באחת מההצהרות הנחרצות ביותר של תמיכה אמריקנית בטייוואן זה עשרות שנים, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר הבוקר (שני) כי ארצו תגן עליה בכוח צבאי במקרה שבו סין – הטוענת לבעלות על האי בעל השלטון הדמוקרטי – תנסה לפלוש לשטחה. ההצהרה החריגה עוררה זעם בבייג'ינג, שם מסרו כי אל לביידן ולאמריקנים להמעיט בהיקף הנחישות שלה בכל הנוגע לטייוואן. עוד לפני התגובה הסינית, בבית הלבן מיהרו לפרסם הודעה שבה הובהר כי אין בדברי ביידן שינוי כלשהו במדיניות האמריקנית כלפי טייוואן.
9 צפייה בגלריה
הנשיא האמריקני במסיבת עיתונאים היום בטוקיו, לצד ראש ממשלת יפן פומיו קישידה
(צילום: רויטרס)
למרות ההבהרה מצד הבית הלבן, ההצהרה של ביידן לא תואמת את המדיניות האמריקנית של "עמימות אסטרטגית", שבה נהגו ממשלים שונים בוושינגטון לאורך שנים ארוכות, ובמסגרתה האמריקנים לא הבהירו אם יהיו מוכנים להגן על טייוואן בכוח צבאי, ולא להסתפק רק בסיוע לשלטונות האי באמצעות הספקת כלי נשק והכשרות צבאיות.
את ההצהרה ניפק ביידן במהלך מסיבת עיתונאים שערך בטוקיו, במסגרת הביקור שהוא עורך כעת במזרח אסיה, וכאשר נשאל על ידי אחד הכתבים אם ארה"ב תגיב צבאית לפלישה סינית לטייוואן, השיב בחיוב. ביידן הבהיר כי אינו צופה שתרחיש שכזה יתממש. "זו ההתחייבות שנתנו", אמר הנשיא, אף שכאמור ארה"ב שמרה על מדיניות של עמימות בכל הנוגע לתגובה צבאית מצדה. "הרעיון שאפשר לקחת אותו (את האי) בכוח, סתם ככה בכוח, זה פשוט רעיון לא ראוי", הוסיף.
ביידן הוסיף כי אתגר ההגנה על טייוואן הופך כעת לסבוך יותר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, שעוררה חשש בקרב שלטונות האי האוטונומי מאפשרות שתעודד התנהלות תוקפנית יותר גם מצד סין, בעלת בריתה הקרובה של מוסקבה. ביידן הוסיף שכבר עתה סין "מפלרטטת עם סכנה" בכל הנוגע לטייוואן, והתייחס לפעילותה הצבאית שבשנים האחרונות הפכה לנועזת ותוקפנית יותר: טאיפיי מדווחת מעת לעת על מטוסי קרב סיניים שמתקרבים למרחב האווירי שלה, כשמספר תקריות כאלו שנרשמו באוקטובר אשתקד עוררו אז חשש גדול מאפשרות של פלישה סינית.
טייוואן, נזכיר, הוא האי שאליו נמלטה ממשלת "הרפובליקה של סין" אחרי שנחלה תבוסה ב-1949 במלחמת האזרחים מול המפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג. רוב תושבי טייוואן מביעים מאז התנגדות לחיים תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית של סין. ממשלת טייוואן מדגישה כי רק לתושבי האי יש הזכות לקבוע את עתידם, והיא דוחה בתוקף את הלחצים שמפעילה עליה בייג'ינג. המשטר הקומוניסטי בסין מעולם לא זנח רשמית את האפשרות שבייג'ינג תשתלט על טייוואן בכוח הזרוע, ואף שהנשיא שי ג'ינפינג קרא בשנה שעברה לנהל תהליך של "איחוד בדרכי שלום", הוא הבהיר כי השתלטותה של סין על טייוואן היא "בלתי-נמנעת".
