המלחמה המדממת באירופה נמשכת ללא סוף באופק: מחר (שלישי) ימלאו כבר שלושה חודשים לפלישה הרוסית לאוקראינה, שהחלה בשעות הבוקר המוקדמות של 24 בפברואר. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הכריז אז על מה שהוא ממשיך עד היום לכנות רק "מבצע צבאי מיוחד", שמטרתו לכאורה להביא ל"דה-נאציפיקציה" ו"דה-מיליטריזציה" של הממשלה הפרו-מערבית בקייב. אולם ניסיונו של צבא פוטין להביא לסיום מהיר של המערכה, באמצעות כיבוש הבירה, נחל תבוסה מוחצת – ומאז המלחמה הולכת ונגררת.
בתום החודש הראשון של המלחמה, נזכיר, נאלצו הרוסים לסגת מפרברי קייב ומאזורים אחרים בצפון אוקראינה, וכבר שבועות ארוכים שהם מתמקדים בניסיון לבצר ולהרחיב את שלטונם של המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח המדינה. אף ששם הצליחו לכבוש שטחים חדשים, גם באזור הזה הם נתקלים בהתנגדות אוקראינית עזה ביותר, והתקדמותם איטית למדי.
28 צפייה בגלריה
קברים חדשים בבית עלמין ליד מריופול, שנחפרו שם לאחר נפילת האזור לידי הרוסים
(צילום: רויטרס)
הרוסים ממשיכים להפציץ גם אזורים מרוחקים יותר, באמצעות מטוסים או טילים ארוכי טווח: רק בצהריים דיווח נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי בהפצצה ביום שלישי בשבוע שעבר בעיירה דסנה שבאזור צ'רניהיב, בצפון אוקראינה, נהרגו 86 בני אדם – ולא שמונה כפי שדווח תחילה. לדברי זלנסקי, בהריסות באזור שהופצץ התגלו גופותיהם של אותם 86 הרוגים. הוא לא ציין מה היה היעד שהותקף: הרוסים דיווחו ביום התקיפה כי שיגרו טילים מדויקים וארוכי טווח למרכז אימונים צבאי ליד העיירה.
במלחמה ספגו שני הצדדים אבדות קשות ביותר, אולם הם לא מספקים נתונים מדויקים על האבדות שלהם עצמם, ובעיקר מדווחים כל אחד על האבדות של הצד השני. הן הדיווחים של הרוסים והן הדיווחים של האוקראינים כוללים לעיתים הפרזות, ויש להתייחס אליהם בעירבון מוגבל, אולם לצד ההערכות שפרסמו גורמי מודיעין במערב ניתן לומר במידה רבה של ביטחון שרבבות בני אדם נהרגו במלחמה, חיילים ואזרחים. על כמה הרוגים מדווחות מוסקבה וקייב? כמה טנקים ומטוסים הן טוענות שהשמידו? כמה אזרחים נעקרו מבתיהם בעקבות הקרבות? ומה היקף ההרס? אלו הם מספרי המלחמה באוקראינה.
בשבועות שקדמו לפלישה הרוסית ריכז פוטין כ-150 אלף חיילים סמוך לגבולותיה של אוקראינה, ולפי ההערכות במערב המונים מהם נהרגו או נפצעו. אוקראינה טוענת שכמעט 29,000 מהם נהרגו, אולם הנתון הזה נחשב לפי ההערכות במערב למוגזם. רוסיה עצמה לא מפרסמת את מספרי ההרוגים שלה כבר זמן רב – הפעם האחרונה שבה עשתה זאת הייתה ב-25 במרץ, אז דיווחה על 1,351 הרוגים. כבר אז היה כנראה הנתון הזה נמוך משמעותית מהמספר האמיתי: בנאט"ו העריכו באותו זמן שלפחות 7,000 חיילים רוסים נהרגו, וכי ייתכן שהמספר מגיע ל-15,000.
תיעוד מנזקי הפצצה בכפר בילוהוריבקה שבלוהנסק
28 צפייה בגלריה
הכוחות הרוסיים באוקראינה, עם סמל ה-Z שמזהה אותם. שליש מהלוחמים שפוטין ריכז לפני המלחמה נפצעו או נהרגו
(צילום: רויטרס )
בסוף החודש שעבר כבר העריך שר ההגנה הבריטי בן וואלאס שכ-15,000 חיילים רוסים נהרגו מתחילת הפלישה – נתון שאם הוא נכון גבוה יותר מכל החללים שאיבדה ברית המועצות במהלך עשר שנות כיבוש אפגניסטן, בין 1979 ל-1989. בשבוע שעבר ציינו במודיעין הבריטי כי בסך הכול שליש מכלל הכוחות שריכז פוטין לפני הפלישה, כלומר כ-50,000, נפגעו בשלושת החודשים האחרונים – נהרגו או נפצעו.
