טיסת החילוץ של אל על לדובאי נחתה אחר הצהריים (ד') בנמל התעופה בן גוריון כשעליה עשרות ישראלים שנתקעו באיחוד האמירויות עם סגירת שער הכניסה הראשי של מדינת ישראל לפני שבועיים וחצי. הנוסעים נדרשו לפני עלייתם למטוס להציג אישור מוועדת החריגים כדי לשוב ארצה, להציג בדיקות קורונה שליליות וכן הצהרת בריאות בה הם מתחייבים לשהות בבידוד במלונית עם נחיתתם בישראל אם יידרשו לכך.
אורן אדרי, שחזר בטיסה מדובאי למלונית, מחה על כך שנלקח בליווי משטרתי באוטובוס סגור. "הושיבו אותנו צמודים אחד לשני, באוטובוס ללא חלונות כאילו אנחנו בוואקום. הליווי המשטרתי של ניידת מקדימה זה כמו מסרט על ברוני הסמים אל צ'אפו או פבלו אסקובר. הזוי. כל הנסיעה הזאת לא עומדת בשום תקן בריאותי, ורק לנהג יש הפרדה מאיתנו עם ניילון", שחזר בשיחה עם ynet.
נוסעים אחרים במטוס טענו כי היו ישראלים שלא הורשו לעלות למטוס בגלל שלא קיבלו אישור מוועדת החריגים למרות שהמריאו מישראל לפני שנכנסו ההגבלות ב-25 בינואר. "נתקענו בדובאי במשך יותר משבועיים ושילמנו אלפי שקלים אקסטרה מעבר לטיול המקורי. זה מרגיש שהמדינה יורה לעצמה ברגלים ומתנהלת כמו שכונה", אמר אדרי.
ליהי זיו, שנחתה גם היא בנתב"ג, הוציאה מכיסה את דרכונה הישראלי והגדירה אותו "נייר טואלט", כלשונה. "יצאנו מהארץ כשהיה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובלילה אחד שינו את זה", אמרה. "אחד השרים כתב לי שישלחו לנו מטוס חילוץ על חשבון המדינה, אבל אנחנו לא צריכים טובות. רק שיתנו לנו את הזכות להיכנס ולחזור לארץ בדיוק כמו שהחוק אומר. אחרי ששלחו את הטיסה הקימו לנו ועדת סלקציה, לא ועדת חריגים. אמא שלי בשואה שמו לה מספר ולי שמו תג על היד שאני יכולה לצאת חופשי מהטרמינל? תתעוררו. עכשיו נזכרו לעשות בדיקות? שהוא (נתניהו, א"ב) ילך הביתה".
מתס קורמן, שחזר גם הוא בטיסת החילוץ, סיפר כי התהליך היה מהיר אולם היה עיכוב עבור מחלימים שנדרשו להמתין קרוב לשעה בכדי שיוכלו להמשיך לביתם ללא צורך בבידוד. "היה די חלק אבל לקח זמן לאנשים לקבל את הצמיד", אמר. "בסופו של דבר כל מי שהיה זכאי לפטור מבידוד המשיך הביתה ומי שלא נלקח למלונית".