קצינים מסבירים את ההחלטה לפתוח לבנות את תפקידי הלוחמה
(צילום: דובר צה"ל)
לראשונה בתולדותיו, צה"ל הציג תנאי קבלה שיאפשרו לנשים להשתלב כלוחמות ביחידות המובחרות ובחטיבות החי"ר. זו השורה התחתונה מהתשובה שהגישו היום (שלישי) המדינה והצבא לבג"ץ בעקבות עתירתן של קבוצת צעירות.
הצבא הודיע כי יתחיל בשילוב לוחמות בכל התפקידים ובכל החטיבות בתהליך מדורג, איטי ומבוקר. תחילה בתפקידי סילוק פצצות וטיפול באב"כ ביחידת ההנדסה המובחרת יהל"ם, בתפקידי חילוץ ביחידה 669 של חיל האוויר, ובמחלקות הניוד של גדודי החי"ר המתמרנים בצבא הסדיר.
גנץ מתייחס לשירות של נשים בצה"ל
(צילום: ניקול לסקבי, משרד הביטחון)
מיון מועמדות לשירות ביטחון (מלש"ביות) ליחידות ולתפקידים הללו וההתנסות בשילובן יתחילו בין אוקטובר 2022 לאמצע השנה הבאה. סביר להניח שההחלטות הסופיות, והרחבת שילוב הלוחמות ליחידות מובחרות נוספות אם התוכנית תצליח, יתקבלו עמוק באמצע העשור, ועל ידי הרמטכ"ל הבא.
שר הביטחון בני גנץ התייחס לתשובת צה"ל לבג"ץ ואמר כי "בימים אלו אנו מרחיבים את שירות הנשים ביחידות קדמיות, במתווה נכון שמובילים גורמי המקצוע בצה"ל והרמטכ"ל. שילוב של יותר נשים במגוון תפקידים בצה"ל תורם קודם כל להגשמת המטרה העליונה של ניצחון במלחמה, והגנה על אזרחי ישראל. לכן, נשים ישרתו בכל מקום שיתאפשר מבחינה מבצעית ומקצועית, ולצד זאת נמשיך להקפיד על מתן כבוד לאמונה של כל משרת ומשרתת".
ההצלחה הגדולה של העותרות נוגעת לתקדים שנקבע כעת: לראשונה הוצגו באופן מסודר ושקוף תנאי סף לבנות להתקבל ליחידות מובחרות ולחטיבות חי"ר, ברמות רובאות 07 ו-09. אלה הם תנאי הסף למלש"בית שתרצה להתמיין לשירות בחטיבת חי"ר (כרגע רק במחלקות הניוד): היא תצטרך לשקול 67 ק"ג לפחות; להיות בגובה של 1.64 מטר לפחות; להחזיק בציון מינימלי של 1.05 במדד LCI (המחשב את היחס בין יכולות הגוף לשאת משקלים לטווחים ארוכים); לרוץ 3,000 מטרים תוך לא יותר מ-15:44 דקות; ולבצע לפחות שבע חזרות במכשיר המתח.
תנאי הסף המינימליים עבור בנות להתמיין לסיירות ליחידות המובחרות: משקל של לפחות 78 ק"ג; גובה - לפחות 1.66 מטר; מדד LCI של 1.05; לרוץ 3,000 מטר בפחות מ-14:50 דקות ולבצע עשר עליות מתח.
6 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל אביב כוכבי. אישר לפתוח תפקידים נוספים שהיו סגורים לנשים ללא הצדקה
(צילום: יאיר שגיא)
בצבא מביעים אופטימיות זהירה באשר להצלחת המהלך. מצד אחד, מספר הלוחמות בצבא בשמונה השנים האחרונות זינק ב-180% בשל שיאי מוטיבציה גם בקרב נערות דתיות לשרת כלוחמות. רק בין 2019 ל-2021 חל זינוק שהתבטא ב-500 לוחמות חדשות. אלפי הלוחמות המתגייסות לצה"ל מדי שנה אפשרו לצבא למלא את החוסרים שהיו בגדודי החי"ר, השריון וההנדסה, לאחר שהלוחמות החדשות פינו מקומות של בנים בגדודי ההגנה האווירית, פיקוד העורף, משמר הגבול, איסוף קרבי, חיל התותחנים וחי"ר הגבולות (כגון גדודי קרקל וברדלס).
מצד שני, הסבירו גורמים בצה"ל, לפי הערכות גורמי המקצוע באכ"א, תנאי הסף שנקבעו מציגים פוטנציאל התחלתי קטן יחסית: כמה עשרות שיצלחו את המיונים למחלקות הניוד בחטיבות החי"ר ובודדות שיעברו את יום הסיירות והבחינות ליחידות 669 ויהל"ם.