כמו רוסיה, גם אוקראינה לא מרבה לפרסם מספרים על ההרוגים שלה. בחודש שעבר טענה מוסקבה כי מספר החיילים האוקראינים שנפלו חלל עומד על יותר מ-14,000, אבל גם במקרה הזה כנראה מדובר בהפרזה. ב"ניו יורק טיימס" דיווחו לפני כחודש כי סוכנויות המודיעין האמריקניות מעריכות שבין 5,500 ל-11,000 חיילים אוקראינים נהרגו, וכי יותר מ-18,000 נפצעו. הנשיא האוקראיני זלנסקי העריך באותם ימים כי מספר החללים של ארצו עומד על בין 2,500 ל-3,000 איש. האוקראינים ממשיכים לספוג אבדות קשות: רק הלילה אמר זלנסקי כי בכל יום נהרגים בין 50 ל-100 חיילים אוקראינים בקרבות במזרח המדינה.
גם אזרחים רבים נקלעו לקרבות ונהרגו, אך גם לגביהם אין נתונים ברורים. מועצת זכויות האדם של האו"ם הצליחה נכון ל-20 במאי לאמת את מותם של 3,838 אזרחים – מתוכם 1,454 גברים, 947 נשים, 89 ילדות, 98 ילדים וכן 69 ילדים ו-1,181 מבוגרים שהמגדר שלהם אינו ידוע. באו"ם מדווחים רק על מקרי מוות שאנשיו הצליחו לאמת באופן ודאי, ומדגישים כי סביר להניח שבפועל מספר האזרחים שנהרגו גבוה בהרבה: ראש צוות האו"ם שמטרתו לנטר את המתרחש באוקראינה, מתילדה בוגנר, אמרה לפני כשבועיים כי המספר האמיתי כנראה גבוה יותר בכמה אלפים.
28 צפייה בגלריה
חיילים רוסים במצעד הניצחון במוסקבה, ב-9 במאי. הקרמלין כבר לא מדווח יותר על האבידות שלו
(צילום: AFP)
28 צפייה בגלריה
אימון של לוחמים אוקראינים באזור העיר קריבי ריה, במרכז אוקראינה. בין 50 ל-100 עדיין נופלים מדי יום מזרחה משם
(צילום: gettyimages)
28 צפייה בגלריה
חייל אוקראיני ליד כנסייה שנחרבה בעיירה בדונייצק, בחבל דונבאס
(צילום: Facebook/via REUTERS)
לפי הדיווחים של הרשויות באוקראינה, שכאמור יש להתייחס לאמינותם בעירבון מוגבל, מספר האזרחים שנהרגו עומד על יותר מ-20,000. חלקו הגדול של הנתון הקשה הזה נובע מהדיווחים של הרשויות בעיריית מריופול – העיר האסטרטגית בדרום-מזרח אוקראינה שכיבושה הסופי על ידי הרוסים הושלם רק בסוף השבוע האחרון, עם כניעתם של אחרוני הלוחמים שהתבצרו במפעל המתכות הענקי אזובסטל. לפי הרשויות האוקראיניות, בקרבות שחוללו הרס אדיר במריופול, שבה התגוררו ערב המלחמה 400,000 בני אדם, נהרגו יותר מ-20,000 אזרחים. כאמור, הנתון הזה אינו מאומת.
באזורים אחרים באוקראינה, לפי הדיווחים של הרשויות השונות במדינה, עוד כ-4,000 אזרחים נהרגו: בהם 1,377 במחוז קייב, יותר מ-700 במחוז צ'רניהיב, 650 בחרקוב, 400 במחוז לוהנסק שבדונבאס ו-382 במחוז דונייצק, גם הוא חלק מדונבאס.
מיליוני פליטים ברחו, אבל כבר מתחילים לחזור
רבים נוספים נפצעו, וחייהם של אחרים התהפכו מקצה לקצה: לפי האו"ם, יותר מ-8 מיליון אוקראינים נעקרו מבתיהם ונותרו בתוך ארצם, ויותר מ-6.5 מיליון פליטים ברחו למדינות אחרות. אוכלוסיית אוקראינה עמדה ערב המלחמה על כ-40 מיליון איש, ורוב הפליטים הם מבוגרים, נשים וילדים. מבין אלו שברחו מארצם, רובם הגדול הגיע לפולין השכנה, שאליה לפי נתוני האו"ם נכנסו 3.5 מיליון פליטים. לרומניה הגיעו 943 אלף פליטים (חלקם הגיעו אליה ממולדובה ונכללים גם בנתון לגביה), להונגריה 644 אלף, למולדובה 471 אלף ולסלובקיה 442 אלף. גם רוסיה טוענת שקיבלה לידיה פליטים, ולדבריה שוכנים אצלה 919 אלף פליטים מאוקראינה, אולם לפי השלטונות בקייב רבים מהם הם אזרחים שאולצו להתפנות אליה מאזורי הקרבות.
