לצד האזעקות והאיום ממלחמה כוללת שהולך וגובר, נפל דבר בישראל בשבועיים האחרונים - עלייתה של תחושת המסוגלות. רצף האירועים וההצלחות מאירוע הביפר יוצא הדופן ועד חיסול בכירי חיזבאללה, לצד הפעולות האוויריות של צה"ל בתוך לבנון, החזירו לנו את מה שאבד בשבעה באוקטובר - תחושת המסוגלות.
1 צפייה בגלריה
עשן נראה מיתמר מדרום לבנון אל-חוש
עשן נראה מיתמר מדרום לבנון אל-חוש
עשן מיתמר מדרום לבנון באל-חוש
(צילום: REUTERS / Aziz Taher)
מי שטבע את המושג מסוגלות עצמית הוא הפסיכולוג אלברט בנדורה. מסוגלות/חוללות/יעילות עצמית, כל ההגדרות נכונות, זאת האמונה של אדם לגבי יכולותיו להשלים משימות ולהתמודד עם אתגרים בצורה יעילה. הדבר מתבטא באופן שבו אנחנו חושבים, מרגישים ומתנהגים.
מסוגלות עצמית היא מה שבעצם מאפשר לנו להוציא רצונות אל הפועל, ולא להשאיר אותם רק כרצון או רעיון. מסקנתו של בנדורה היא שתחושת המסוגלות היא שקובעת במידה רבת את היכולת שלנו להתמיד במשימות ולסיים אותן כשאנחנו נדרשים להתמיד עם אתגרים.
יש מי שיאמר שעודף הביטחון העצמי, עודף תחושת המסוגלות שאפיין אותנו בעבר, הוא זו שמלכתחילה הביא אותנו למחדל הגדול ביותר במדינה
היא בונה אצלנו גמישות ויכולת להתאושש מהר אחרי כישלונות. לא מופרך להניח שתחושת המסוגלות שלנו חטפה מכה קשה בשבעה באוקטובר, ולמרות שהמלחמה מתנהלת כשנה, לא התקבלה התחושה שתחושת המסוגלות שלנו עלתה. שנה שאנחנו מסתובבים ולא מזהים את עצמנו, מרגישים שאבד בנו הדבר שכל כך הרגשנו בטוחים לגביו - המסוגלות שלנו.
יש מי שיאמר שעודף הביטחון העצמי, עודף תחושת המסוגלות שאפיין אותנו בעבר, הוא זה שמלכתחילה הביא אותנו למחדל הגדול ביותר במדינה. זו גם מחשבה שצריך לתת עליה את הדעת - יש לזכור שגם עודף בתחושת המסוגלות יכול להביא להתרסקות כואבת עד משפילה - אבל מאז סטירה הלחי של השבעה באוקטובר אנחנו ממש לא שם.
תחושת המסוגלות לא עלתה גם לאחר שנה של לחימה בדרום, וזה מכיוון שלא הצלחנו להחזיר את החטופים. לחץ צבאי כפי שהובטח לא באמת השיג את המטרה. לכל בר דעת היה ברור שזו לא הדרך, ומה שצריך זה מהלך מדיני ועסקה.
בשלב הזה של המלחמה, עצם הפנייה למשימה החדשה, הצפון, אפשרה לנו למצוא בנו את תחושת המסוגלות שנעלמה. פעולות ששמנו למטרה וכן הושגו שינו את התחושה. זה מרגיש ממש כמו עצה פסיכולוגית נכונה: אם אתה לא מצליח במאה אחוז היכן שאתה, נסה משהו חדש ותחזק את עצמך. הפנייה ללחימה בצפון הייתה הכרחית ביטחונית אך לא רק, כי לא היה ניתן להמשיך להפקיר את הצפון, אבל גם מבחינה פסיכולוגית היה בה מהלך מעניין, כי היא השיגה התחזקות חשובה - מסגולות שמאפשרת התמודדות עם כישלונות.
יש כאן שלב חדש במלחמה, אשר שם מול המנהיגים דרישה ברורה ועוצמתית יותר משהייתה. אם מקבלי ההחלטות חושבים שהישגי המלחמה בצפון ימלאו את הריקנות שהייתה, ובכך נוכל להתקדם, אז ההיפך הוא הנכון: דווקא תחושת המסוגלות שעלתה מגבירה את האמונה והצורך הנפשי להצליח במשימה שעד כה נכשלנו בה.
דנה פאן לוזוןדנה פאן לוזוןצילום: ניר קידר
עכשיו, כשאנחנו רואים את הפער במסוגלות שלנו באירוע בצפון לעומת הדרום, הדבר מגביר את הצורך ליישם את היכולות האלה. למצוא את היצירתיות והנחישות - גם בסוגיית החטופים. התסכול שהם לא כאן רק גובר כשאנחנו מגלים שאנחנו כן מסוגלים. עכשיו עוד פחות יתקבלו התירוצים. ייתכן שידע נסראללה מדוע קשר את גורל הצפון בגורלה של עזה כשנשא את נאומו. הוא בעצם הצליח להזכיר לנו שלא משנה מה נעשה בלבנון מול החיזבאללה - לא סיימנו את הסיפור בעזה.
יש כאן שיעור בענווה, בנחישות, בביטחון עצמי מוגבר ובעיקר במוסר. הצלחות, ככל שיהיו, הן חשובות והכרחיות - אבל הן לא מכסות או מעלימות את המטרה החשובה של החזרת החטופים. בדיוק ההיפך הוא הנכון. ככל שאנחנו מצליחים בצפון ותחושת המסוגלות עולה - תחושת התסכול שאת החטופים עדיין לא החזרנו לא מרפה.
הכותבת היא אשת תקשורת, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה תקשורת וכלכלה ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מרצה במכללת אונו



.