ארה"ב לא מכירה רשמית בטייוואן, וכחלק ממה שהיא מכנה מדיניות "סין האחת" היא מכירה רק בממשלה סינית אחת – זו שבבייג'ינג – אולם מדגישה כי היחסים מול סין היבשתית מושתתים על הציפייה שעתידה של טייוואן ייקבע אך ורק בדרכי שלום. על פי חוק מ-1979, הממשל האמריקני מחויב לספק לטייוואן אמצעים להגן על עצמה, אך החוק הזה לא כולל חובה להתערבות צבאית. ביידן, יצוין, סיפק הצהרה דומה כבר באוקטובר האחרון, כאשר אמר כי לארה"ב יש "מחויבות" לסייע לטייוואן להגן על גבולותיה. גם אז מיהרו בבית הלבן להבהיר כי לא מדובר בשינוי של המדיניות האמריקנית כלפי האי.
ביידן מבקר כעת במזרח אסיה במסגרת החשש מהתעצמות ההולכת וגוברת של סין, הן בהיבט הצבאי והן בהיבט הכלכלי. זהו ביקורו הראשון באזור מאז החלה כהונתו, ולפני יפן ביקר גם בדרום קוריאה. במהלך הביקור ביפן הוא שיבח את מחויבותה של טוקיו לחזק את יכולותיה הצבאיות, ומהבית הלבן נמסר כי ביידן וראש ממשלת יפן פומיו קישידה התחייבו לפעול יחדיו על מנת להגיב להתנהלותה של סין, שלפי אותה הודעה נהפכת ליותר ויותר כוחנית – ומנוגדת לחוק הבינלאומי.
במסיבת העיתונאים המשותפת הבוקר בטוקיו, קישידה סיפר כי אמר לביידן שיפן תשקול מספר דרכים שמטרתן לחזק את יכולותיה הצבאיות – כך שתהיה לה גם היכולת להגיב לפעולה תוקפנית כלשהי – בעדות נוספת לכך שיפן מתנתקת מהמדיניות הפציפיסטית שבה נקטה מאז תום מלחמת העולם השנייה. "יפן חזקה, וברית אמריקנית-יפנית חזקה, הם כוח לטובה באזור", אמר ביידן. קישידה ציין כי ביידן אמר לו שהוא תומך בצירופה של יפן כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, ושהנשיא האמריקני תומך גם ברפורמה בגוף הזה על מנת לחזקו.
במסיבת העיתונאים הבוקר ביידן התייחס גם לתוכנית שיוזם כעת ממשלו, במטרה לחזק את יחסיה הכלכליים של ארה"ב עם מדינות האזור האינדו-פסיפי, ושאמורה להוות סוג של משקל-נגד להסכם הסחר החופשי TPP, שממנו פרשה ארה"ב תחת דונלד טראמפ, ושאליו מבקשת כעת להצטרף גם סין. לדברי ביידן בתוכנית החדשה, המכונה "המסגרת הכלכלית האינדו-פסיפית" (IPEE), יהיו חברות מלבד ארה"ב 12 מדינות: יפן, אוסטרליה, ברוניי, הודו, אינדונזיה, דרום קוריאה, מלזיה, ניו זילנד, הפיליפינים, סינגפור, וייטנאם ותאילנד.
היועץ לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סאליבן, הבהיר אתמול שטייוואן לא תהיה חברה בתוכנית החדשה, ושהיחסים הכלכליים מולה יישארו בילטרליים. התוכנית החדשה אינה הסכם סחר חופשי, ולא תכלול הפחתת מכסים בין המדינות החברות בה. עם זאת, היא תכלול הסכמים שונים שיאפשרו לדברי הממשל האמריקני שילוב רב יותר בין כלכלות המדינות, בתחומי סחר דיגיטלי, שרשרות הספקה, אנרגיה ירוקה ומאבק בשחיתות.
