זה התחיל כטפטוף ביישובי עמק יזרעאל, והלך והתגבר עד שהחקלאים כבר לא חוששים להשתמש במילה שיטפון. כמו בכל תחום כלכלי מתפתח, ארגוני הפשע היו בין הראשונים לזהות את הפוטנציאל הטמון באנרגיה הירוקה - אותה אנרגיה שמבטיחה לישראל עתיד של חשמל נקי, ללא נזקי הדלקים המאובנים. השיטה? פשוטה ומוכרת: להשחית את התשתית הסולארית, ואז להציע "שירותי הגנה", או במילה השגורה יותר בציבור: פרוטקשן.
החוות שהוחרבו במכות פטיש בגבת
(צילום: גיל נחושתן, עריכה: קורל קוט)
9 צפייה בגלריה
"הגיעו, ירו, איימו והלכו. השומר המבוהל לא הסכים לתת פרטים". דגן שוחר והפאנל ההרוס בגבת
(צילום: גיל נחושתן )
9 צפייה בגלריה
"היה ברור מההתחלה שזו לא תקלה, אלא פעולת טרור". נזקי ההצתה באלונים
(צילום: באדיבות אלונים )
"המצב אצלנו רע מאוד, על סף הקטסטרופה", אומר מנהל העסקים של קיבוץ גבת שבעמק יזרעאל, דגן שוחר (40). גבת מחזיק כ-9,000 דונם לשימוש חקלאי, וכל השטח מעובד ביחד עם הקיבוצים השכנים שריד ורמת דוד. לפני כשלוש שנים, יצא הקיבוץ למיזם שאפתני יחד עם חברת צבר סולאר - שתכליתו הכנסת התחום הסולארי לשלושת מאגרי המים שלו, שנמצאים בשטחים החקלאיים שבלב העמק.
"התכנון שלנו היה להוסיף עוגן כלכלי להכנסות המשק, ובנוסף לבסס את האחיזה שלנו בתחום הסולארי הצומח - שאנחנו מאמינים בו ובתרומה הירוקה שלו למשק הישראלי", אומר שוחר. וכך, קיבוץ גבת יצא למכרז, ובסיומו נבחר יזם בתחום הסולארי - שהקים בשלושה מאגרי המים בגבת את המתקנים. המאגרים אמורים היו לייצר מאות מגה וואט שעה בכל חודש, בהתאם לשעות השמש, וההכנסות - להתחלק בין גבת לבין היזם. זה היה WIN-WIN-WIN: הקיבוץ מרוויח, היזם מרוויח, המדינה מרוויחה.
המערכות התחילו לפעול לפני כשנה, ולספק חשמל למערכת ההולכה הארצית. אלא שאז נכנסו לתמונה גורמים חיצוניים, פורעי חוק, שמעולם לא היו קשורים אל הפרויקט - שראו בו מטרה קלה ומניבה. וכך, לפתע, החלו בקיבוץ גבת לסבול משורה של התנכלויות.
"לפני כמה חודשים הגיעו העובדים שעומלים על הגדלת המערכת, ונדהמו לגלות שיותר מ-100 פאנלים סולאריים נשברו באופן שיטתי כתוצאה ממכות פטיש", מספר שוחר. "בדקנו את הפאנלים וגילינו שכולם הרוסים ולא ניתן לתקן אותם. מדובר בעלות של מאות אלפי שקלים כדי להחליף אותם, ועוד נזק שכרוך באובדן ההכנסות מהחודשים שבהם הפאנלים לא יעבדו, עד שיוחלפו".
מדובר בשיטה ידועה: גרימת נזק מכוון לבעלי העסקים, שייאלץ אותם "לשכור" שירותי שמירה שמובילים באורח פלא להפסקת ההתנכלויות. אלא ששוחר לא התכוון לשלם לעבריינים, ובעקבות האירוע החמור שכר חברת אבטחה מסודרת. "עד אותו יום לא החזקנו שומרים במקום, כי לא חשבנו שמישהו יעז להתנכל לנו בבית שלנו בעמק", הוא מסביר.
