פולארד סופד לרעייתו אסתר: "טהורה"
(צילום: אלכס גמבורג)
"זו לא הדרך שבה ציפיתי שנגיע הביתה לארץ (הזו). אבל כמו שאהבת את הארץ, הארץ כעת תאהב אותך, והארץ תאמץ אותך אל חיקה, ואת תהפכי באמת ובתמים לחלק מהארץ שאהבת כל כך". כך ספד אחר הצהריים (יום ב') יונתן פולארד לרעייתו אסתר, שהלכה לעולמה בגיל 68, אחרי שנדבקה בקורונה בזמן שנאבקה במחלת הסרטן. כאלף בני אדם ליוו את אסתר למנוחת עולמים בבית העלמין הר המנוחות בירושלים, קצת יותר משנה לאחר שהיא ובעלה עלו סוף-סוף ארצה אחרי מאבק ממושך בהסרת ההגבלות על מי שהורשע בארה"ב בריגול לטובת ישראל.
"כל כך הרבה אנשים הכירו את אסתר ממאמריה, מנאומיה ומהפגנותיה", ספד פולארד לרעייתו. "אבל אני הכרתי צד אחר שלה. ומה היה הצד הזה? היא הייתה מי שלימדה אותי אהבה לארץ לא-מחולקת שניתנה על ידי האל. היא הייתה מי שאמרה לי לאהוב את העם היהודי. היא הייתה מי שלימדה אותי כל מה שאני יודע על ההלכה, על התורה, הכול. בלתי ניתנת לערעור, בלתי משנה, טהורה, זו מי שהיא הייתה".
5 צפייה בגלריה
בני הזוג פולארד. "שאלתי אותה למה היא לא מגיבה לשקרים? היא ענתה: 'אני יודעת מי אני'"
(צילום: הוועד לשחרור פולארד)
פולארד הוסיף כי אסתר לימדה אותו לקח נוסף: "היא הייתה נתונה לשקרים נוראיים, ובגלל שהיא הייתה אישה אנשים חשבו שהיא 'משחק הוגן'. זו בעיה שיש לנו במדינה (כוונתו כנראה לארה"ב), בעיה אמיתית. שאלתי אותה למה את לא מגיבה (למתקפות) שמגיעות לעתים קרבות מפקידים בכירים בממשל של אותו זמן, אנשי תקשורת מוכרים מאוד. והיא אמרה לי תשובה מאוד פשוטה: 'אני יודעת מי אני, אני לא חייבת להגיב לשקרים'. היא לימדה אותי לקח מאוד חשוב, עבור העם היהודי – אנחנו יודעים מי אנחנו, בדיוק מי אנחנו. אנחנו לא צריכים להצטער על דבר".
בהלוויה אחר הצהריים השתתפו כמה וכמה חברי כנסת, בהם בצלאל סמוטריץ' ואופיר סופר מהציונות הדתית, והשר מתן כהנא מימינה. גם ראש העיר ירושלים משה ליאון נכח שם, לצד ראש מועצת שומרון יוסי דגן ומזכיר הממשלה לשעבר צחי ברוורמן. בנוסף הגיעו ללוות את אסתר חברים, בני משפחה ופעילים שלקחו חלק במאבק ארוך השנים לשחרור פולארד.
שלשום אושפזה אסתר, שהייתה כאמור חולת סרטן, בבית החולים הדסה עין כרם, לאחר שנדבקה בנגיף. מצבה הוגדר אז קשה, והבוקר נפטרה. היא עלתה עם בעלה לארץ בדצמבר 2020, חמש שנים לאחר שפולארד שוחרר מהכלא, בעקבות החלטת משרד המשפטים האמריקני שלא להאריך את ההגבלות שהוטלו עליו מאז שחרורו, ומנעו את העלייה לישראל. היה זה רגע מרגש עבור פולארד ורעייתו שנלחמה לצדו לאורך שנים ארוכות, והזוג השתקע בשכונת רחביה בירושלים.
פולארד, נזכיר, נעצר בארה"ב ב-1985 בחשד לריגול. הוא נעצר יחד עם אשתו הראשונה אן הנדרסון בפתח שגרירות ישראל בוושינגטון, שבה קיוו למצוא מקלט. במשפטו הודה בעבירות של מסירת מידע מסווג למדינה ידידותית במסגרת עסקת טיעון, אך השופט החליט לדחות אותה וגזר עליו ב-1987 עונש מרבי של מאסר עולם. הוא הפך בכך לאדם היחיד בהיסטוריה האמריקנית שנידון לעונש כזה בשל ריגול עבור מדינה ידידותית.
בכירים אמריקנים טענו לאורך השנים שנעשה לפולארד עוול ושעונשו היה מוגזם. בין הבכירים שקראו לשחרורו היו מזכיר המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר, ראש ה-CIA בעבר ג'יימס וולסי וסגן שר ההגנה לשעבר לורנס קורב. במרוצת השנים הוכח שפולארד לא העביר מסמכים שעסקו בארה"ב אלא באיומים ביטחוניים על ישראל מצד מדינות ערב. במהלך השנים האחרונות שבהן שהה בכלא הידרדר מצבו של פולארד והוא אושפז שש פעמים.
(צילום: שמוליק דודפור)
מאן הנדרסון התגרש פולארד במהלך תקופתו בכלא, וחזר בתשובה. ב-1993 הוא התחתן עם איילין זייץ, שאחרי כמה שנים של התכתבות איתו שינתה את שמה לאסתר פולארד. היא הייתה כאמור מבין מובילי המאבק לשחרורו.
יהודית קצובר ונדיה מטר, חברותיה של פולארד ומייסדות תנועת הריבונות היהודית, ספדו לה: "אסתר, דמות מופת הדבקה במטרתה עד אין קץ. דבר לא יכול היה להטות אותה מהחתירה המקודשת לשחרורו של יונתן מהכלא, שם ישב ב'חטא' אהבת ארץ ישראל. על אף המרחק הפיזי היו אסתר ויונתן גוף ונשמה אחת, דבוקים באהבתם הגדולה ובמסירותם לארץ ישראל, ללא חת וללא מורא.
"אסתר התדפקה על דלתותיהם של מנהיגי העולם באומץ ובנחישות בדרישה לשחרורו של בעלה, לא נחה לרגע. בין מפגשיה עם שועי עולם הובילה בכל רחבי הארץ תפילות שהרעידו לבבות. בדבקותה הצליחה אסתר לזכות ביהונתן חופשי ומאושר כאן בארץ אבותיו שלמענה הקריב מעל 30 שנה. הם היו יחד בשליחות הזאת שחיברה ביניהם, שליחות שתישאר בזיכרון האומה לעד. יהי זכרה חרות לנצח בתולדות עם ישראל".
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בעקבות פטירתה כי אסתר הייתה "אישה שמסירותה ואהבתה ליונתן פולארד הפכו לסמל לעוצמה, נחישות ואמונה. יהי זכרה ברוך". גם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ספד: "אסתר פעלה במסירות אין קץ במשך שנים ארוכות למען שחרורו של יונתן. אני זוכר את פגישותינו ושיחותינו לאורך השנים ואת הבטחתי להחזיר את יונתן הביתה. גם לאורך שנים ארוכות של מחלתה אסתר גילתה מסירות עצומה לבעלה, לא ויתרה, לא הפסיקה לחלום. כולנו מחבקים אותך היום, יונתן, ביגונך הגדול. יהי זכרה ברוך".
