הקרב על "ההתיישבות הצעירה" והלחץ להסדרה
(צילום: משי בן עמי)
בעקבות הקמפיין שהשיק אתמול "פורום ההתיישבות הצעירה", שבו קרא לשרי הממשלה לזרז את הסדרת ההתיישבות הצעירה - שם קוד לעשרות מאחזים בלתי חוקיים שהוקמו ללא אישור המדינה - עטרה כהן מראשי הפורום אמרה הבוקר (רביעי) בריאיון לאולפן ynet כי "הממשלה כבר קמה, והיא חייבת לדאוג לנו". מנגד, מנכ"לית "שלום עכשיו" שקד מורג אמרה במשדר כי מדובר ב"שימוש ציני בילדים להשגת מטרות פוליטיות".
על פי הסיכום הקואליציוני עם עוצמה יהודית, הממשלה צפויה לעלות תוך 60 יום מהקמתה הצעה להסדרת ההתיישבות, אך לטענת עטרה כהן - אין זמן לחכות. "למה אנחנו צריכים לחכות?", היא תהתה. "בסוף יש תושבים שחיים במציאות שהיא לא הגיונית ב-2023, בתנאים בלתי הגיוניים, בלי חשמל, בלי מים, בלי תשתיות ובלי מדרכה. אנחנו פשוט לא יכולים לחכות, אין לנו את הזמן לחכות, אפילו לא 60 יום. אנחנו רוצים שהדברים יקרו ממש כאן ועכשיו, כי באמת אי אפשר לחיות ככה".
"הממשלה קמה, נגמר הזמן להתאפס", המשיכה כהן. "יש דברים שאי אפשר לחכות איתם. מדובר בילדים שחיים במקומות שאין בהם חשמל, שצריך להתכנס שישה ילדים בחדר קטן סביב תנור נפט, שהוא מסוכן ויכול להדליק את כל הבית. עושים תורות מי מדליק את הקומקום החשמלי, על מזגן אין מה לדבר וכשאין לחץ מים אי אפשר להתקלח. אין מדרכות וצריך ללכת בבוץ ולהסתכן בתאונות ובדריסות ובמיליון ואחד דברים. אין זמן לחכות כשאלה החיים היומיומיים של 25 אלף משפחות".
לדברי כהן, היישובים לא נמצאים על אדמה פלסטינית פרטית. "היישובים הוקמו לפני 20-25 שנה בתמיכת המדינה", טענה. "מי שאמר את זה במפורש והוציא דו"ח מפורט על זה זו טליה ששון, שהראתה את מעורבות המדינה בכל יישוב ויישוב. המדינה רצתה שנהיה שם. היא עשתה כמו בכל ישראל - קודם מקימים יישובים ואחר כך מסדירים אותם. כך נהוג פה מאז ומעולם, גם לפני 50 שנה.
כהן הוסיפה: "היישובים הוקמו בתמיכת המדינה. המדינה רוצה שנהיה שם, אין שם אדמות פרטיות. היו כבר כמה וכמה בג"צים שבהם המדינה אמרה שהיא רוצה להסדיר את ההתיישבות הצעירה, שהיא מכירה בקיומה ותפנה מה שצריך לפנות, וגם פינתה - למשל עמונה. זו עמדת המדינה, היא רוצה את היישובים האלה שם, ולכן המדינה מחויבת לדאוג לתשתיות לכל מי שחי שם".
מנכ"לית "שלום עכשיו" שקד מורג, מנגד, אמרה כי היישובים לא חוקיים והם נמצאים על אדמות פלסטיניות פרטיות. "עצוב ביותר שעושים שימוש ציני בילדים להשגת מטרות פוליטיות", היא אמרה. "מי שהולך ובונה על דעת עצמו בית על גבעה כראות עיניו בלי שום הליך מסודר ובלי היתר - לא יכול לדרוש מהמדינה. אני את הילד שלי מגדלת בבית שכור ישן, ואף אחד לא פונה לעזרתי מצד המדינה. אני ממתינה בתור להגרלות מחיר למשתכן כדי שיהיה לי בית. אבל יש חבורה, מיעוט קיצוני, שחושבת שיש לה קדימות בתור והיא יכולה לבחור איפה הבית יהיה".
4 צפייה בגלריה
נתניהו בביקורו בגבעת הראל לפני הבחירות, חותם שיסדיר את המאחזים הבלתי-חוקיים
(צילום: ההתישבות הצעירה)
"הם מקימים יישובים בצורה עבריינית. השם 'ההתיישבות הצעירה' זה מכבסת מילים - מדובר על מאחזים לא חוקיים שהוקמו בניגוד לחוק", המשיכה מורג. "יש פה רצון לתפוס קרקע מעבר לקו הירוק בצורה עצמאית על ידי מיעוט שלא לוקח את הנושא לדיון הציבורי הרחב, כי אנחנו יודעים שהרי רוב הציבור מתנגד לסיפוח השטחים. המיעוט הזה עושה מעשים בשטח על דעת עצמו ותופס גבעות בעומק השטח במטרה לייצר עובדות שיקשו לחלק את המדינה לשתי מדינות, זה הכול.
"על פי ספירת שלום עכשיו המתמשכת, מדי שנה קמים מעל 10 מאחזים חדשים. על כל הכשרה של מאחז, גם בעוד 25 שנה יהיה אור ירוק להקמת עוד שלושה חדשים. היום מה שנחשב כשר, כי הוא על קרקע שהוחלט להגדיר אותה כאדמת מדינה - אז מחר הוא גם מכשיר קרקע פרטית. עמונה לא פונתה בהתנדבות, היא פונתה בעקבות עתירות לבג"ץ, בין היתר של שלום עכשיו. ועוד הם מעוניינים להעביר את חוק ההסדרה, שיאפשר גזילה של קרקע פרטית ונישול בעלי קרקע פלסטינים רשומים".
