1 צפייה בגלריה
הפגנה של תומכי ימין ושמאל מול ביתה של איילת שקד
הפגנה של תומכי ימין ושמאל מול ביתה של איילת שקד
הפגנה מול ביתה של איילת שקד, השבוע
(צילום: AP)
בתקופה האחרונה לא רק מאיימים על בתה התינוקת של תמר זנדברג, אלא גם מקללים את אשתו זאב אלקין ומטנפים מול בתיהם של נפתלי בנט, איילת שקד וגדעון סער. זה לא חדש: כך עשו גם מול ביתו הפרטי של בנימין נתניהו בקיסריה, בשכונת מגוריו של אביחי מנדלבליט בפתח תקווה, אצל אמיר אוחנה, מול בתיהם של חברי כחול לבן לפני שנכנסו לממשלה ב-2020, אצל נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, אצל אלוף פיקוד מרכז גדי שמני, ואפשר להמשיך אחורה עד ימי רבין והלאה. אם פעם מדובר היה במקרים חריגים, כיום זה הסטנדרט של המחאה הפוליטית. בשלב מסוים, לא ברור מתי, הפכו ההפגנות מול בתיהם הפרטיים של אנשי ציבור ללגיטימיות, ואיתן הפגיעה בבני המשפחות שלהם.
זכות המחאה וההפגנה היא כמובן אבן יסוד בדמוקרטיה. ההתבטאויות שמושמעות בהפגנות עוברות לעיתים קרובות את הגבול, אבל זה כבר עניין לתביעות לשון הרע ובתי משפט. ועדיין, השאלה החשובה היא למה בעצם המפגינים שם מלכתחילה, מול ביתו *הפרטי* של אדם? רק מפני שהוא מחזיק בתפקיד בעל אופי ציבורי או בעל שאיפות פוליטיות? משוכנעים שזה נימוק מספק?
לאנשי הציבור הללו יש לו"ז עבודה, חלק לא מבוטל ממנו חשוף, ואפשר לנצל אותו כדי להפגין מולם. יש לכם משהו להגיד לבנט? לכו להפגין מולו בכנסת. כועסים על אלקין? חפשו אותו בפעילותו הציבורית. רוצים שנתניהו יילך? תתמקדו במעון הרשמי והסמלי בבלפור, ועזבו את ביתו הפרטי בקיסריה.
המסר העיקרי המועבר מהטרלול הזה נוחת בתודעתם של אנשים טובים וערכיים שלעולם לא ירצו להיכנס לביצה הציבורית אם הדבר כרוך במחיר גבוה להם ולבני המשפחה שלהם
ביתם הפרטי של אנשים צריך להישאר מחוץ לתחום. העובדה שמפגינים מגיעים לסף דלתו של אדם, ממררים את חיי משפחתו ומרשים לעצמם להטריד את כל השכונה שלו, היא מעוותת.
המסר העיקרי המועבר מהטרלול הזה נוחת בתודעתם של אנשים טובים וערכיים שלעולם לא ירצו להיכנס לביצה הפוליטית או הציבורית. הרי בשביל מה? עדיף להישאר במגזר הפרטי ולחיות את חייהם בשלווה. גם אלה שרוצים להשפיע על עתיד המדינה ולשנות אותו מבינים שהדבר כרוך כיום במחיר גבוה, לא רק אישי, אלא גם עבור בני המשפחה והקרובים להם.
יניב פוהורילסיניב פוהורילס
מחלוקת על דרכם, על האמירות שלהם ועל מה שהם מייצגים אינה תירוץ להפיכת חייהם לגיהינום, גם אם הם אנשי שררה בעלי כוח. בסוף בסוף, כל פוליטיקאי הוא אדם ולידו נמצאת משפחה. ואת זה, בלהט ההסתה והטירוף, רבים שכחו.
הפסיקה המשפטית בנושא הפגנות מול בתים פרטיים עדיין עמומה (היא מתירה לקיים "משמרת מחאה" מול בית פרטי, עד שהמשטרה מחליטה שיש בכך "הפרעה לציבור"). בתי המשפט צריכים להתוות דרך בנושא הזה. עליהם מוטלת האחריות. תחזירו את המחאות למרחב הציבורי, ותשאירו את המרחב הפרטי – פרטי.
  • יניב פוהורילס הוא עורך דף הבית ב-ynet
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com