3 צפייה בגלריה
"תעשיית ההפריות מתמודדת עם ביקוש ועומס גדולים". עובר, אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בעקבות מחדל ההפריה בבית החולים אסותא בראשון לציון, שבמסגרתו התגלה כי העובר שנמצא ברחמה של אישה הרה ועברה טיפולי פוריות שייך ככל הנראה לאישה אחרת, במערכת הבריאות הטיחו האשמות קשות בדבר היעדר הפיקוח על תעשיית ההפריות במרפאות הפרטיות. בכירים במערכת הבריאות הזהירו כי מדובר בתעשייה שמתמודדת עם ביקוש ועומס רבים לצד מחסור בכוח אדם, כך שהדרך לטעויות גסות מהסוג הזה היא קצרה.
הנהירה הגדולה לרפואה הפרטית התרחשה לאחר שבמשרד הבריאות הוחלט לפתוח את מכוני הפוריות הפרטיים למימון ציבורי, כך שנשים יוכלו להוציא טופס 17 גם אליהם, והנתונים בין השנים 2018-2017 מצביעים היטב על הזינוק בפניות לרפואה הפרטית.
לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2020 בוצעו קרוב ל-20 אלף מחזורי טיפול ברפואה הציבורית לעומת 30 אלף ברפואה הפרטית. ב-2019 הפער היה גדול אף יותר: קרוב ל-19 אלף ברפואה הציבורית לעומת 32 אלף ברפואה הפרטית. התוצאה: עומס במעבדות שמשפיע היטב גם על ההתנהלות.
מנהל מעבדה בבית חולים במרכז הארץ הסביר כי "מדובר על חדר ניתוח להשכרה, והתמריץ הוא כלכלי. הסיכוי לטעות גדל כשיש 60 שאיבות ביום במרפאות הפרטיות, לעומת הציבוריות, שם יש לעיתים חמש בלבד. היקף העבודה הזה מצריך כמות צוות עצומה שלא קיימת במרפאות האלו. בתי החולים הממשלתיים והציבוריים לא עומדים בנפחים האלה. יום עבודה אחד באסותא שווה לחודש בבית חולים כמו ברזילי.
"מה שקובע את בטיחות הטיפול תלוי בכמה גורמים, בראש ובראשונה הקפדה על נהלים והיכולת למלא אותם. בשנים האחרונות, מאז שניתן להוציא טופס 17 גם למרפאות הפרטיות, הרבה נשים בוחרות ללכת לשם מתוך מחשבה שהן יקבלו שירות יותר טוב, אבל היכולת לעמוד מאחורי הנהלים ולקיים אותם טובה יותר ברפואה הציבורית. במרפאות הפרטיות מבצעים שאיבות עד אחת בלילה. משרד הבריאות צריך לשים לכך גבול ולא לתת למרפאות הפרטיות לגדול עד אין סוף. זה מה שוועדת הבדיקה תצטרך לבחון".
"נגיע למסקנות": מנכ"ל משרד הבריאות על המחדל
(צילום: גו-לייב)
במקביל, חמישה ימים אחרי חשיפת המחדל, הנשים המטופלות במכון ה-IVF מתמודדות עם מצוקה אמיתית וקשה. "אף אחד לא מדבר איתנו. נשארנו לבד, ואני מאוד עצובה, מפחדת ולא רגועה". סיפרה ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" אחת המטופלות, תושבת מרכז הארץ בשנות הארבעים לחייה שנמצאת בתהליך פוריות באסותא ראשון לציון.
המטופלת סיפרה כי "מהרגע ששמעתי על הסיפור הזה אני בהלם. אני מדברת גם עם נשים אחרות וכולנו נסערות מאוד. אנחנו רוצות קצת ביטחון, לא את גישת 'יהיה בסדר'. אני יכולה לקבל בולען באיילון אבל לא בגוף של אישה. מי עשה את הטעות? איך בכלל נעשית כזאת טעות? איך אני יכולה להגן על עצמי מפני זה? זה אחד האירועים החמורים שקרו במערכת הבריאות בישראל מאז הקמתה".
לדבריה, "אני יודעת שגם אם אקבל תשובה חיובית, תשעת החודשים הבאים יעברו עלי במתח שבטח לא יועיל להיריון שלי. בתקווה שנקלטתי, לא נותר לי אלא לעשות בבוא העת בדיקה גנטית לתינוק שייוולד. אני עושה הפריות עם תרומת זרע, והאמת היא שלא אכפת לי איזה זרע יכניסו לביצית שלי, אבל כרגע אני לא בטוחה שהביצית שהחזירו לי היא שלי".
"אומרים שצריך לעשות צעדים בוני אמון בינינו לבין המערכת, אבל בשלב הזה כבר לא יכול להיות אמון. גם ככה להגיע להיריון זה מסע ייסורים אחד גדול, אני על בשרי עברתי שתי הפלות ומה לא. אני חושבת על האישה ההרה שבטח שמחה שההיריון שלה נקלט, רק כדי לגלות בחודש השביעי שזה לא שלה. אי אפשר לומר 'עשינו טעות' - זה לא אמור לקרות, אנחנו נותנות את הביטחון שלנו בדבר כל כך עדין ויקר, ואין פה מקום לטעויות אנוש. אני במצוקה ומתמודדת עם חרדה ואף אחד לא מדבר איתי".
בעמותות המלוות את הנשים סיפרו על פניות רבות מצד נשים במצוקה. יו"ר עמותת "חן לפריון", עפרה בלבן, סיפרה: "חוסר הידיעה וחוסר היכולת לדעת מה יהיה עם העוברים של המטופלות מאוד מקשה עליהן להמשיך את הטיפולים. יש כאלו שכבר נכנסו להיריון, אך עדיין נותרו להן עוד עוברים מוקפאים. ישנם סימני שאלה ואי בהירות גם בקרב נשים שאינן קשורות לאירוע. אנחנו מחזקות אותן כדי שתוכלנה להשלים את ההיריון, מבלי להתעלם מהמציאות מסביב. אנחנו דורשים ממשרד הבריאות לבדוק יחד עם אסותא איך למנוע מצב כזה בעתיד, ולדייק את הבקרה".
קו התמיכה הרגשי של עמותת 'חן לפיריון' פתוח למטופלות: 03-5050345
