זה לא כל כך נעים להיתקע שוב בפקקים בגלל הפגנות המחאה. קשה להגיע למקום העבודה, ועוד קשה מזה למי שצריך להגיע לבדיקות רפואיות, או לסייע לבני משפחה שזקוקים לכך. זה לא כל כך נעים למי שבמקרה רוצה לטוס לחו"ל בדיוק ביום שבו בנימין נתניהו ו"רעייתי" טסים להם לעוד סוף שבוע נחמד, השני בחודשיים מאז הקים את ממשלתו, בבירה אירופית נחשקת.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• אימת השטעטל המתעורר
• ישראל פוצלה במשבר זהות. נשארו לה שתי אפשרויות
• רוצים דמוקרטיה! (אבל רק בקו הירוק)
• מה רוצים משרה נתניהו?
זה לא כל כך נעים לבעלי עסקים במרכז תל אביב שהלקוחות מדירים את רגליהם מהם, מה שמהווה גם הפסד של פרנסה. זה לא כל כך נעים לראות גן סגור או בית ספר סגור כי ההורים יצאו להפגנות בבוקר. וזה בטח לא נעים כאשר הפגנות המחאה משבשות את החיים שבוע אחר שבוע, לפעמים יותר מפעם בשבוע, כבר עשרה שבועות.
ומי האחראי? זה איתמר בן גביר, אשר באיזו דרך עקומה ובלתי מתקבלת על הדעת, הפך ממורשע לשר הממונה על המשטרה. זה אשר לא שירת בצה"ל אפילו שעה, הפרובוקטור אשר החזיק בסלון ביתו תמונת ענק של הרוצח ברוך גולדשטיין, הכהניסט שעדיין מקיים מדי שנה טקס אזכרה למי שהוגדר כעומד בראש ארגון טרור, מאיר כהנא.
זה בן גביר, אשר נכנס לחפ"ק, מחלק הוראות לשוטרים מעל ראשו של המפכ"ל, בניגוד לפקודת המשטרה, קורא לקצינים בכירים ונוזף בהם. שאתמול מודיע שלא יאפשר חסימה של נתב"ג ושל כבישים ראשיים, ומנחה למנוע את ההפגנות, להפעיל מכת"זיות, פרשים, ומן הסתם גם רימוני הלם כלפי המפגינים. וזה אותו בן גביר שטען שיש איומים על חייו, ומשהדבר הוכחש על ידי המשטרה, קרא לדובר המשטרה לבירור. מהלך אימים שכמוהו.
בן גביר, אנרכיסט שנהג להפגין ללא כל התחשבות, מי שהורשע בשמונה עבירות ובהן הסתה לגזענות, תמיכה בארגון טרור, הפרעה לשוטר, ועוד קורא למפגינים "אנרכיסטים". האירוניה התאבדה מצחוק. לפני כשנה וחצי הוא הכשיר בכנסת חסימת כבישים, וכך אמר: "יש אירועים של חסימות כבישים – לא יפה, לא נורא. אנחנו הרי בדמוקרטיה, ובדמוקרטיה חוסמים כביש".
ואכן, אנחנו בדמוקרטיה. בינתיים. וכדי לוודא שנישאר דמוקרטיה, קמות וקמים מאות אלפי אנשים בכל רחבי המדינה, המתקוממים וחוששים מבליץ החקיקה שאינו יודע שובע ואינו יודע מעצור. זוהי דהרה בלתי נתפסת לשינוי המשטר עם די-9, שנועדה לחסל את מערכת המשפט, שנתניהו בעצמו הגן עליה עד זה לא מכבר. הגן עליה, התנאה בה בפני העולם כולו, ואף התגאה בכך שהדף כל ניסיון לפגוע בה.
חייבים לעצור את זה. את הפגיעה בכלכלה, את הפגיעה בצה"ל. ורק ראש הממשלה יכול לעצור. נכון, הממשלה היא חוקית. יש לה 64 מנדטים. עם שרים המשתלחים בטובי בנינו. וביבי? האם הוא רוצה לעצור? האם הוא יכול? האם בינתיים נשב ונמתין לאיזה גואל ומושיע?
אני לא תומכת בסרבנות בשום פנים ואופן. אבל אני תומכת מאוד בהפגנות, וגם בחסימות כבישים. בשיבושים. אין לנו פריבילגיה להפסיק. אסור לעצור, אלא אם יושגו הסכמות. אני לא מסכימה לאף מילה של שר המשטרה, ולא משנה איך הוא מכנה את עצמו. אבל בדבר אחד צדק אז. חסימות כבישים? לא יפה, לא נורא. הרי אנחנו בדמוקרטיה, ובדמוקרטיה חוסמים כבישים. בינתיים.
- לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il