סגירת המעגל של ענת הררי: המחבל פאדי דויכ שרצח ארבעה ישראלים ביישוב אדורה בשנת 2002 ופצע אותה בינוני, חוסל בימים האחרונים בפעילות של צה"ל בבית החולים שיפא. 22 שנה אחרי, הררי אומרת בריאיון ל-ynet כי "הפוסט טראומה בעקבות הפיגוע מלווה אותי כל החיים. מה שהציף הכל מחדש היה ה-7 באוקטובר – לחוות את החדירה לפרט, בצורה כוחנית, בלי שום סיבה חוץ מרוע טהור. לא הייתה שום סיבה לשני נערים בני 16 ו-18, להיכנס ליישוב ולרצוח ילדים, מבוגרים, מכל הבא ליד, וזה הצליח להם. שום סיבה".
את נפצעת באירוע הזה בצורה בינונית. כמה זמן לקח לך להחלים? כמה באמת ה-7 באוקטובר החזיר אותך חזרה אחורה?
"אני הייתי חצי שנה בבית חולים, ואחרי זה התחלתי טיפולים שהסתיימו רק לפני שנתיים, כלומר 20 שנה של טיפולים. הפוסט-טראומה זו מתנה לכל החיים, זה לא דבר שעובר. זו התמודדות יומיומית במציאות, מה שקרה ב-7 באוקטובר זה שהמציאות שלי הפכה להיות מציאות שכולם עברו אותה, והרגשתי שעכשיו יותר מבינים".
את ראית את המחבל במו עיניך והסתתרת באמבטיה, עברת את החוויה הזו של להיות נצורה כשיש מעבר לדלת מחבל, שלבוש במדי צה"ל.
"כן, הם שניהם היו לבושים במדי צה"ל, הם עמדו מולי, אני ראיתי את זה שנהרג בסוף השבוע הזה, ראיתי אותו יורה והורג מישהו אחר, תושב היישוב, ואחר כך נתקלתי במחבל השני וגם אני נפצעתי. והסתגרתי באמבטיה".
יש פה עניין בסוף של סגירת מעגל? שבסוף מחסלים אותו?
"בהחלט. זאת לא הרגשה של וואו, אבל בכל זאת, זאת סגירת מעגל מאוד צודקת. הבן אדם הזה רצח 4 אנשים ופצע 7 באופן קשה, חלק מהפצועים גם לא בחיים".
אמרת שסוף-סוף אנשים מבינים אותך אחרי 7 באוקטובר. אנשים הופתעו מהרוע המוחלט. את לא הופתעת, הרוע המוחלט היה קיים גם לפני 20 שנה ועכשיו גם ביו"ש.
"נכון. מיד ב-7 באוקטובר התקשרה אליי עובדת השיקום לשאול אותי מה שלומי. אמרתי לה שאני בסדר. אז היא שלחה אליי את הפסיכולוגית הקלינית שלי לשאול אם אני באמת בסדר. אז אמרתי כן אני בסדר, היא אמרה לי: איך את בסדר, את בממ"ד. אמרתי לה שאני בסדר כי עכשיו כולם מבינים את מה שאני אומרת 22 שנה. זה רוע בלי שום סיבה. זה חינוך קלוקל של דורות על גבי דורות של שנאה, אין לי הסבר אחר, אין היגיון אחר, שום היגיון אחר".