רק לפני שלושה חודשים זכה ג'ו ביידן לקבלת פנים חמה במיוחד בביקורו הראשון באירופה כנשיא ארה"ב, והכריז אז ש"אמריקה חזרה" לבימה העולמית – אחרי ארבע שנים של מדיניות לעומתית שהוביל קודמו דונלד טראמפ תחת הכותרת "אמריקה תחילה". אולם כעת מתמודד ביידן עם אחד המשברים החמורים ביותר במדיניות החוץ שלו – מול בעלת הברית הוותיקה צרפת, שזועמת על עסקת הצוללות הגרעיניות שיזם ביידן מול אוסטרליה, עסקה שמדירה אותה ונרקמה מתחת לאפה בחשאיות מוחלטת.
הסיבה לזעם בפריז, נזכיר, היא הברית החדשה בין ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה, ברית "אוקוס" (AUKUS – חיבור ראשי התיבות המקוצרים באנגלית של שלוש המדינות). במסגרת הברית החדשה תקבל קנברה גישה לטכנולוגיה האמריקנית של צוללות שמונעות בעזרת אנרגיה גרעינית. העסקה אמנם לא מוצגת כך באופן רשמי, אך נועדה לחזק את האוסטרלים אל מול סין, שמתנהגת בתוקפנות גוברת באזור האינדו-פסיפי, במיוחד סביב המחלוקות על השליטה בים סין הדרומי ובנוגע לריבונות טייוואן.
העסקה הזו אילצה את אוסטרליה לבטל הסכם קודם מול צרפת, ובמסגרתו הייתה אמורה קנברה לרכוש מצרפת לפחות 12 צוללות לא-גרעיניות, כאלו שמונעות בעזרת מנועי דיזל. צוללות שכאלו רעשניות יותר ונדרשות לצוף מדי פעם על מנת לחדש את אספקת החמצן למנועי הבעירה שלהן – באופן שחושף אותן לעיני היריב, במקרה הזה סין. לעומת זאת, צוללות גרעיניות נדרשות לאספקת חמצן רק לצוותים שלהן, והן גם שקטות יותר. לצד חסרונן של הצוללות הלא-גרעיניות מתוצרת צרפת, האוסטרלים התלוננו גם על עיכובים משמעותיים בפיתוחן. גם שווייה של העסקה תפח משמעותית עם השנים: כשנחתמה ב-2016 שווייה נאמד בכ-40 מיליארד דולר, אולם עם פירוקה שוויה נאמד ב-66 מיליארד דולר לכל הפחות.
שר החוץ הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן כינה כמעט מיד את החתימה על הברית החדשה "סכין בגב" מצד בעלות בריתה במערב, ואמר כי ביידן מתנהג בצורה שמזכירה מאוד את זו של טראמפ. אולם בפריז לא מסתפקים באמירות חריפות, ונקטו בימים האחרונים צעדים דרמטיים: לראשונה אי-פעם החזירה צרפת את השגריר שלה מוושינגטון, וגם השגריר מקנברה הוחזר ל"התייעצויות". בנוסף, ביום שישי בוטל במחאה נשף חגיגי בבירה האמריקנית לציון יום השנה לקרב צ'ספיק ב-1781, אז נחל הצי הצרפתי ניצחון על הצי הבריטי, בקרב שנחשב לאחד מהמכריעים במלחמת העצמאות האמריקנית, שבה סייעו הצרפתים למתנגדי הכתר הבריטי.
אמש, בריאיון לתקשורת בארצו, אותת לה דריאן כי פריז לא מתכוונת להרפות ולתת למשבר לחלוף עם הזמן. לה דריאן, שנראה כעוס למדי בריאיון לערוץ הטלוויזיה France 2, טען כי צרפת קיבלה הודעה על הברית החדשה – וביטול העסקה הקיימת מול אוסטרליה – שעה אחת בלבד לפני שזו הוכרזה במסיבת עיתונאים משולשת בין מנהיגי ארה"ב, אוסטרליה ובריטניה. "זו הסיבה שבגללה אני אומר שהיו דו-פרצופיות, זלזול ושקרים, וכשמדובר בבעלת ברית במעמד של צרפת, אתה לא מתייחס אליה בצורה כזו", אמר.
בריטניה? "גלגל שלישי, אופורטוניסטית"
לדבריו פריז סבורה שמדובר בפגיעה עמוקה באמון בין בעלות הברית: "בברית אמיתית אתה מדבר אחד עם השני, אתה לא מסתיר דברים, אתה מכבד את הצד האחר, וזוהי הסיבה שזה משבר אמיתי". בריאיון אמש נשאל לה דריאן אם פריז עומדת לבדה באיחוד האירופי בתגובה החריפה שלה לברית אוקוס, והשיב בשלילה: "אני לא חושב שאנחנו לבד בפרשה הזאת. זה לא נגמר".