יחד עם זאת, הקריטריונים החדשים עשויים להשתנות ככל שהתהליך יתקדם, וצה"ל צפוי להתאים ולשנות אותם תוך כדי תנועה. הסיבה: עבודה המטה המקיפה שנערכה כללה בחינה של 5,000 מחקרים רפואיים ופיזיולוגיים בתחום שפורסמו בעולם ושימוש בנתונים מצבאות מערביים רבים, כמו של ארה"ב ובריטניה, שפתחו בשנים האחרונות את תפקידי הלחימה שלהם לנשים, אך ללא תבחינים מוגדרים. באף צבא לא נמצאה נוסחה לתנאי הסף לבנות ביחידות מובחרות וחטיבות חי"ר מתמרנות, ובכך לפחות צה"ל הפך לחלוץ.
"צבאות זרים מערביים אפשרו ללוחמות לשרת בכל היחידות הקרביות, אך בחלוף כמה שנים הגיעו שם לממוצעים של 50% פצועות, נשירה של עשרות אחוזים ומקרים בודדים של לוחמות שסיימו מסלול ביחידות עלית", הסבירו גורמים בצה"ל, "בנוסף צה"ל הוא שונה. אין כאן משרתות בקבע שמקבלות משכורת בצבא מקצועי כמו האמריקני, וכאן האחריות שלנו על המשרתים בצבא העם שמגויסים ומגויסות מתוקף חוק שירות חובה, היא גדולה בהרבה. לכן המהלך יהיה מבוקר מאוד, ובשלב הראשון מצומצם".
לפי צה"ל, שני עקרונות העל שליוו את עבודת המטה שהתקיימה היו: חוסר פשרות בדרישות ללוחם בשדה הקרב, וכן אחריות על בריאות החיילות. בכירי חיל הרפואה שהיו בצוות שחקר את הנושא הציגו לחברי הוועדה את ההבדלים הפיזיולוגיים הבסיסיים שיש לטובת גבר ממוצע לעומת גוף האישה. אך באותה נשימה הם הדגישו כי מדובר בממוצע ולפיכך יש נשים, למשל ספורטאיות, שיכולות לשאת משקלים לטווחים ארוכים או לרוץ מהר יותר מגברים.
הצוות השתמש גם במסדי נתונים וניסיון שהצטבר בעשור האחרון משירות לוחמות חי"ר בהגנת הגבולות. בתחילת העשור הקודם, כמחצית מהלוחמות הללו נפצעו לאורך שירותן או סבלו משברי מאמץ, אך כיום הנתון כבר ירד לכ-15% - דומה לנתון המקביל בקרב לוחמים. "אישה ממוצעת שסוחבת 30 קילוגרם ציוד על גבה לאורך עשרה קילומטרים תגיע עם פחות חמצן לגבעה בלבנון מאשר גבר ממוצע שיעשה זאת", הסבירו בוועדה גורמי הרפואה, "המגבלה הזו רלוונטית בעיקר לחיל הרגלים ולא לחילות אחרים כמו שריון או תותחנים, שם משתמשים ברכבים משוריינים. לוחם חי"ר ממוצע נושא על גבו 43 קילוגרם ציוד בתמרון במלחמה, אבל במחלקת ניוד בחטיבות החי"ר המשקל הוא 29 ק"ג".
6 צפייה בגלריה
העקרונות שקבע צה"ל: חוסר פשרות בדרישות בשדה הקרב, ושמירה על בריאות הלוחמות
(צילום: דובר צה"ל)
במקביל לעבודת המטה, הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי אישר גם לפתוח כמה תפקידים שהוועדה גילתה שהיו סגורים לנשים עד כה ללא צורך, בהם הדרכת נהיגה מבצעית, גששות, לוחמות הנדסה במערך הגבולות, תפקידי לחימה מסווגים בחיל האוויר ואלחוטניות בחיל התותחנים.
באשר לשלושת התפקידים החדשים ביהל"ם, 669 ובמחלקות הניוד של החי"ר, המועמדות לפיילוטים יהיו מלש"ביות או כאלה שהחלו לשרת כלוחמות ביחידות אחרות. בצה"ל אומרים כי מחלקות הניוד בחטיבות החי"ר יהיו בכל מקרה מגדריות ולא מעורבות, וההחלטה באילו חטיבות חי"ר תבוצע הבחינה, תיקבע בהמשך.
"הורדנו את מספר הפקידות בשנתיים האחרונות בצבא מ-4,000 ל-2,000, וכמות התפקידים הנוספים שפתחנו לנשים גדלה פי שניים", אמרו היום בצבא, "גם היקף המשרתות בתפקידים טכנולוגיים גדל השנה בעשרות אחוזים".
ד"ר עידית שפרן גיטלמן, ראש התוכנית ליחסי צבא-חברה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי "הודעת צה"ל על פתיחת יחידות לוחמה נוספות לנשים היא צעד הכרחי בדרך להחלת שוויון מגדרי בצה"ל, ולקיום לשון חוק שירות הביטחון הקובע שעל כל היחידות להיות פתוחות לשירות נשים וגברים כאחד".