כשבוע לאחר מכן, מתאר שוחר, "הגיעו בלילה שני אנשים, חמושים ורעולי פנים. הם איימו על המאבטח בערבית וירו בגלגלי הרכב שלו. הם לא אמרו לו כלום מלבד לאיים עליו ולדרוש שיעזוב, ואז נסעו ברכב שאיתו באו. השומר המבוהל הזעיק את האנשים שלנו, ואנחנו הזעקנו את המשטרה בסביבות 04:00-03:00 לפנות בוקר. השומר אפילו לא היה מוכן לתת פרטים מחשש לחייו".
יום אחד, מתאר שוחר, "הגיע למאגר שלנו בן מיעוטים, והנהג שאל אם אנו זקוקים לשירותי שמירה. הוא נראה בשנות ה-40 לחייו. העובדים לא ידעו לענות לו ואמרו שיש כבר חברת שמירה אחרת. ברור לנו שזה לא מקרי, ושזה חלק מדרישת הפרוטקשן כלפינו".
שוחר חש מתוסכל. הוא סגן מפקד פלוגה במילואים בשריון, ומאז שפרצה המלחמה שירת כבר 202 ימים, בעזה ובצפון. הוא לא האמין שבזמן שהוא נלחם באויבי ישראל מבחוץ, למען הבית הלאומי, הוא יצטרך לשוב למלחמה אחרת - על הבית הפרטי. "נאלצתי להתחיל לחפש פתרונות", הוא מתאר. "התחלתי לברר וללמוד את הנושא, ונדהמתי לגלות שמדובר בתופעה שהכתה בצפון וירדה עכשיו גם לעמק יזרעאל. הגשנו שתי תלונות למשטרת מגדל העמק, העברנו את כל הנתונים, אבל אנחנו עדיין מחכים שהיא תפעל".
לדבריו, "אם נאלץ לשלם פרוטקשן, נאבד את כל הכדאיות הכלכלית בפרויקט הזה. קיבוצים שכנים עצרו את כל הפרויקטים שלהם בגלל חשש מפרוטקשן ונזקים. יש קיבוץ שעצר פרויקט ענק על מאגר מים בגלל הפרוטקשן, מעבר לנזקים הכבדים לחקלאים בתקופה קשה של מלחמה. ארגוני הפשע האלה עוצרים את המעבר של המדינה לאנרגיה ירוקה ונקייה. אני מכיר לפחות קיבוץ אחד שמתלבט אם להקים פרויקט סולארי מחשש שייפול קורבן לתופעה הזו גם".
פעולת טרור
אחד מהקיבוצים שחוו את התופעה גם כן הוא גבעת עוז, שליד צומת מגידו. "מסתמן שהסולארי הפך להיות גן העדן של ארגוני הפרוטקשן", אומר בתסכול מנהל הקהילה בקיבוץ, גלעד הלר. "בדיוק כמו ענפי החקלאות, הפשיעה החקלאית משגשגת גם היא בצפון, ומצאה לעצמה אפיק פעילות החדש - והוא התחום הסולארי. מדובר בתחום ירוק שאמור היה לתת לחקלאים עוד מקור פרנסה, בתקופה שהיא ממילא קשה ומאתגרת - והפך לאבן שואבת לארגוני הפשע.
קיבוץ גבעת עוז הוקם בשנת 1949 במועצה האזורית מגידו. הקיבוץ מעבד כ-5,000 דונם, ונמצא בתנופת פיתוח והתרחבות. הקיבוץ מחזיק ארבעה מאגרי מים, שעליהם מוקמו פאנלים סולאריים. השיטה נוסתה בהצלחה בשורת קיבוצים: מערכות סולאריות מותקנות על מצופים במאגרי המים, ובכך ניתן גם להפיק חשמל לאורך כל שעות האור, וגם להמשיך את גידול הדגה.
