נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז הבוקר (יום ד') בנאום מיוחד לאומה על גיוס של המוני חיילים רוסים חדשים בצל המלחמה באוקראינה. פוטין הודיע כי חתם על צו שמכריז על "גיוס חלקי", והבהיר כי אירועי הגיוס מתחילים כבר היום. זמן קצר אחר כך אמר שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו כי במסגרת הגיוס ייקראו לשירות צבאי 300 אלף חיילי מילואים. נאומו של פוטין בא אחרי שאתמול הודיעו בעלי בריתה של רוסיה בארבעה מחוזות שכבשה מידי אוקראינה על כוונתם לערוך עוד השבוע "משאלי עם" שיסללו את הדרך לסיפוח המחוזות הללו לרוסיה. צעד כזה יקרע מאוקראינה כ-15% משטחה ויעביר אותם רשמית לידי הקרמלין.
בנאומו הבוקר אמר פוטין כי מטרתה של רוסיה היא לשחרר את חבל דונבאס, מעוזם של המורדים הפרו-רוסים באוקראינה: "אנחנו מדברים על הגנה על שטחים ועל רוסיה", הצהיר הנשיא, "רוב האנשים באזורים ההיסטוריים האלה באוקראינה אינם רוצים לחיות תחת עול הניאו-נאצים, ואין לנו זכות מוסרית לוותר עליהם". הקרמלין, נזכיר, מקפיד לאורך כל המלחמה לטעון כי משטרו של הנשיא וולודימיר זלנסקי באוקראינה הוא משטר ניאו-נאצי, וכי רוסיה רק שואפת לשחרר את האוקראינים ממנו.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• כוכבת הענק אלה פוג'צובה מחתה על המלחמה ומסעירה את רוסיה: "סטירה לקרמלין"
• בתוך "תא העינויים" של רוסיה: סורגים במרתף ו"מכות חשמל מטלפון סובייטי"
• מחפשים קרובים בקבר האחים, ביידן מזהיר את פוטין משימוש בנשק לא-קונבנציונלי
• קייב מצדיעה לרוסייה שחצתה את הקווים ונהרגה במלחמה
פוטין הסביר שההכרזה על גיוס חלקי פירושה שרק חיילים הנמנים כעת עם כוח המילואים יגויסו, ובראשם מי ששירתו בכוחות המזוינים והם בעלי מומחיות צבאית ספציפית וניסיון רלוונטי. "ההחלטה על גיוס חלקי הולמת לגמרי את האיומים שאיתם אנחנו מתמודדים, בראש ובראשונה ההגנה על המולדת שלנו, ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית", אמר פוטין.
כלל לא ברור שההחלטה לגייס המוני חיילים מרחבי רוסיה תעזור לארצו של פוטין לשפר את מצבה בשדה הקרב: משאביו של הצבא הרוסי הידלדלו מאוד מאז החל בפלישה, הוא סובל ממורל נמוך ומחוסר מוטיבציה, וסביר מאוד להניח כי רוב גדול של החיילים שאותם מבקש הנשיא לגייס כעת אינם מיומנים מספיק כדי להחזיר לו את היתרון בחזית. מומחים רבים סבורים שהם אף עשויים להזיק לו.
שר ההגנה הרוסי: 5,937 מחיילינו נהרגו באוקראינה
גם בנאומו הבוקר השתלח פוטין במערב, והאשים כי הוא אינו רוצה שלום בין אוקראינה לבין רוסיה וכי הפך את העם האוקראיני לבשר תותחים. הנשיא הרוסי טען שוושינגטון, לונדון ובריסל מעודדות את קייב להעביר את המבצעים הצבאיים לתוך שטח רוסיה, "במטרה לשדוד לגמרי את ארצנו". בעוד רמיזה לאפשרות, גם אם לא סבירה, שמוסקבה תשתמש בנשק גרעיני, טען פוטין שהמערב "מנהל סחיטה גרעינית נגדנו". הוא אמר שנציגים רמי-דרג ממדינות בכירות בנאט"ו השמיעו הצהרות על האפשרות שהברית הצבאית תשתמש בנשק גרעיני להשמדה המונית נגד רוסיה.