28 צפייה בגלריה
ילד פליט יושב על תיק בתחנת הרכבת בברלין. גרמניה מאחרת כ-700 אלף אוקראינים
(צילום: gettyimages)
סביר להניח שכעת המספרים בפועל כבר שונים: רבים מהפליטים שהגיעו לשכנותיה המערביות של אוקראינה המשיכו הלאה למדינות אחרות באיחוד האירופי. צ'כיה, למשל, העניקה אשרות שהייה לכ-350 אלף פליטים, וגרמניה מארחת יותר מ-700 אלף. במקביל, ומאז תום הקרבות באזור קייב, נראה שפליטים רבים מחליטים לחזור לארצם: לפי האו"ם יותר מ-2 מיליון אוקראינים נכנסו בחזרה לאוקראינה מאז סוף פברואר, וראש העיר קייב ויטלי קליצ'קו העריך לאחרונה שמספר התושבים השוכנים בעיר הגיע כבר לשני שלישים מכ-3 המיליונים שהיו בה ערב המלחמה.
רוסיה תשלם?
לצד הפגיעה הקשה בחייהם של המוני אזרחים, הקרבות חוללו הרס נרחב לתשתיות, צבאיות ואזרחיות, ברחבי אוקראינה. רוסיה טוענת אמנם כי אינה פוגעת בכוונה תחילה ביעדים אזרחיים, וכי חלק מהמתקנים האזרחיים הוסבו למחסני תחמושת או מתקנים צבאיים אחרים, אך לאורך המלחמה הופצו שורה של תיעודים המעידים שלא כך הדבר: בין היתר זכורה הפצצת התיאטרון במריופול שבו הסתתרו מאות אזרחים – שלפי ההערכות רבים מהם נהרגו – למרות שמחוץ למתחם נכתבו באותיות ענקיות המילים "ילדים", על מנת שהטייס שנשלח להטיל את הפצצה יוכל לראות שמסתתרים שם אזרחים. לפי האוקראינים, הרוסים הפציצו שורה ארוכה של בתי ספר, בתי חולים, קניונים ומתקני תרבות שונים.
ההערכות הן שהיקף הנזק שנגרם לתשתיות ולמבנים באוקראינה עומד על עשרות מיליארדי דולר: בתחילת החודש פרסמו חוקרים מבית הספר לכלכלה בקייב דוח שמבוסס על נתונים ממשלתיים, ולפיו ההיקף הישיר של הנזק לתשתיות עומד על 92 מיליארד דולר. הם דיווחו בין היתר על 195 מפעלים ובתי עסק שנפגעו, לצד 230 מתקנים רפואיים ו-940 מתקנים חינוכיים. לפי הדוח, שפורסם במסגרת פרויקט בשם "רוסיה תשלם", שמטרתו לתעד ולנטר את עלויות המלחמה, בנייני המגורים שנפגעו מההפצצות וההפגזות השונות מתפרסים על פני שטח של 33.7 מיליון מטרים רבועים, ואורך הכבישים שניזוקו בקרבות עומד על 23,800 ק"מ. לדבריהם, 90,000 מכוניות נהרסו.
28 צפייה בגלריה
ההרס שנותר במפעל הענקי אזובסטל במריופול, אחרי כניעת הלוחמים האוקראינים
(צילום: רויטרס)
לצד הנזק הפיזי, כלכלת אוקראינה ניזוקה קשות מהשיתוק שנכפה עליה לאורך המלחמה, שיתוק שכולל בין היתר מצור רוסי בים, שמונע ממנה לסחור עם מדינות ברחבי העולם, וכן אובדן השקעות ובריחת ידיים עובדות בעקבות זרם הפליטים. לפי החוקרים האוקראינים היקף הנזק הכולל של המלחמה עשוי להגיע ל-600 מיליארד דולר. גם הנשיא זלנסקי אמר החודש כי שיקומה של ארצו צפוי לדרוש סכום אדיר בהיקף שכזה, ולא מן הנמנע שהתבסס על אותו מחקר.
טנקים, מטוסים וגם טילים היפר-סוניים
ומה באשר לציוד צבאי? אוקראינה טוענת כי הצליחה לחולל הרס רב לצבא רוסיה, שעדיין נהנה מיתרון מספרי על הצבא האוקראיני – חרף המכה התדמיתית הקשה שספג בעקבות הכישלונות בחודשים האחרונים, שנבעו מקשיי תכנון, לוגיסטיקה ומורל. לפי האוקראינים, הם השמידו לאורך המלחמה 204 מטוסים רוסיים, 169 מסוקים, 1,278 טנקים, 462 כטב"מים, 13 כלי שיט, 3,116 נגמ"שים, 5,965 מערכות ארטילריה, 201 מערכות שיגור רקטות רב-קניות (MLRS), 93 מערכות הגנה אווירית ו-104 טילי שיוט.
