3 צפייה בגלריה
חינוך חינם מגיל 0 דורש חיזוק מיומנויות ושיפור בשכר ובתנאים. מחאה על תנאי ההעסקה של מטפלות, בשנה שעברה
(צילום: מוטי קמחי)
ההסכמים הקואליציוניים שפורסמו אתמול (רביעי) כוללים מאות סעיפים שרבים מהם זכו לתשומת לב גבוהה ועוררו מחלוקת וסערה, כמו למשל תיקון חוק האפליה כך שיאפשר לבית עסק פרטי להימנע מלספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית, או שינוי "סעיף הנכד" בחוק השבות. בין כל הסעיפים הללו, כוללים ההסכמים בין הליכוד לשותפותיו גם הבטחת בחירות של מפלגות רבות - חינוך חינם מגיל 0 עד 3.
יו"ר הציונות הדתית שחתם גם הוא על ההבטחה הזו, בצלאל סמוטריץ', יחל לכהן היום כשר האוצר ויהיה אחראי למימון שלה - כשעלות יישומה הראשוני מוערכת ב-23-20 מיליארד שקלים. מתוך הסכום הזה, 13 מיליארד נדרשים לבינוי והקמת מעונות חדשים, ועוד שמונה מיליארד נדרשים למימון כוח אדם, הכשרות ותפעול. כדי להמשיך ולתחזק את הפרויקט, שמונת המיליארדים האלו יצטרכו להיכנס לבסיס התקציב באופן קבוע.
3 צפייה בגלריה
נתניהו וסמוטריץ' לאחר החתימה על ההסכם הקואליציוני. שר האוצר המיועד יצטרך לדאוג למימוש התוכנית שהובטחה בהסכם
אולם, למרות העלות הגבוהה, המהלך צפוי להקל בצורה משמעותית על ההוצאה הכספית של משפחות צעירות רבות שנמצאות בתחילת דרכן הכלכלית, היות והתשלום למעונות פרטיים נע מ-2,100 שקלים למעונות מסובסדים עד ל-5,000-4,500 שקלים. סבסוד מלא של המעונות האלו יאפשר לשני בני הזוג לצאת לעבודה, באופן שיביא למקסום המימוש העצמי שלהם ולהגדלת ההכנסה המשפחתית.
למרות ההבטחה המשמעותית שטמונה בתוכנית, לשאלות רבות עדיין אין מענה. למשל, האם אותם מעונות חינמיים יפעלו באופן פרטי והמדינה רק תממן אותם, או שכלל המעונות ינוהלו על ידי משרד החינוך או הרשויות המקומיות? כמו כן, גם לא ברור מה יהיה לוח הזמנים ליישום המימון של המדינה, ואם הוא יחול על כולם או רק על העשירונים הנמוכים והבינוניים.
3 צפייה בגלריה
ילדים במצב סוציו-אקונומי נמוך נפגעים מהמחסור בכוח האדם. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
אחת השאלות המהותיות ביותר היא מהיכן יגיע כוח אדם לאותם מעונות שיצטרכו לקום, כאשר כבר היום קיים מחסור של שלושת אלפים סייעות ושל גננות רבות. בימים של משבר חמור, שבהם מאות גנים נסגרים לסירוגין מדי חודש מכיוון שאין גננות וסייעות שייאיישו אותם, קיים חשש שההרחבה של החינוך בחינם רק תחריף את המשבר.
מסיבה זו, צוות המחקר העוסק באי-שוויון והתפתחות בגיל הרך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית קרא לממשלה העתידית שלא ליישם חינוך חינם מגיל אפס ללא מתן מענה למחסור בכוח אדם ובמבנים. לדברי צוות המחקר, נדרשים גם חיזוק המיומנויות של עובדי ההוראה לגיל הרך, לצד שיפור משמעותי בשכרם ובתנאי העסקתם. הצוות, שבו חברים פרופסור יוסי שביט, ד"ר כרמל בלנק, ד"ר יעל נבון וד"ר שרית סילברמן, התריע כי התעלמות מסוגיות אלו תגרום לכך שחינוך חינם מגיל אפס לא יוביל לשיפור רמת החינוך שילדי ישראל זוכים לה, אלא יפגע בה ואף יכול להוביל ל"השלכות שליליות מרחיקות לכת".
(צילום: אסף חן)
חברת הצוות בלנק ציינה כי כבר כעת המערכת מתקשה להתמודד עם הרחבת חינוך חינם לגילי 4-3, ומי שנפגע מהמחסור בכוח האדם הם ילדים במצב סוציו-אקונומי נמוך שלהוריהם אין יכולת לשלם לגנים פרטיים. לדבריה, "כל עוד לא הושלמו התשתיות והקמת המעונות שיקלטו את הפעוטות, ולא גויסו מטפלות וסייעות, ייגרם נזק לפעוטות בתהליכי גמילה ורכישת שפה שירוכזו בצפיפות עם מטפלות ללא כלים והכשרה. כיצד מטפלת שלא קיבלה הכשרה בתחום הגיל הרך תלמד פעוטות איך להתנהג, בצורה שהיא תומכת ומותאמת גיל?".
החוקרים ממכון טאוב הדגישו כי "קידום איכות החינוך והטיפול לגיל הרך היא מטרה ראשונה במעלה, והמחקרים שלנו מצביעים על כך שמההיריון ועד גיל שנתיים זו התקופה המעצבת והמשפיעה ביותר על ילדים". הם הוסיפו כי "בתקופה הזו חשוב ביותר שהפעוטות יקבלו חינוך וטיפול מיטביים ומותאמים, וזה לא אפשרי במצב הנוכחי. מחקרים מראים שחוסר במענה ראוי לצרכי הפעוטות הוא בעל פוטנציאל לפגיעה ממשית בהתפתחותם".
