור".
לדבריו, הרגע הקשה היותר היה לספר לבנם בן השנתיים של אור ועינב ש"אמא שלו לא תחזור ושאבא שלו אי-שם במנהרות של עזה, מוחזק על ידי המפלצות. מצד שני, אנחנו מקבלים תזכורת יום-יום ללמה אנחנו צריכים להמשיך ושיש משהו שהוא יותר גדול מאיתנו - להחזיר לאלמוג את אור, שהוא עכשיו האבא והאמא שלו".
הוא סיכם: "אנחנו משתדלים שלא להתעסק בשום דבר אסטרטגי או פוליטי או מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא אנשי צבא ולא פוליטיקאים. הסיבה היחידה שאנחנו ממשיכים לעשות את הדבר הזה היא שאנחנו רוצים שאור ושאר החטופים יחזרו. אני אתמוך בכל דבר שיביא את החטופים הביתה, ולא כל כך משנות לי ההצהרות של ראש הממשלה, של שר כזה או אחר".
(צילום: שמוליק דודפור)
בתוך כך, רונן צור, ראש מטה מאבק משפחות החטופים, הדגיש את הצורך בעסקה. "אני חושב שכל בר דעת מבין שמדינת ישראל לא ידעה מול מה היא הולכת להתמודד, לא ידעה על גודל העיר התת-קרקעית, על המורכבות שלה, על היכולות של הצד השני להעלים את החטופים ולהתחבא. בהינתן שזה המצב, גם אני בעד לחץ צבאי כמו כל אזרח ישראלי, אני בעד חיסול סינוואר ודף ומיטוט שלטון החמאס ופירוקו, כולנו בעד הדבר הזה. אבל האם אנחנו הולכים עכשיו לשנתיים-שלוש שבהן החטופים יישארו מתחת לאדמה, הרוב לא ישרוד, עד שימוצה הלחץ הצבאי?", אמר.
הוא הוסיף: "אני מסכים שלבוא ולומר חד צדדית שתופסק הלחימה בלי שיש הצעה מהצד השני להשבת החטופים זה טיפשות, אין לי מה לומר. הרי כל הרעיון הוא לייצר עסקה, אני לא כל כך הבנתי על מה מתווכחים פה, זה ויכוח על כלום. אם אין כרגע עסקה על השולחן, צריך להביא אותה. אם הלחץ צריך להיות על הקטארים או על גורמים אחרים".
צור ציין: "אני יודע שהקטארים הם המתווך המרכזי כרגע, יחד עם המצרים, אבל אני לא בטוח שאנחנו רוצים לחכות כמו בעסקת שליט חמש וחצי שנים לכך שהם יואילו להפעיל את כל הלחץ שהם יכולים להפעיל על חמאס כדי לשחרר את החטופים. בתוך תוכי אני משוכנע שלא נעשה מספיק לחץ בכיוון הזה כדי להביא לשחרורם של החטופים".
הוא התייחס לדיווחים על אספקת תרופות לחטופים המוחזקים בעזה. "אנחנו עוד לא יודעים על קבלת התרופות, אבל יודעים שהתהליך הזה נמצא בעיצומו. אני מניח שבמהלך היום נתעדכן טוב יותר על הסוגיה המאוד רגישה הזו", סיכם.