7 צפייה בגלריה
צוללת מונעת דיזל של הצי האוסטרלי. רעשניות יותר, וחשופות יותר לעיני האויב
(צילום: gettyimages)
לה דריאן תקף גם בחריפות את בריטניה, שעמה היחסים מתוחים ממילא אחרי "הגירושים" שלה מהאיחוד האירופי, ה"ברקזיט". הוא אמר כי פריז לא החזירה את השגריר שלה מלונדון בגלל שבריטניה היא רק "גלגל שלישי" בברית החדשה: "החזרנו את השגרירים שלנו (מוושינגטון ומקנברה) כדי לבחון מחדש את הסיטואציה. בבריטניה, אין לנו צורך בזה. אנחנו מכירים את האופורטוניזם הקבוע שלהם".
ממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון סופגת כעת ביקורת מבית על היעדר מודיעין שהיה מתריע מראש על הברית החדשה, שלפי דיווח שפורסם ב"ניו יורק טיימס" המשא ומתן עליה החל כבר בימיו הראשונים של ביידן בבית הלבן. לה דריאן התייחס גם לביקורת הזו, והסביר בריאיון אמש כי השיחות על ההסכם נערכו רק בקרב קבוצה קטנה של בכירים בקנברה, וושינגטון ולונדון, וכי הוא סבור שאפילו השרים בממשלות שם לא ידעו על כך.
בהקשר זה יצוין כי לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה אכן נקטו מאמצים רבים על מנת להסתיר את הברית הנרקמת ביניהן מצרפת – מחשש שאם זו תגלה אותה היא תנסה לחבל בה. בין היתר דווח כי כאשר ביידן נפגש בלבביות עם מקרון בפסגת ה-G7 בבריטניה בחודש יוני, הוא לא הזכיר כלל את האפשרות של ברית שכזו – אך באותו יום נועד במפגש נפרד עם עמיתיו מאוסטרליה ובריטניה, סקוט מוריסון ובוריס ג'ונסון, ושוחח עמם על עסקת הצוללות. בדיעבד, ההודעה שפרסמו השלושה בתום אותו מפגש רמזה על הברית הנרקמת: היא דיברה על חיזוק שיתוף הפעולה בין שלוש המדינות ב"מתן מענה לאתגרי הביטחון באזור האינדו-פסיפי".
7 צפייה בגלריה
ביידן, ג'ונסון ומוריסון מכריזים על הברית האסטרטגית החדשה, ביום רביעי האחרון
(צילום: AP)
לה דריאן רמז בריאיון אמש לכך שהמשבר הנוכחי ישליך על מעמדה של ברית נאט"ו, שבתקופתו של טראמפ ספגה ממנו מתקפות בלתי-פוסקות. גם מקרון הביע בעבר ביקורת על יעילותה של הברית הצפון-אטלנטית, וטען כי היא סובלת מ"מוות מוחי". לדברי לה דריאן, נאט"ו תידרש לקחת את המשבר בחשבון כאשר תתכנס לפסגה במדריד בשנה הבאה, שבה אמורים מנהיגי המדינות החברות בה לבחון את האסטרטגיה של הברית. צרפת, הוא הוסיף, תפעל ביתר שאת על מנת לקדם אסטרטגיית ביטחון כלל-אירופית.
לא ברור מה באמת תהיה ההשפעה של המשבר הנוכחי על שיתוף הפעולה במסגרת נאט"ו. האדמירל רוב באואר, יו"ר הוועדה הצבאית של נאט"ו, אמר כי לא סביר שהמחלוקות בין הצדדים ישפיעו על שיתוף הפעולה הצבאי ביניהם. אחרים סבורים שההשלכות עלולות להיות חמורות: "זה הרבה יותר מסתם ריב דיפלומטי. החזרת השגרירים היא רק קצה הקרחון", הזהיר בשיחה עם BBC פיטר ריקטס, שגריר בריטניה לשעבר בצרפת. "יש בצרפת תחושה עמוקה של בגידה, בגלל שזו לא עוד עסקת נשק – זו הייתה שותפות אסטרטגית שצרפת יזמה מול אוסטרליה, והאוסטרלים זרקו אותה כעת ודנו מאחורי גבם של הצרפתים עם שתי בעלות בריתה בנאט"ו, ארה"ב ובריטניה, על החלפת השותפות בהסכם אחר לגמרי", הוסיף ריקטס. "זה יוצר שבר עמוק במרכז נאט"ו".