"לאלה שמרשים לעצמם לנפק הצהרות כאלה נגד רוסיה אני רוצה להזכיר שגם לנו יש שלל אמצעי השמדה, בחלקם מודרניים יותר מאלה של מדינות נאט"ו", איים פוטין, "וכשהשלמות הטריטוריאלית של ארצנו נמצאת תחת איום, כדי להגן על רוסיה ועל עמנו בהחלט נשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו. זה לא בלוף. יש לנו הרבה נשק להגיב". הוא הצהיר כי הורה לממשלה להגביר את ייצור הנשק ולתת מעמד משפטי חוקי למתנדבים הרוסים היוצאים להילחם בדונבאס.
זמן קצר אחרי תחילת נאומו של פוטין הזהירה גיליאן קיגן, בכירה במשרד החוץ הבריטי, כי הדברים שאמר בו הם הסלמה מדאיגה, וכי יש להתייחס ברצינות לאיומיו. גם גרמניה הזהירה כי מדובר בהסלמה, ושגרירות ארה"ב באוקראינה מסרה כי זו עוד עדות לחולשה הרוסית. משרד החוץ של סין שב וקרא לשני הצדדים "להתמסר לדיאלוג ולמצוא דרך לטפל בדאגות הביטחוניות של כל הגורמים".
מיכאילו פודוליאק, יועצו הבכיר של נשיא אוקראינה זלנסקי, התייחס מצדו בביטול להודעת הגיוס הרוסית, ואמר כי מדובר בצעד צפוי שיתברר כמאוד לא-פופולרי בקרב הרוסים ומדגיש שהמלחמה אינה מתקדמת לפי התוכנית של מוסקבה. פודוליאק אמר שרוסיה מנסה להסיט את האשמה בפרוץ המלחמה ובמצב הכלכלי המחמיר שלה לעבר המערב.
זמן קצר אחרי נאומו של פוטין התראיין שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו בטלוויזיה הרוסית והודיע כי במסגרת הגיוס החלקי יגויסו 300 אלף חיילי מילואים. הוא הדגיש כי מדובר באחוז אחד בלבד ממאגר המגויסים הפוטנציאלי הרוסי, העומד לדבריו על 25 מיליון חיילים. שויגו אמר שהמגויסים יקבלו הכשרה צבאית לפני שיישלחו למשימתם. בדבריו הצהיר, לראשונה זה חודשים, גם על מספר ההרוגים הרוסים במלחמה באוקראינה: הוא טען ש-5,937 נהרגו בה. במערב מעריכים כי בפועל מספר ההרוגים הרוסים גבוה פי שלושה או ארבעה מכך, וכי עוד עשרות אלפי חיילים רוסים נפצעו במלחמה.
כמו פוטין, שויגו הדגיש בנאומו את חלקו של המערב במלחמה, אולי כאיתות לכך שרוסיה עשויה למצוא עצמה בעימות ישיר עם ארה"ב ומדינות אירופה: "אנחנו נלחמים במערב באוקראינה. כמעט כל רשת הלוויינים של נאט"ו פועלת נגד רוסיה באוקראינה, ואנחנו עדים לתקיפות נגד אזרחים באמצעות נשק מערבי. מפקדים מערביים שיושבים בקייב מנהלים מבצעים משם".
משאלי העם: "אחרי הסיפוח, פלישה תיחשב להתקפה על רוסיה"
פוטין היה אמור לשאת את הנאום המיוחד לאומה כבר אמש ב-20:00, אך בסביבות 22:30 דווח לפתע ברוסיה כי נאומו נדחה להיום בבוקר, ולא נמסרה הסיבה לכך. גנרל ריצ'רד שירף, שבעבר היה בכיר בצבא הבריטי, אמר ל"סקיי ניוז" כי ייתכן שדחיית הנאום מלמדת על "כאוס" מאחורי הקלעים.