הלר מסביר כי "בשנים האחרונות חיפשנו תחומי התפתחות חדשים, ובשותפויות שונות הקמנו את הפאנלים האלו. על פניו נראה היה שכולם מרוויחים: עושים טוב למדינה, מייצרים חשמל ירוק ותורמים כלכלית לחברי הקיבוץ. ואז נתקלנו בתופעות עברייניות של גניבות פאנלים ואיומי פרוטקשן".
האירוע הראשון היה בחודש מרץ 2023, ומאז נרשמו שלושה אירועי גניבות ועוד אירועי נזק נוספים. בין השאר, העבריינים עקרו פאנלים ממקומם ולקחו אותם, הסבו נזק לאחרים, גנבו גם ממירים, וגרמו לנזק שמסתכם בכמה מאות אלפי שקלים. "שכרנו חברת אבטחה, ומאז חלה רגיעה", מספר הלר, אבל גם הוא לא בטוח שנאמרה המילה האחרונה - והמקרה של קיבוץ אלונים מעיד על כך.
קיבוץ אלונים שבתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל נכנס לפני כארבע שנים לתחום הסולארי, בשותפות עם נופר אנרגיה. "הקמנו מערכות סולאריות בתוך ארבעה מאגרי מים שמשקים את השטחים החקלאיים שלנו", מספר המנהל העסקי של הקיבוץ, אסף שאול (47). "המטרה הייתה לנצל שטחי מאגרים קיימים לשימוש נוסף. המערכת הוסיפה להכנסות הקיבוץ מאות אלפי שקלים בשנה ותרמה למדינה חשמל ירוק ונקי מזיהום".
המערכת התחילה לפעול לראשונה בשנת 2022, וזמן קצר לאחר מכן אלמונים פרצו את הגדר באחד המאגרים, שרפו את חדר הממירים וגרמו לנזק של כ-400 אלף שקלים. "היה ברור מהרגע הראשון שזה לא ברק ולא תקלה, אלא פעולת טרור", אומר שאול. "בצילומי האבטחה שלנו ראינו שהגיע אדם למאגר והצית את החדר".
בעקבות זאת, שכר קיבוץ אלונים חברת אבטחה שתשמור על כל המאגרים, בעלות של עשרות אלפי שקלים. "למרות זאת, כמה חודשים חלפו, ואז הגיעו אלמונים לאחד המאגרים והתנפלו עם פטישים על כ-50 פאנלים", מספר שאול. "שוב נגרם נזק כבד. התלוננו במשטרה והחלפנו את הפאנלים שנהרסו".
שאול מסביר כי בחורף, כשמאגרי המים מלאים, הפאנלים צפים והגישה אליהם קשה בגלל הבוץ. לכן, ההתנכלויות מתרחשות בעיקר בקיץ. אבל לפני כשבוע קמנו בבוקר וגילינו שיש שריפה גדולה של פאנלים באחד המאגרים".
בהתחלה חשבו בקיבוץ כי מדובר אולי בקצר חשמלי, אבל כשהגיעו למאגר גילו כי הכבלים הראשיים נחתכו. "זה חיתוך מאוד מקצועי ומסודר, וההשערה שלנו שזה גרם לשריפה", הוא אומר. "זה לא ונדליזם של ילדים. מבחינתי זה אירוע שלישי של טרור חקלאי, ושוב הנזקים חצו את רף ה-100 אלף שקלים".