סין צוחקת
לא רק ברית נאט"ו, שמכוונת בעיקר להתמודדות עם האיום מרוסיה, עלולה להיפגע במשבר: הברית החדשה שהוכרזה באזור האינדו-פסיפי נועדה כאמור להרתיע את סין, אך גם לצרפת נוכחות חשובה ואסטרטגית באזור הזה – בטריטוריות שלה שם מתגוררים 1.6 מיליון מאזרחיה, ולצדם 8,000 חיילים ועשרות כלי שיט – כולל צוללות גרעיניות משלה. מומחים מסוימים מביעים כעת חשש שהדרתה של צרפת מברית אוקוס תפגע בניסיון להרתיע את בייג'ינג. "סין בטח צוחקת עכשיו כל הדרך אל הבנק", אמר פרסנואה היסבורג, מומחה לענייני אירופה מהמכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים. "עומדת בפניה האפשרות להסיר את אחת הנוכחויות המרכזיות של אירופה מהאזור האינדו-פסיפי".
גורמים בממשל האמריקני הביעו תקווה שהזעם בפריז ישכך אט-אט, ובבית הלבן ובמחלקת המדינה פרסמו כמה וכמה הודעות מחמיאות לצרפת, גם אחרי שזו החזירה את השגריר שלה, בהן הדגישו כי היא בעלת ברית ותיקה ואסטרטגית של ארה"ב. דיפלומטים בוושינגטון אמרו כי בימים הקרובים הם מקווים לקיים דיונים בדרגות הבכירות ביותר מול הצרפתים, ובצהריים כבר הודיע דובר הממשלה בפריז כי ביידן ומקרון יקיימו בקרוב שיחת טלפון ראשונה מאז פרוץ המשבר.
דייוויד בל, היסטוריון מאוניברסיטת פרינסטון, אומר שתקדימי העבר מלמדים כי האופטימיות האמריקנית כנראה מוצדקת. לדבריו הצרפתים אמנם "מאוד עצבניים" ומציגים זאת בדרך "דרמטית למדי", אך הוא מזכיר כי גם בכמה מקרים בעבר נרשמה מתיחות גבוהה בין ארה"ב לצרפת: כבר ב-1966 פרשה פריז תחת הנשיא דאז שארל דה גול מהפיקוד הצבאי של נאט"ו, גוף מרכזי בברית הצפון-אטלנטית, ומההחלטה הזו פריז נסוגה רק עשרות שנים אחר כך, ב-2009; וב-2003, סירבה פריז להצטרף לכוחות בהובלת ארה"ב שפלשו לעיראק.
7 צפייה בגלריה
נושאת המטוסים הצרפתית שארל דה גול. לפריז 8,000 חיילים ועשרות כלי שיט באזור האינדו-פסיפי
(צילום: MCT)
בל מציין כי נראה שאחת הסיבות לגישה הנוקשה שבה נוקט כעת מקרון – לפי הדיווחים הוא הורה באופן אישי על החזרת השגרירים מוושינגטון ומקנברה – היא שהוא נערך כעת למירוץ לנשיאות צרפת בשנה הבאה, בו צפוי לו קרב צמוד. "מקרון מנסה להחיות את מסורת הגוליזם של העצמאות הצרפתית", אמר ההיסטוריון.
צוללות ראשונות – בסביבות 2040
בינתיים, באוסטרליה דחה הבוקר ראש הממשלה סקוט מוריסון את הטענות בצרפת ולפיהן ההסכם נודע לה רק כשעה בלבד לפני ההכרזה על הברית החדשה. לדברי מוריסון, הוא עצמו הודיע לצרפתים על העסקה ביום רביעי האחרון, בשעה 20:30 (לפי השעון המקומי). העסקה הוכרזה כמה שעות לאחר מכן, ביום חמישי בשעה 07:00 בבוקר.
מוריסון הוסיף כי בשיחות שלו ושל פקידים בממשלתו לאורך החודשים האחרונים הובהר לצרפתים כי ייתכן שהם יבטלו את עסקת הצוללות מ-2016. מוריסון הוסיף כי הוא מבין את האכזבה שחשים בצרפת, אך הדגיש כי הוא לא מתחרט על ההחלטה שלו "להציב ראשון במעלה את האינטרס הלאומי של אוסטרליה", כלשונו.
באוסטרליה מדגישים כל העת כי העסקה החדשה שבמסגרתה קנברה תפתח צוללות גרעיניות – בעזרת גישה נדירה לטכנולוגיה האמריקנית, ששותפה רק פעם אחת בעבר עם מדינה אחרת (בריטניה) – אין משמעותה שבכוונתם לפעול גם להשגת נשק גרעיני. בקנברה עדיין לא מפרטים כמה יעלה לפתח את הצוללות הגרעיניות במסגרת הברית החדשה, ולפי דיווח ב"גרדיאן" ייתכן שהראשונות מביניהן יגיעו לידי הצי האוסטרלי רק בעוד כ-20 שנה. עד אז, שר האוצר האוסטרלי סיימון ברמינגהאם אמר כי ייתכן שאוסטרליה תשכור צוללות גרעיניות מארה"ב או מבריטניה.