נאום פוטין הבוקר נערך אחרי שאתמול הודיעו המורדים הפרו-רוסים במחוזות לוהנסק ודונייצק, שני המחוזות המרכיבים את חבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, וכן הפקידים הרוסיים שמוסקבה מינתה לשלוט בחלקים שאותם כבשה ממחוזות חרסון וזפוריז'יה האוקראיניים, על כוונתם לקיים החל מיום שישי הקרוב ועד ליום שלישי הבא משאל עם על סיפוחם של ארבעת המחוזות לרוסיה. מדובר בקרוב לחמישית משטח אוקראינה ערב המלחמה: את מחוז לוהנסק כבשה רוסיה במלואו, במחוז דונייצק היא שולטת ב-60% מהשטח, בחרסון נתונים בידיה כ-95% וגם בזפוריז'יה היא שולטת בשטחים נרחבים למדי. כל אלה מצטרפים לחצי האי קרים, שאותו כבשה רוסיה מידי אוקראינה כבר ב-2014.
בשטחים האוקראיניים שכבשה השנה מינתה רוסיה פקידי ממשל מטעמה, הנהיגה את המטבע הרוסי, שינתה את תוכניות הלימודים והטמיעה את כלי התקשורת הרוסיים, ובחודשים האחרונים היא החלה בהכנות למשאלי עם על סיפוחם אליה. הקרמלין טען שוב ושוב כי סוגיית משאלי העם והשאלה אם להסתפח לרוסיה נתונה להחלטת התושבים בשטחים שנכבשו, אך לכול ברור ששום משאל עם עתידי לא יהיה חופשי והוגן, אלא תוצאותיו יוכתבו, בדרך זו או אחרת, מלמעלה. במשאל העם שיזם הקרמלין על סיפוח חצי האי קרים ב-2014, למשל, הצביעו בעד הסיפוח כ-95% מהמשתתפים, שיעור בלתי אמין בעליל.
אתמול הודיע דמיטרי מדבדב, שכיהן כנשיא רוסיה בשנים 2012-2008 וכעת מכהן כסגן יו"ר מועצת הביטחון הרוסית, כי הוא תומך בבקשת ארבעת המחוזות האוקראיניים הכבושים להסתפח לרוסיה, והסביר שצעד כזה ישנה את מסלולה של ההיסטוריה הרוסית וייתן לקרמלין אפשרויות רבות יותר להגן על השטחים הללו, משום שהם יהפכו רשמית לטריטוריה רוסית. "פלישה לשטח רוסי היא פשע המאפשר לנו להשתמש בכל הכלים להגנה עצמית", אמר מדבדב, "ולכן בקייב ובמערב חוששים כל כך מהמשאלים האלה".
אם מוסקבה אכן תספח רשמית את השטחים, תהיה זו קריאת תיגר של פוטין על ארה"ב ומדינות אירופה, ומבחן לנכונותן לפעול ישירות מול רוסיה, המעצמה הגרעינית הגדולה בעולם. אוקראינה מדגישה שלא תחדל להילחם עד שאחרון החיילים הרוסים יסולק משטחה, ושלא תקבל לעולם שליטה של רוסיה בחלק כלשהו מאדמתה. על כן היא קוראת למערב להגביר את משלוחי הנשק לקייב, ולמסור לידיה נשק מתקדם אף יותר מזה שכבר מסר – במיוחד לנוכח ההצלחות האחרונות שרשמה בשדה הקרב.
ממש אתמול אישר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, הנאמן לחלוטין לקרמלין, הצעת חוק המקשיחה את הענישה לחיילים שמפרים את חובותיהם, במה שנראה כניסיון להגביר את המשמעת בצבא הרוסי בצל כישלונותיו באוקראינה. החוק החדש קובע כי עריקה מהצבא הרוסי במהלך תקופת גיוס או בתקופה של מצב חירום תוכל לגרור עונש של עד 10 שנות מאסר, בעוד עד כה עמד העונש המרבי על חמש שנים, וכי 10 שנים בכלא אפשר יהיה לגזור גם על מי שיסרב לצאת לקרב או לציית להוראות המפקד. אישור החוק בא כשברקע דיווחים על חיילים רוסים באוקראינה שסירבו לצאת לקרב או ניסו לברוח מהשירות. כעת תועבר הצעת החוק לאישור הבית העליון של הפרלמנט ולאישורו של פוטין, שלבים שהיא צפויה לצלוח ללא קושי.