במהלך ישיבת הקבינט המדיני-בטחוני המורחב, שכונס בלילה שבין חמישי לשישי ודן בהמשך המלחמה ובתמרון הקרקעי - נתגלעו פערים עמוקים בין שרי הקבינט המצומצם, שמנהל את המלחמה, לבין שרים שלא חברים בו.
חלק מהשרים החברים בקבינט המורחב אך לא בקבינט המלחמה טענו שמדובר בתוכנית מצומצמת מדי. אחרים אמרו שככה לא מפילים את החמאס. מנגד, היו שטענו שצריך לכתוש את החמאס יותר מהאוויר ולהתיש אותו לפני הכניסה הקרקעית.
כמה שרים בישיבת הקבינט המורחב הציעו שישראל תכבוש שטחים ברצועת עזה ותחזיק בהם גם אחרי המלחמה. אחרים דיברו על רצועת ביטחון. ואולם, שר הביטחון יואב גלנט הבהיר שאין לישראל עניין להחזיק בשטח בסוף התהליך. הוא גם חזר על העמדה הזאת בישיבה החסויה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת.
בצמרת מערכת הביטחון החלו השבוע בדיונים ראשוניים באשר ליום שאחרי ברצועת עזה - בהנחה שהצבא יעמוד במשימתו להשמדת שלטון חמאס.
בישראל לא רוצים לראות ואקום ברצועה ביום שאחרי התמרון שצפוי להימשך שבועות עד חודשים, ולכן העדיפות העליונה היא שהרשות הפלסטינית תסכים לקבל את השלטון בעזה. גם לאו"ם מועברים מסרים שייכנס לוואקום באופן זמני אם וכאשר מתוך מטרת על שלא יהיה שלטון צבאי ברצועה לראשונה מאז צה"ל יצא מעזה לפני 18 שנים.
לכוחות שיתמרנו יצטרפו קציני אוכלוסייה מהמנהל האזרחי כדי לסייע למפקדים במגע עם אזרחים לא-מעורבים בתוך השטח העזתי, וכדי לצמצם את הסיכוי למשבר הומניטרי שיקטין את הלגיטימציה בישראל. כבר עכשיו הובהר לכוחות שייכנסו לרצועה שמולם יהיה רק אויב, כך שממדי ההרס הצפויים בשטח העזתי יהיו חסרי תקדים, ייתכן שגם בקנה מידה עולמי ביחס להפעלת כוח צבאי על-ידי מדינה מערבית, ובטח מאז מלחמת העולם השנייה.