את הטענות הללו קשה כמובן לאמת, וכך גם את הטענות של הרוסים: אלו דיווחו בתחילת החודש כי השמידו מתחילת מה שהם מתעקשים לכנות "המבצע הצבאי המיוחד" 154 מטוסים, 115 מסוקים, 764 כטב"מים, 296 מערכות הגנה אווירית, 2,902 טנקים וכלי שריון נוספים, 333 מערכות שיגור רקטות רב-קניות, 1,378 מערכות ארטילריה ו-2,728 כלי רכב צבאיים ממונעים. כדי לפגוע במטרות בעומק אוקראינה, רוסיה עושה בשבועות האחרונים יותר ויותר שימוש בטילים ארוכי דווח, ולפי המודיעין האמריקני היא כבר השתמשה גם ב-10 עד 12 טילים היפר-סוניים, כאלו שנעים במהירות הגבוהה לפחות פי 5 ממהירות הקול.
28 צפייה בגלריה
תותחי ארטילריה ששלחה ארה"ב לאוקראינה. הנשק מהמערב זורם בלי הפסקה
(צילום: AFP / US MARINE CORPS / Staff Sgt. Royce H. Dorman)
להצלחות האוקראיניות השונות במלחמה, שהאחרונה שבהם הייתה הדיפת הרוסים מאזור חרקוב, סייע באופן משמעותי המערב – שמזרים לאוקראינה נשק רב וכספי סיוע כלכלי והומניטרי. רק בסוף השבוע האחרון חתם ביידן על חוק שמקצה עוד 40 מיליארד דולר לאוקראינה, ויותר ממחצית מהסכום הזה מוקדש לסיוע צבאי. מדינות נוספות הזרימו גם הן סיוע עצום לאוקראינה, ולא ברור אם יש אומדן מדויק להיקף הסיוע הכולל.
מעקב גם אחר פשעי מלחמה
הרשויות באוקראינה עורכות בימים אלו גם מעקב אחר פשעי מלחמה שלטענתן ביצעו הרוסים באזורים שבהם שלטו, בין היתר בפרברי קייב, שם התגלו לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים תמונות זוועה מכמה יישובים, הבולט שבהם בוצ'ה – שבה התגלו גופות אזרחים עם סימני ירי מטווח קרוב, כשידיהם או רגליהם קשורות. לפי הרשויות האוקראיניות, מספר המקרים שבהם נבדק חשד לפשעי מלחמה עומד על כ-13,000.
התביעה האוקראינית דיווחה השבוע כי היא מנסחת כתבי אישום נגד 41 חיילים רוסים שנאשמים בפשעי מלחמה. הם נאשמים בהפצצת אזורי מגורים, ברצח אזרחים, באונס ובביזה. לא ברור כמה מאותם חיילים נמצאים בידי האוקראינים, וכמה יישפטו בהיעדרם. היום נגזר דינו של החייל הרוסי הראשון שהועמד לדין בעקבות פשעי המלחמה הללו לכאורה: ודים שישימארין בן ה-21, שנפל בשבי האוקראיני, הורשע כי בימים הראשונים של המלחמה ירה למוות באזרח לא-חמוש – ונשלח כעת על ידי בית משפט בקייב למאסר עולם.
28 צפייה בגלריה
ודים שישימארין, החייל הרוסי שהודה כי ירה למוות באזרח לא-חמוש. התנצל בפני האלמנה ונשלח למאסר עולם
(צילום: AFP)
שישימארין הודה כי ירה באותו אזרח, בן 62 שרכב על אופניים ודיבר בטלפון ביישוב במחוז סומי שבצפון-מזרח המדינה. הוא טען כי מפקדו הורה לו לפתוח באש, כיוון שחשש שאותו אזרח ידווח לצבא האוקראיני על מיקומם של החיילים. במהלך המשפט שישימארין אף התנצל בפני אלמנתו של הקורבן, אולם עורך דינו הודיע שיערער על ההחלטה.
גם הרוסים, יש לציין, מתכוונים לערוך משפטים לחיילים אוקראינים שנשבו, לפחות לחלקם: הבוקר הודיעו מנהיגי המורדים הפרו-רוסים בדונייצק כי בכוונתם להעמיד לדין לוחמים שנכנעו במפעל אזובסטל בשבוע שעבר, אך לא מסרו במה הם יואשמו בדיוק. ברוסיה נשמעו לאחרונה קריאות להוצאתם להורג של לוחמים מ"גדוד אזוב" האוקראיני שהתבצרו במפעל.
