(צילום: ירון ברנר)
אחרי שהעידה אתמול בדמעות בכנסת על ההתמודדות עם מערכת בריאות הנפש, קים אייזנשטיין סיפרה הבוקר (יום ד') בריאיון לאולפן ynet למה החליטה לדבר בפנים גלויות. "הרגשתי שנעשה לי עוול, אני מכירה כל כך הרבה סיפורים ואמרתי שזה חייב לצאת החוצה, שיהיו לזה פנים. לא טשטוש ולא עילום שם. שייראו שעומד בן אדם רגיל מולם ושזה יכול לקרות לכל אחד שהולך ומבקש עזרה", אמרה קים.
לדבריה, "כשאת נמצאת בתוך המסגרת עצמה, את מפחדת לדבר כי את צריכה אותם, את צריכה את האנשים האלה, את צריכה שהם יעזרו לך, הם מחליטים על כל דבר בחיים שלך. הרשתי לעצמי לדבר רק כשיצאתי מהמסגרות האלה ורק כשהייתי בטוחה שאני לא אחזור לשם".
1 צפייה בגלריה
"כשאת נמצאת בתוך המסגרת את מפחדת לדבר כי את צריכה אותם". קים איזנשטיין
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
קים סיפרה שבעקבות העדות "קיבלתי הרבה טלפונים. אנשים שולחים לי הודעות מה הם עברו. זה פשוט נורא כמה התופעה גלובלית ולא רק של בית חולים אחד. זה קורה בכל המחלקות הסגורות".
איך היה לך את האומץ להגיע לכנסת לדבר על זה?
"אמרתי גם בוועדה עצמה, אני מדברת על זה אחרי שאני כבר לא שייכת גיאוגרפית לאותו בית חולים שבו עברתי את מה שעברתי, אחרי שנתיים יחסית טובות ויציבות מבחינה נפשית. הרגשתי מספיק בטוחה במקום שלי כדי שאני לא אחזור לשם".
את מרגישה שהמערכת הזאת מסכנת אנשים?
"הייתה התקדמות עם השנים אבל לא מספיק מהירה וכאילו שכחו לגמרי את המחלקות הסגורות. עובדים על הפתוחות, על בתים מאזנים, אבל לגמרי שכחו מה קורה לאנשים שנמצאים במצב נפשי קצת יותר קשה. כי כשאת במצב נפשי קשה לא מקבלים אותך למחלקות פתוחות. אז לא עוזר כמה שישפרו את המחלקות הפתוחות וייתנו עוד אלטרנטיבות לאשפוז כשהמחלקות הסגורות שהן הבסיס של הכול, של מי שנמצא במצוקה נפשית גדולה, הן לוקות בחסר".
