ראש הממשלה יאיר לפיד הגיע אמש (ראשון) לביקור מדיני בן יממה בגרמניה, ויחד עימו הגיעה משלחת של חמישה ניצולי שואה. נסיעת לפיד לגרמניה נועדה לפגישות עם נשיא גרמניה פרנק וולטר שטיינמאייר, עם הקנצלר אולף שולץ ועם שרת החוץ אנאלנה ברבוק, אבל גם לביקור יוצא דופן שנערך היום בווילה ואנזה שבה דנו הנאצים ביישום הפתרון הסופי להשמדת יהדות אירופה. ניצולי השואה שהגיעו עם לפיד התלוו אליו לביקור שם.
המפגש היה מרגש מאוד וקשה וניצולי השואה סיפרו סיפורי זוועה על הסבל שעברו בשואה. "באנו לכאן להגיד שניצחנו", אמר לפיד והודה לשולץ שהגיע למפגש. "צריך לא מעט אומץ מוסרי לבוא לכאן".
הקנצלר אמר כי "צריך לעשות הכול שהפשע של האנטישמיות לא יקרה שוב. זה מקום מזעזע וחסר תקדים. אין מספיק מילים כדי להביע את מה שקרה כאן מאחורי הקלעים. המחויבות שלנו היא לשמור על הזיכרון ולהעביר אותו לדורות הבאים. זו המשימה החשובה ביותר שיש לנו כגרמנים".
על סיפורי הניצולים, אמר שולץ: "זה חשוב לכולנו. הזיכרון הוא הדבר שמחזיק אותנו בחיים. מדי פעם אני מרגיש רעד פנימי, מה היה כאן. אבל אנחנו כולנו ביחד ניצחנו את הנאצים ואנחנו ננצח את הנאצים בכל פעם מחדש".
צבי גיל ניצול שואה, עיתונאי וסופר, סיפר כיצד רוב משפחתו נחנקה ברכזי גז ציקלון בפולין. הוא קרא להעביר את מצעד החיים לשער ברנדנבורג ולווילה ואנזה ולא לקיימו עוד באושוויץ. "זה המקום שסימל את האימפריה הנאצית – פה צריך לעמוד ולומר ניצחנו. העם הגרמני שתק באופן מדהים אך אנו עופות החול הצלחנו להפיק את הלקח הראשון ולהקים את מדינת היהודים", אמר גיל.
אברהם רות שלמד בכיתה המקבילה לאנה פרנק סיפר כיצד רוב בני משפחתו הושמדה באושוויץ וסוביבור. "זה קשה ורגשי מאוד לשבת פה במקום שבו החליטו נאצים פושעים על השמדת העם היהודי", אמר רות. "בהיותי כאן אינני מרגיש ניצחון אלא הפסד על עולם שנחרב. באתי כדי לוודא שבקשת הנרצחים בשואה לזכור לא לשכוח תמולא וזאת בקשתי מכל הנוכחים".
פנינה קציר, ניצולה נוספת מהמשלחת, אמרה: "כל המלחמה לא איבדנו את רוח האופטימיות, במיוחד אמא שלי שאמרה שיהיו זמנים טובים יותר. המשכנו הלאה וידענו שבסוף נצא מזה. חזרנו מהמלחמה תשע נפשות והיום אני אזרחית ישראלית ויודעת שיש לי צבא שיכול להגן עליי ויודעת מה זה הכבוד הגדול לשבת כאן עם הקנצלר ורה"מ ולספר את הסיפור שלי".
אמש בברלין, ירד לפיד מהמטוס כשלשני צידי השטיח האדום עמד משמר כבוד של חיילים גרמנים, וכשהוא אוחז בידו את ניצולת השואה שוש טריסטר. בשיחה עם ynet, טריסטר סיפרה כי הרגישה בהתחלה שהיא לא יכולה לרדת מהמטוס: "לא הייתי מסוגלת לראות את הכובעים של החיילים הגרמנים, זה החזיר לי את כל הזיכרונות".
לדברי טריסטר, מי שעודד אותה לרדת מהמטוס היה לפיד בעצמו. "אני סגרתי את הווילון ופשוט לא יכולתי להסתכל החוצה. בפנים היה לי לחץ. אז ראש הממשלה ניגש אליי ואמר לי: 'זה הניצחון שלך. את יורדת ובאה איתי'", סיפרה. "אמרתי לו שאני לא יכולה אבל הוא החזיק לי את היד חזק ולא ויתר. הוא אמר לי 'את מסתכלת רק על המדרגות ועליי'".
לקראת הירידה מהמטוס, טריסטר סיפרה כי לא בכתה, אבל "הרגשתי שאני מתפוצצת. רציתי לבכות אבל לא יצא לי. כשירדנו הוא הציג אותי בפני הגרמנים וניסיתי לחייך". היא שיתפה כי "אמרתי לראש הממשלה 'אני לא בוכה', והוא החזיק אותי חזק. רק בזכות התמיכה שלו עברתי את זה".
טריסטר, אם לשלושה בנים וסבתא לארבעה נכדים יצאה לגרמניה עם בנה דורי (51). היא נולדה באוקראינה והייתה בביקור עם אחיה הקטן והוריה בלבוב בפולין כשפרצה המלחמה. האב נתפס ונלקח לעבודות כפייה, וטריסטר, אחיה ואמה, ולאחר מכן גם סבתה וקרובות משפחה נוספות הסתתרו עד תום המלחמה. לקראת הנסיעה אמרה: "כל ביקור שלי במקום שבו נרצחו יהודים וגרם לנו להסתתר זה ניצחון".
פורסם לראשונה: 12:27, 12.09.22