(צילום: חגי דקל)
ניצחונו של רג'פ טאיפ ארדואן בבחירות לנשיאות טורקיה משקף את רצון רוב הטורקים בהמשכיות – וכך רואים גם בישראל את עתיד היחסים עם טורקיה. בישראל מעריכים שלארדואן או למי מאנשיו לא יהיה עניין לעשות בקדנציה הזו איזשהו שינוי במה שנתפס בעיניהם כהישג מדיני חשוב – נרמול היחסים עם ישראל.
הבחירות בטורקיה הראו שמדובר במדינה מאוד מקוטבת: האוכלוסייה כמעט חצויה בין אלה המצדדים בארדואן ובדרכו לבין אלה ששייכים למחנה היותר ליברלי. מצדדי ארדואן למעשה תמכו בהמשכיות על פני שינוי.
בכל הקשור לישראל, גם אם היה נבחר מועמד האופוזיציה כמאל קיליצ'דראולו, ספק רב אם היה חל שינוי דרסטי ביחסים. בישראל העריכו כי לשני הצדדים – ארדואן וקיליצ'דראולו – היה אינטרס לשמר את מערכת היחסים הטובה עם ירושלים.
בפועל, בישראל לא אוהבים את המונח נורמליזציה – מאחר שהסברה היא שכבר עברנו את השלב הזה. טורקיה מינתה שגריר בישראל, וישראל מינתה שגרירה באנקרה. המטרה הנוכחית של ישראל היא לא לנרמל את היחסים, אלא לחמם אותם וליצוק בהם עוד תכנים.
חרף היחסים המחודשים עם ישראל, הטורקים לא שינו את דרך המחשבה שלהם לגבי הסוגייה הפלסטינית ומידת הקרבה שלהם לפלסטינים. אם תחול התלקחות גדולה או אירוע שבו ייהרגו בלתי מעורבים או ילדים – הטורקים לא יישבו מנגד ויבקרו את ישראל. למרות זאת, ניתן לומר שאין להם עניין לשבור את היחסים – אולי בגלל שלמדו את הלקח מהמשברים הקודמים.
מה יכול כל צד להשיג עוד?
ישראל נחשבת לשותפת סחר מצוינת של טורקיה, וגם מספר התיירים הישראלים באיסטנבול צומח. הטורקים היו שמחים לחזק את קשרי המסחר עם ישראל בשעה שהכלכלה שלהם צמאה לייצוא ולמשקיעים. גם מבחינת ישראל יש עוד הרבה אפשרויות לצקת תוכן ביחסים עם טורקיה. על הפרק, לדוגמה, ביקור של ארדואן בישראל, פגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא הטורקי או ביקור של נתניהו בטורקיה – אחרי הביקור של הרצוג ששבר את הקרח בין הצדדים. נתניהו עצמו בירך היום את ארדואן על הניצחון ואמר: "יהי רצון שהיחסים בין מדינותינו ימשיכו להשתפר".
נשיא המדינה יצחק הרצוג שוחח עם ארדואן ובירך אותו על הניצחון. מבית הנשיא נמסר כי הרצוג אמר כי הוא מצפה להמשך שגשוג היחסים המשותפים בין ישראל וטורקיה, וכי השניים הדגישו בשיחתם את חשיבות המשך העבודה יחדיו לשמירת היציבות, קידום השלום האזורי והעמקת שיתופי הפעולה הפוריים בין המדינות, ואף הביעו את תקוותם שייפגשו בקרוב.
סימן שאלה מעניין אחרי הבחירות נוגע לזהות השרים בממשלתו החדשה של ארדואן. שלושה שרים נחשבים מרכזיים מאוד – החוץ, ההגנה והפנים. לא ברור אם אלה שאיישו את המשרות ימשיכו לכהן בממשלה החדשה, מאחר שהם חברי פרלמנט – ולפי השיטה הטורקית אם יעזבו את הפרלמנט הם יותירו אחריהם כיסאות ריקים. אם יחליטו להישאר בפרלמנט – צפוי להתמנות שר חוץ חדש בטורקיה, ואפשר שיבקר בישראל.
בקואליציה של ארדואן יש גם שלוש מפלגות קטנות שהן די בעייתיות מבחינת ישראל. אחת מהן היא מפלגת MHP שהיא מפלגה לאומנית קיצונית שהתחזקה בבחירות האלה. לנציגיה יש התבטאויות מאוד קיצוניות נגד ישראל. יחד עם זאת, אנשי המפלגה ישבו בקואליציה בזמן נרמול היחסים עם ישראל – והביקורת שמתחו לא היוותה שיקול בעיני הנשיא.
מפלגות נוספות שעשויות להיתפס כבעייתיות ליחסים עם ישראל הן "הודה פר" הכורדית דתית-קיצונית, שנחשבת לענף הטורקי של חיזבאללה, ומפלגת הרווחה החדשה בראשות פאתיח ארבקן, בנו של נג'מטין ארבקן ששימש ראש ממשלת טורקיה בעבר ושנא מאוד את ישראל. התפוח, במקרה זה, לא נפל רחוק מהעץ.
אלא שבישראל לא צריכים להיות מוטרדים מדי. בטורקיה הקואליציה תיישר קו עם כל החלטה של ארדואן, ואין לה באמת יכולת להביע דעה נגדית. ארדואן הוא זה שייתן את הטון.
"ציר אנטי-איראני"
"מי היה מאמין שאנחנו יכולים לשבח את ניצחון ארדואן ולומר שזה לטובת ישראל?", אמר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. "מדיניות החוץ הטורקית מאמצת את העיקרון של נרמול כולל עם כל שחקני האזור. כבר עברנו שני רמדאנים, כמה מהומות בהר הבית, מבצע צבאי בעזה ועסקים כרגיל. היו כמה גינויים טורקים כדי לצאת ידי חובה".
הוא הוסיף כי עדות לשינוי הכיוון של ארדואן נראתה גם בבחירות בישראל, שבהן הנשיא הטורקי לא פצה פה. "הפעם הוא בחר לא לעשות זאת למרות היכולת לקושש קולות. מי שהביע תמיכה בפלסטינים בהר הבית היה דווקא מנהיג האופוזיציה. מתחו ביקורת על ארדואן שנרמל את היחסים, הגן עליהם והצטלם עם מפקד יחידת החילוץ של צה"ל. מי היה מאמין? זה אולי לא קל לו, אבל זה לא נובע מהעיניים היפות של ישראל אלא מהחולשה הכלכלית שלו. הוא צריך כספים מהמפרץ וחייב לעדכן את מדיניות החוץ שלו עם הצרכים של הסכמי אברהם".
נקודה חשובה נוספת שעליה הצביע ינרוג'ק היא השדרוג ביחסי ישראל-אזרבייג'ן, שנחשבת מקורבת מאוד לטורקיה. "שלוש המדינות יוצרות ציר אנטי-איראני. זה דבר מאוד משמעותי שקורה בזכות נרמול היחסים עם טורקיה. אזרבייג'ן רואה עצמה מתקרבת לישראל מבלי לחשוש בגלל נרמול היחסים בין ישראל לבין טורקיה", הוא אמר.
