מתחסנים בבית הספר הרצוג חולון בתחילת שנה"ל
(צילום: אבי חי, משי בן עמי)
כ-21 אלף תלמידים בלבד התחסנו במנת חיסון אחת לפחות בבתי הספר מאז תחילת שנת הלימודים ועד לסוף השבוע שעבר. כך עולה מנתוני משרד הבריאות.
בשכבות הגיל הרלוונטיות לחיסון (12 עד 18) לומדים בישראל כ-900 אלף תלמידים. רובם המכריע העדיפו להתחסן בקופות החולים ולא בבתי הספר. כזכור, במהלך חודשי הקיץ נרשמו חילופי האשמות בין משרדי הבריאות והחינוך בדבר ההכרח לחסן תלמידים בני 12 ומעלה בבתי הספר. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון התנגדה תחילה לחיסון התלמידים, בהמשך קיבלה את החלטת הממשלה בנושא, ובמשרד הבריאות קידמו במרץ את היוזמה.
על רקע הנתונים עולים סימני שאלה בדבר היערכות משרד הבריאות למבצע החיסונים ולתפעול שלו מול הרשויות המקומיות. "אחרי כל הרעש והצלצולים שמשרד הבריאות עשה בשביל לחסן בבתי הספר, בסוף המספרים נמוכים מאוד", אומר גורם המעורה בפרטי מבצע החיסונים בבתי הספר.
עם זאת, יש לציין שמדובר בתקופת החגים, בה התלמידים שהו פחות זמן משמעותית בבתי הספר. בנוסף, קופות החולים החלו לחסן את בני ה-12 ומעלה עוד לפני תחילת שנת הלימודים. על פי נתוני משרד הבריאות עד 31 באוגוסט התחסנו כ-300 אלף בני 12 עד 15 במנת חיסון אחת לפחות.
כאמור, על פי נתוני משרד הבריאות מתחילת ספטמבר ועד סוף השבוע כ-21 אלף תלמידים בגילים הרלוונטים התחסנו בבתי הספר לפחות במנה אחת. במהלך ספטמבר, על פי נתוני משרד החינוך, התחסנו לדוגמה בנצרת 490 תלמידים, בבני ברק 378, באשקלון 326, ומנגד ביישוב הבדואי לקייה 12 תלמידים בלבד ובאור עקיבא 14.
החיסונים בוצעו בבתי הספר באמצעות ניידות שהיו באחריות משרד הבריאות. בהקשר זה אמרה השרה שאשא ביטון כי "להכניס את הלחץ החברתי לתוך בית הספר זה פשע", אך בהמשך חזרה בה וטענה שהתנגדותה למהלך נובעת, בין היתר, משום שמבחינה תפעולית הגורם המתאים למבצע הוא קופות החולים.