"לא פנו אלינו עדיין משום מקום בבקשת כסף, אבל יש כאן משהו מכוון, זה לא מקרי ולא סתמי", אומר שאול, אחרי שבכל המקרים הללו לא לקחו הפורעים דבר בעל ערך מלבד גרימת הנזק העצום. "זו כבר פעם שלישית שאנחנו נופלים קורבן לטרור חקלאי סולארי, והתחושה שלי שהמדינה חייבת להיכנס לתמונה. אם מדינת ישראל מחזיקה בחזון של אנרגיה ירוקה וחקלאות ישראלית ציונית, היא חייבת לשנס מותניים ולעמוד לצידנו. אם הטרור הסולארי ירתיע חקלאים ישראלים מלהיכנס לתחום, אז המדינה לא תעמוד ביעדי הפליטות שהיא מתכננת וביעדי החשמל הירוק שהיא רוצה להפיק".
הפרוטקשן משתנה
כשהוא מסתובב בין הפאנלים ההרוסים בקיבוץ גבת, מנהל צבר סולאר גיא צבר מסביר כי "זה כרטיס הביקור של גובי הפרוטקשן". הוא מצביע על פאנל מנופץ, ואומר כי "הם מגיעים בלילה עם פטיש, עוברים שורה שלמה והורסים אותה. הרמז ברור".
צבר מתקשה שלא לכעוס כשהוא מתבונן בעשרות הפאנלים ההרוסים, ומתאר כיצד באירופה הוא לא נאלץ לממן גם אבטחה בפרויקטים שלו. "אני מעריך את הנזקים באתרים שלנו ברחבי הארץ במיליוני שקלים", הוא אומר. "כשמישהו קורע כבלים ומנפץ פאנלים, זה משבית את המערכת לחודשים. אני עובד בכל הארץ, ובדרום זו תופעה מוכרת - אבל כאן בצפון זה סיפור חדש, שהתחיל לפני כשנה וחצי ומתפשט מאתר לאתר.
"כל אירוע כזה מדווח מיד למשטרה. מסרנו סרטונים ותמונות פנים של החשודים שעשו את זה כאן בגבת, וכלום לא קרה. אני עובד עם עשרות יישובים בעמקים, ואני מתמודד עם התופעה הזו כבר בשבעה אתרים שונים. גם לא תמיד אנחנו תובעים את הביטוח, כי בשנים הבאות הפרמיות יזנקו וזה כבר לא יהיה כדאי. הם הורסים את מטה לחמנו".
קצין הבטחון של המועצה האזורית מגידו, אליאב נהרי, הוסיף כי "הפרוטקשן משתנה ומתקדם בהתאם לכיווני הכלכלה החדשים. היום הכנופיות מזהות את פוטנציאל האנרגיה הירוקה, ומתנפלות על חקלאים הגונים וחרוצים. אני מצפה מהמדינה לא לזנוח את התחום ולרסק את הכנופיות האלה כבר עכשיו".
השאלות שמציפה התופעה הזו מטרידות במיוחד. מדינת ישראל חרטה על דגלה את קידום האנרגיה הירוקה, אך בפועל יזמים רבים חוששים להיכנס לתחום שיסבך אותם עם גורמי פשיעה, אל מול אוזלת ידה של המשטרה. וכך, היוזמות שאמורות לעודד צמיחה, לתרום לכלכלה ולשפר את איכות חייהם של כל האזרחים, הפכו לקרקע פוריה עבור גורמים עבריינים - שרואים בהשקעתם הגדולה של אחרים הזדמנות פרטית.
ממשטרת ישראל נמסר: "כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, נחקרת ומטופלת בהתאם לתשתית הראייתית במטרה להגיע לחקר האמת. אשר לתיקים בפנייתך, עם קבלת התלונות במשטרה נפתחו חקירות אשר נבחנו ובהתאם לתשתית הראייתית חלקן נסגרו, בעוד ישנה חקירה שעודנה מתנהלת במטרה להגיע לחקר האמת".
מהמועצה האזורית עמק יזרעאל נמסר: "הוגשה תלונה בגין גרימת נזק ולא צוין עניין סחיטת דמי חסות. נמתין למיצוי חקירת המשטרה ונפעל בהתאם".
