חודש אוגוסט האחרון היה טראומתי בעבור תושבי הרי ירושלים. גל של שריפות שפקד את האזור הביא לפינוים של אלפי תושבים מבתיהם. לפי מסקנות רשות הכבאות, השריפות פרצו אז בעקבות הצתה מכוונת. דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוזמן על ידי ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), מעלה כמה נתונים מטרידים שהתקבלו ממשטרת ישראל ומשירותי הכבאות.
מהדו"ח שהגיע לידי ynet עולה כי בין השנים 2020-2013 הכבאות חקרה כ-43 אלף שריפות, שלהערכתה היוו כ-10% מכל השריפות שפרצו בישראל באותה תקופה. בשליש מהשריפות שנחקרו נקבע כי מדובר בהצתה.
נתונים שהתקבלו מהמשטרה מעלים כי בין השנים 2021-2010 נפתחו במשטרה כ-33 אלף תיקים בגין הצתה. הנתונים מלמדים כי חלה עלייה מצטברת של כ-7% במספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין הצתה, מ-3,089 תיקים ב-2010 ל-3,310 תיקים ב-2021.
תיעוד רחפן: נזקי השריפה בהרי ירושלים
(צילום: נדב אבס)
נתוני המשטרה מעלים כי בין השנים 2021-2010 קרוב למחצית מהתיקים בגין הצתה נפתחו בשני מחוזות עיקריים: צפון (כ-24%) וחוף (כ-22%). לצד זאת, ב-2021 הייתה עלייה משמעותית במספר התיקים שנפתחו במחוז מרכז - מ-413 תיקים ב-2020 ל-550 תיקים ב-2021.
עוד עולה כי ב-59% מהתיקים הפליליים שנפתחו בגין הצתה החשוד היה ערבי. ב-54% מהתיקים שנפתחו קורבן העבירה היה ערבי. הנתונים הללו מעידים על כך שלרוב הצתות מתבצעות בעיקר בתוך החברה הערבית.
אף על פי שמדובר בעבירה חמורה שמסכנת חיי אדם, פוגעת ברכוש ולבסוף עולה למדינה מיליוני שקלים, הענישה אינה הולמת. הדו"ח מעלה כי רובם המוחלט (87%) של התיקים שנפתחו במשטרה בגין הצתה בין השנים 2021-2010 נסגרו, ורק כ-6% הגיעו לכדי הרשעה בבית המשפט. מבין התיקים שנסגרו - כ-7% בעילת "עבריין לא נודע" ועוד 23% נסגרו בשל "חוסר ראיות".
הדו"ח מעלה עוד כי גם תיקים פליליים שמגיעים לפתחו של בית המשפט מטופלים בכפפות של משי. בין השנים 2021-2010 נגזרו עונשים על 2,623 מורשעים בהצתה (לעיתים יחד עם עבירות נוספות) ועל 77% מהם הוטל עונש מאסר.
ואולם, מבין המורשעים שנגזר עליהם ריצוי של עונש מאחורי סורג ובריח - על כ-42% מהם נגזרה תקופת מאסר של שנה או פחות, על כ-15% נגזרה תקופת מאסר של שנתיים עד שלוש שנים, ועל כ-14% נגזרו שלוש שנים או יותר. חוק העונשין, נזכיר, קובע עונש מאסר של עד 15 או עד 20 שנה בגין עבירת הצתה.
לאירועי שריפות רבים בשנים האחרונות, שלפי החשד פרצו כהצתות מכוונות ממניע לאומני, הוצמד הכינוי "טרור ההצתות". נתוני הדו"ח מעלים כי 615 תיקים שנפתחו בין 2021-2010 הוגדרו על ידי המשטרה כהצתה על רקע לאומני (כ-2% מכלל תיקי ההצתה שנפתחו בשנים אלה).
ב-2021 הוגדרו 140 תיקים כהצתה על רקע לאומני (כ-4% מכלל התיקים בגין הצתה בשנה זו). המספר החריג נבע בעיקר מעלייה במספר התיקים על רקע לאומני שנפתחו דווקא במחוז תל אביב.
3 צפייה בגלריה
"בדרך זו לא ניתן לייצר הרתעה משמעותית נגד מציתים". ח"כ רוטמן
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת )
ח"כ רוטמן, שהזמין כאמור את הדו"ח ממחלקת המידע והמחקר של הכנסת, אמר: "הנתונים מצביעים על שתי מגמות מדאיגות. יש מספרים אדירים של הצתות בכלל שמתבצעות על ידי בני מיעוטים בוודאי ביחס לחלקם באוכלוסייה והם גם עיקר הנפגעים מהצתות גם זה בשיעור גבוהה ביחס לחלקם באוכלוסייה. זו מגמה ברורה על רקע הפשיעה במגזר הערבי ואוזלת היד של מערכת המשפט.
"הנקודה המרכזית היא חוסר המעש דווקא של בתי המשפט. הרוב המוחלט של התיקים נגמרים עם שנה או שנתיים של מאסר בפועל. בוודאי שבדרך זו לא ניתן לייצר הרתעה משמעותית נגד מציתים ולא סתם אנו רואים את מגמת העלייה של כל ההצתות ושל הצתות על רקע לאומני בייחוד בשנים האחרונות".
