משפחות שכולות ומפגינים הגיעו הבוקר (רביעי) לבג"ץ לדיון בעתירה שהגישה משפחתו של המחבל וליד דקה, שמת באפריל האחרון מסרטן במהלך מאסרו, להשיב לה את הגופה ולאפשר את קבורתו בבאקה אל־גרבייה.
המשפחות התעמתו עם העותרים וצעקו באולם: "מוות למחבלים". לדיון הגיע גם חבר הכנסת אלמוג כהן שחיזק את המפגינים ואמר שזאת זכותם הדמוקרטית להביע את עמדתם נגד שחרור הגופה. הדיון עצמו התקיים בדלתיים סגורות ולקח בו חלק גם ניצן אלון, מפקד מנהלת השבויים בצה"ל, שהוצא מאולם בדרך צדדית.
המחאה באולם בית המשפט
(צילום: לירן תמרי)
דקה, שהשתתף ברצח החייל משה תמם ז"ל ב-1984, מת בבית החולים אסף הרופא ומאז מחזיקה מדינת ישראל בגופתו. הבוקר החליטו שופטי בג"ץ לאפשר לבני משפחתו של תמם להצטרף כמשיבים לעתירה. מנגד נדחתה בקשת הצטרפות של צביקה מור, אביו של איתן מור שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר, בנימוק שלפיו "לא ראינו מקום לצירוף המבקש ולו בשל השיהוי בהגשת הבקשה, ונסתפק בחומר הכתוב שהוגש על־ידו". הרכב השופטים לא נתן לאביו של איתן מור לשאת דברים בדיון.
אורן תמם, אחיו של משה תמם ז"ל התראיין מבית המשפט, ואמר: "וליד דקה היה ראש החוליה, היה מתכנן, יוזם. במשך 40 שנה המשיך בטרור מתוך הכלא. הוא סמל לכל ארגוני הטרור - לפתח, לחמאס, והיה בראש רשימת השחרורים של החמאס. שמחנו שהגיע ל'גן עדן' עם 70 בתולות ומקווה שיתר המחבלים שרצחו את אחי זה יהיה מצבם. הגעתי לבית המשפט העליון, על מנת לסכל את שחרור הגופה שלו".
אחיו של משה תמם ז"ל בראיון מבית המשפט
(צילום: מיקי שמידט)
לדבריו, "בג"ץ בכלל לא היה צריך לדון. היה צריך למחוק את העתירה הזאת. אומרים עתירה הומניטרית? יש לנו 109 חטופים בעזה, זה הומניטרי. ההתעקשות שהגופה הזאת תשוחרר רק אחרי שישחררו 109 חטופים. אני את אחי איבדתי, ואנחנו פה נלחמים לטובת משפחות החטופים. בג"ץ לצערי הרב יש לו אקטיביזם שיפוטי מעל ומעבר ותראי איך אנחנו נראים בעיני השונאים שלנו?".
במהלך הדיון הוא אמר: "הגעתי לכאן באקראי. אנחנו נפגעי עבירה, וכמו שקצבו למחבל את העונש ב-2012, משפחתי לא ידעה על כך לאורך כל הדרך. גם היום בדיון אנחנו לא מעודכנים, אך יש ברוך השם יהודים טובים שעדכנו אותנו, ואני שמח שהצטרפו כמשיבים לעתירה ההזויה הזאת. בדרך מנתניה לירושלים חשבתי איך יכול להיות שבתקופת מלחמה מתקיים דיון בנושא הזה. כשהמחבל מת, פנינו לשר הביטחון וביקשנו שלא לשחרר את הגופה - הבקשה נדונה ונענתה. המחבל הזה הוא סמל בעולם הטרור, הוא מופיע בכל האתרים שלהם והוא גיבור שלהם. לא סתם ביקשה המדינה שלא לשחרר אותו. הוא היה בראש הרשימה לשחרור. לפני שבוע משפחתי ערכה אזכרה לאחי, שנרצח על ידי 4 אזרחי המדינה. ההורים שלי חיים-מתים כבר 40 שנה. אני פה בשביל משפחות החטופים, עד שכולם יחזרו למשפחות שלהם. אני מבקש שבית המשפט יידחה את העתירה על הסף ושהגופה תוחזק עד שכל 109 החטופים יחזרו למשפחותיהם".
עו"ד אבי מיליקובסקי, ממונה על ענייני בג"צים בפרלקיטות המדינה במשרד המשפטים, אמר בדיון: "המחבל וליד דקה הוא אזרח ישראלי מבחינת מישור הסמכות האם המדינה יכולה להחזיק את גופתו לטובת השבת חטופינו אנחנו הסברנו מדוע אין קושי. מבחינת תנאי החלטות הקבינט שעסקו בקריטריונים של החזקת גופות גם הצבענו על כך שגופת המחבל היא בעלת הקשר מיוחד עבור חמאס. הצבענו על התבטאויות ישירות של חמאס וזה עונה על החלטת הקבינט. לגבי שיקול הדעת ומה שעמד בפני השר הצגנו עד כמה שניתן באמצעות אלוף ניצן אלון שהסביר את החשיבות של הגופה".
השופט יצחק עמית העיר: "לא כל גופי הביטחון היו בדעה אחת".
מיליקובסקי: "נתנו לזה ביטוי בכתובים, יש את התכלית הראשונה של השבת שבויים ומצד שני יש לזה נגזרות חבריות שקשורות לערבי ישראל, שר הביטחון ראה לנגד עיניו את השיקולים והוא העדיף את השיקול של החזקת הגופה לאור הסמליות על פני השיקולים האחרים".
במהלך הדיון העירו חברי הכנסת אלמוג כהן וטלי גוטליב הערות כלפי בית המשפט, והשופטים התקשו לקיים את הדיון. השופט עמית הזהיר את הנוכחים: "מי שלא יאפשר לעורכי דין באולם או יפריע אנחנו נאלץ לעשות הפסקה ולהרחיק אותו. אני מקווה שזה ברור". השופט עמית אמר לגוטליב: "חברת הכנסת גוטליב הייתי עורכת דין, את יודעת איך מתנהגים באולם". היא השיבה: "בחלום הכי שחור לא האמנתי שבית משפט יתן זכות עמידה למחבלים". לאחר הפרעות נוספות הדיון הופסק ולבסוף הסתיים.