לדבריה, "ש לברך על המלצת הרמטכ"ל לאמץ את החלטותיו המקצועיות של הצוות. זאת על אף הסטנדרטים החריגים שהציב הצוות, אשר בפועל כמעט ולא מאפשרים את מימוש ההחלטה. נטל ההצדקה להשארת היחידות הסגורות לשירות נשים על כנן עודנו מונח על כתפי הצבא. לכן טוב היה עושה הצבא לו היה מאמץ קריטריון מיון מקצועי לכלל היחידות, ובכך מצטרף לצבאות רבים אחרים בפתחו את כלל היחידות לשירות נשים. כפי שהעיר על כך בג"ץ - נקודת המוצא הראויה היא בחינה של אילו יחידות אין ברירה אלא להותיר סגורות, ולא אילו יחידות ניתן לפתוח".
בעקבות תשובת צה"ל ביקשה המדינה מבג"ץ לדחות את העתירות. "משהתקבלו החלטות חדשות בעניין הרחבת שירות נשים בתפקידי לחימה בהמשך להמלצות הצוות המקצועי, התשתית העובדתית העומדת בבסיס העתירות דנן - שלא נסובו על ההחלטות העדכניות שהתקבלו - אינה אקטואלית עוד", נכתב בתשובה.
עם זאת הצבא דוחה לפי שעה את בקשת העותרות לגשת למיונים ליחידות עילית כגון סיירת מטכ"ל, שייטת 13, סיירות גולני וצנחנים, דובדבן ועוד. "הצוות מצא כי לאור הדרישות המבצעיות בתפקידי לחימה ביחידות מיוחדות ומובחרות, הדרישות הפיזיולוגיות בתפקידים אלה גבוהות, לעתים באופן משמעותי, מהדרישות בתפקידי לחימה בחטיבות החי"ר. על רקע זה מצא הצוות כי בטרם נבחן המודל התיאורטי שפותח ביחס לשילוב נשים בתפקידי חי"ר ביחידות מתמרנות, יש קושי בגיבוש מסקנות לגבי תפקידים עצימים ומורכבים יותר. לאור כל אלה, המליץ הצוות, לעת הזו, לא להרחיב את שירות הנשים לתפקידי לחימה ביחידות מיוחדות ומובחרות". עם זאת בצבא ציינו כי לאור הניסיון בחטיבות החי"ר ניתן יהיה לשוב ולשקול את העניין בעתיד.
ארבע הבנות שעתרו לבג"ץ - והובילו למפנה ההיסטורי
את העתירה המרכזית מבין אלו שהוגשו לבג"ץ והביאו את הצבא לשנות את עמדתו הגישה לפני כשנתיים קבוצה של ארבע צעירות: מיקה קליגר, מור לידיאני, גלי נשרי ועמר סריה. הן עתרו נגד שר הביטחון, הרמטכ"ל וצה"ל בדרישה לאפשר לנשים להתמודד ליחידות מובחרות בצה"ל במסגרת הליכי מיון, ימי סיירות וגיבושים ולהתמודד עבור תפקידי לוחמה בכלל.
הן טענו כי היעדרה של מדיניות מגדרית רשמית היא "לא סבירה באופן קיצוני" ודרשו שתיקבע בצה"ל מדיניות מגדרית רשמית בעניין מיון וגיוס נשים לתפקידי לוחמה. הן ביקשו שצה"ל ינמק מדוע אינו עובר למודל של שוויון הזדמנויות מלא הכולל, בין היתר, איתור וגיוס נשים לתפקידי לוחמה ביחידות המובחרות, לאור המעבר בפועל למודל זה של שוויון הזדמנויות מלא בצבאות המתקדמים בעולם.
העותרות ציינו בעתירתן כי צבא ארצות הברית הודיע כבר ב-2015 על פתיחת כלל התפקידים בצבא לנשים, וכי ב-2018 הודיע צבא בריטניה על פתיחתם בפני נשים של התפקידים היחידים בחילות הרגלים שעדיין היו סגורים אז בפני נשים. על רקע העתירה הודיע דובר צה"ל לפני כשבוע כי חיל האוויר יפתח לראשונה בפני נשים את האפשרות להתמיין לתפקידי לוחמה ביחידה 669.
בג"ץ כבר קיים דיון אחד בנושא ב-2020, אך הוא הסתיים ללא החלטה. המדינה אז טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף מכיוון שהיא "עתירה מוקדמת". זאת לאחר שהרמטכ"ל כוכבי הורה באותה שנה להקים צוות מקצועי שייעודו "לערוך תהליך בחינה רציני ויסודי, מתוך גישה רחבה, כוללת ומעמיקה, ביחס לאפשרות שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל בהתאם למהותם ואופיים של התפקידים, בטרם קבלת החלטות בנושא".
לעתירה מתנגדים רבנים בכירים מזרמים שונים של הציונות הדתית, ובהם חיים דרוקמן, אלי סדן, אוהד טהרלב, יעקב מדן, אורי שרקי וזלמן מלמד. במכתב שפרסמו הרבנים תחת הכותרת "לא לפלג את צה"ל", הם כתבו: "לאור ניסיוננו בחיילים ומפקדים בכוח הלוחם והעורפי של צה"ל, אנו סבורים שחיילים דתיים המקפידים על ההלכה אינם יכולים לשרת ביחידה קרבית מעורבת, גברים ונשים יחדיו. שירות זה יביא בסבירות גבוהה למצבים האסורים על פי ההלכה".
