דעה לא פופולרית: חוק “ממדים ללימודים" הוא חוק פסול. החיבור בין שירות בצבא לבין מענקי רווחה הוא חיבור רע. תמיד היה. וכי רק לוחמים לשעבר מתקשים לשלם שכר לימוד? ואם אני נכה, או ערבי, או חרדי, או גבר, או אישה, שלא שירתו כחיילים קרביים, אבל אין לנו יכולת לממן לימודים אקדמיים - לא מגיעה לנו תמיכה? מה הקשר בין שירות בצבא לבין קצבאות בתחום הרווחה? וללימודים?
אני מניח שרוצים לתת את המענק כדי לעודד צעירים ללכת לקרבי. זו משימה חשובה וראויה במדינה כמו שלנו, אבל צריך לעשות אותה נכון. אפשר, למשל, להעלות את שכר החיילים הקרביים. אפשר לתת להם מענק שחרור נדיב כתודה על שירותם, שיעזור להם בחיים האזרחיים. אבל הנחה בשכר לימוד רק להם? למה?
החיבור הלא קדוש בין צבא לקצבאות רווחה ליווה את המדינה שנים רבות. פעם קראו לזה קי"ץ - קצבת יוצאי צבא - שניתנה רק למשפחות של אנשים ששירתו בצה"ל. בין השנים 1996-1970 שולמה יחד עם קצבת ילדים גם קצבת יוצאי צבא. היא שולמה למשפחות שאחד מבניה שירת בצה"ל או בשירות ביטחוני אחר כמוגדר בחוק. הקצבה שולמה למשפחות לפי גודלן, על פי מפתח של נקודות קצבה בגין הילד השלישי ומעלה, ומומנה בידי הממשלה.
26 שנים שלטה קי"ץ במענקי הרווחה, כשבעצם היא נועדה להפלות את הערבים ולהדיר אותם ממענקי רווחה, שהרי הם לא משרתים בצה"ל. גם החרדים לא, אבל להם דאגו בכספים ייחודיים. ב-1996 קי"ץ בוטלה אחרי ש-26 שנה השפיעה לרעה על משפחות רבות. הכנסת השתכנעה אז שהקריטריון לתמיכת המדינה בנזקקים צריך להיות רק לפי מידת הנזקקות שלהם.
אמנון לוינועה גרייבסקיחוק "ממדים ללימודים" מסיג אותנו אחורה לשנים הרעות ההן. הרי כבר היום רק חיילים משוחררים מקבלים פיקדון שמיועד לתואר ראשון (והקרביים מביניהם מקבלים פיקדון גבוה יותר), כך שההעדפה המובנית בהשכלה הגבוהה לא חדשה.
דווקא האוכלוסיות שלא משרתות בצבא, קרי החרדים והערבים, זקוקות יותר לתואר אקדמי על מנת לשפר את מצבן הסוציו-אקונומי ולהשתלב בשוק העבודה. לכן, מימון התואר דווקא ליוצאי צבא עלול להגדיל את הפערים החברתיים (הגדולים כשלעצמם) בחברה הישראלית בין האוכלוסיות המשרתות בצבא לאלה שאינן משרתות.
- אמנון לוי הוא עיתונאי חדשות 13
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
