גם בעידן הניו-מדיה של היום יש הטוענים שפרידמן הוא הפובליציסט החשוב בעולם - ולו בגלל הגישה שלו לאדם החשוב בעולם, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. פרידמן מרבה לעסוק בישראל ולבקר את ממשלת הימין של נתניהו מאז עלתה לשלטון. בין אם מעריכים אותו או סולדים ממנו, אין עוררין על כך שיש לו גישה ישירה לחדר הסגלגל, ויש שיגידו שמי שרוצה להבין את ג'ו - צריך לעבור בדרך כמה וכמה טורים של פרידמן.
על רקע ביקורו של הנשיא יצחק הרצוג בשבוע הבא בבית הלבן, פרידמן כותב: "אין לי ספק שנשיא ארה"ב יחמש את הנשיא הישראלי במסר - מתוך צער, לא כעס - שכאשר האינטרסים והערכים של ממשלת ארה"ב וממשלת ישראל נוטים לכיוונים שונים כל כך, הערכה מחדש של הקשר היא בלתי נמנעת".
פרידמן מדגיש כי הוא לא מתכוון ל"הערכה מחודשת של שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני שלנו עם ישראל, שנותר חזק וחיוני. אני מדבר על הגישה הדיפלומטית הבסיסית שלנו לישראל, שננעלת ללא בושה על פתרון של מדינה אחת: מדינה יהודית בלבד, כשעל גורלם וזכויותיהם של הפלסטינים - TBD (תימסר הודעה בהמשך - ד.א)".
"הערכה מחודשת כזו המבוססת על האינטרסים והערכים של ארה"ב תהיה בגדר אהבה קשוחה כלפי ישראל, אבל הכרח אמיתי לפני שהיא באמת תרד מהפסים", כותב פרידמן בהתייחסות לדבריו האחרונים של שגריר ארה"ב היוצא ניידס. "העובדה שביידן מוכן להיתקל בנתניהו בפרצוף לפני הבחירות באמריקה ב-2024, מעידה על כך שהנשיא שלנו מאמין שיש לו תמיכה לא רק של רוב האמריקנים, אלא של רוב יהודי אמריקה ואפילו רוב היהודים הישראלים. הוא צודק בכל שלושת הסעיפים".
פרידמן אומר שביקורו של הנשיא הרצוג בבית הלבן זו "דרכו של ביידן לאותת שהבעיה שלו היא לא בעם הישראלי, אלא בממשלה הקיצונית של ביבי". הוא לא חסך בחודשים האחרונים מילים קשות על נתניהו, על הקואליציה ועל המהפכה המשפטית שהיא מובילה, אבל ביטול עילת הסבירות והמחאה ששטפה אתמול את ישראל, לדבריו, מוכיחה לנתניהו "שאם הוא חושב שהוא יכול להכחיד את הדמוקרטיה הישראלית ככה סתם, הוא טועה קשות". עם זאת, קובע פרידמן, במשפט היחיד שהוא בחר להדגיש בטורו: "נתניהו יהיה מוכן להסתכן במלחמת אזרחים כדי לשרוד בשלטון".
"ההתמוטטות של הערכים המשותפים בין ארה"ב לישראל מתחילה בכך שהקואליציה השלטת של נתניהו, שנדחקה לתפקיד בפער הצר ביותר, החליטה להתנהג כאילו זכתה בניצחון מוחץ ועברה מיד לשנות את מאזן הכוחות שבין הממשלה ובית המשפט העליון, הבלם העצמאי היחידי של כוח פוליטי", הוא כותב.
פרידמן ממשיך בביקורת על מדיניות הממשלה בגדה המערבית, ושוב מהדהד את דבריו של השגריר היוצא ניידס: "למה ארה"ב צריכה להמשיך להגן על הרעיון באו"ם ובבית הדין הבינלאומי, שישראל רק כובשת באופן זמני את הגדה המערבית - ולכן לא מתרגלת שם אפרטהייד כלשהו - כשנראה שממשלת ישראל הזו מתכננת באופן גלוי לספח את הגדה המערבית, והעניקה לשניים ממקדמי הסיפוח הפעילים ביותר, סמוטריץ' ובן גביר, סמכויות ביטחוניות ופיננסיות נרחבות על ההתנחלויות באזור?
"ההשמדה המתמדת של נתניהו של הסיפורת המשותפת הזו מהווה כעת בעיה אמיתית עבור אינטרסים משותפים אחרים של ארה"ב וישראל: היא מאיימת על יציבותה של ירדן ודוחפת את מדינות ערב שחברו עם ישראל בהסכמי אברהם לקחת צעד אחורה. זה נותן לסעודים הפוגה אמיתית מקידום נורמליזציה עם משטר ישראלי בלתי צפוי כל כך, וזה מאלץ את ארה"ב לבחור".
גורם מדיני בכיר אמר בתגובה: "איננו מכירים החלטה על 'הערכה מחדש' של הממשל האמריקני, אבל בכל מקרה לא מדובר בתופעה חדשה - ממשל פורד הכריז על 'הערכה מחדש' מול ממשלת רבין, ממשל רייגן עשה זאת מול ממשלת בגין, ממשל בוש האב עשה זאת מול ממשלת שמיר וממשל בוש הבן עשה זאת מול ממשלות ברק ושרון".
לדבריו, "זה לא סוד שיש לנו חילוקי דעות עם הממשל האמריקני בעניין הקמת מדינה פלסטינית, החזרה להסכם הגרעין המסוכן עם איראן, ועמדתו של ראש הממשלה נתניהו נגד מדיניות 'אין הפתעות' ביחס לפעולות ישראל נגד איראן. למרות 'הערכות מחדש' תקופתיות אלה וחילוקי דעות לאורך השנים, היחסים בין ישראל לארה"ב התהדקו במשך עשרות שנים והגיעו לשיא של כל הזמנים של שיתוף פעולה ביטחוני תחת הנהגת ראש הממשלה נתניהו. ראש הממשלה נתניהו ידאג שמגמה זו תימשך".