כחלק מלקחי המלחמה בעזה מתוכננת בצה"ל מהפכת נשק ישראלי שעשויה לשנות בשנה הקרובה את שדה הקרב עבור חיילי החי"ר, השריון, ההנדסה והתותחנים. בצבא מתכוונים לחזור ולהתבסס על נשק ישראלי אחוד בתחום רובי הסער ליחידות השדה, בעיקר לחיילי החי"ר. לשם כך יוצא מינהל הרכש במשרד הביטחון במכרז ענק של עשרות אלפי רובים בין שלוש יצרניות נשק מקומיות: "סילבר שאדו" שמייצרת את רובה הגלבוע, נשק MZ של חברת "אמתן", ורובה הערד של IWI. שלושתם ממשפחת נשקי ה-AR.
שתיים מהחברות הללו יזכו במכרז שיסתיים בחימוש ארוך שנים של צה"ל בנשק ישראלי, שמבוסס על ה-4M האמריקני והנפוץ בצה"ל, כגרסה מתקדמת ל-16M מתוצרת חברת קולט. על כלי הנשק החדשים יורכבו מתאמים שונים לכוונות השלכה ולכוונות אופטיות מגדילות טווח עבור קלעים. בכך ייפרדו בצה"ל באופן מדורג מרובי התבור הישראליים, שנועדו לפני כשני עשורים להיות המחליפים של הרובים האמריקניים, אך לא הופצו מעבר לשלוש חטיבות חי"ר: גבעתי, גולני ונח"ל.
כמהלך ביניים לפני כניסת כלי הנשק הישראליים, יועברו התבורים ליחידות שדה שאינן חי"ר (שריון, תותחנים וייתכן שגם להנדסה). בינתיים, עקב שחיקת כלי הנשק הקיימים בזמן המלחמה, הזמין מינהל הרכש במשרד הביטחון בעסקת בזק כ-20 אלף רובי 4M אמריקניים ועוד 3,000 רובי תבור.
במשרד הביטחון מדגישים ששני היצרנים הישראלים שיזכו במכרז יצטרכו לעמוד בתנאים קפדניים אף שכלי הנשק שלהם כבר נמכרו בהצלחה ליחידות ביטחוניות בארץ, ששייכות למשטרה ולשב"כ, ולצבאות זרים.
"התבור התבסס על מנגנון של מכלול אחורי, שהפך פחות נפוץ בצבאות מערביים, פחות מתאים לתפעול חלק מהמעצורים, ויש לו חסרונות יחסיים בלחימה בשטחים סגורים, כמו שראינו בלחימה בעזה", סיפר ל-ynet קצין בכיר בצה"ל שמוביל את פרויקט ההתעצמות. "אנחנו אחרי מחקר מעמיק בנושא וניסויים השוואתיים שקיימנו עם לוחמים מחטיבות גבעתי, כפיר וצנחנים, כדי לוודא שזו לא רק תחושת בטן של מפקדים. הבנו בבדיקות שעשינו במטווחים שאנו חייבים לעבור לגרסת נשק אחידה כי נוצרו בנושא פערים משמעותיים בעיקר בגדודי המילואים שמוזנים מיחידות שונות, ומחיילים שחלקם השתמשו בתבור ואחרים ב-4M".
השאיפה להתבסס על רובי סער ישראליים תהיה השלישית בעשורים האחרונים, לאחר ששתי הראשונות - רובי הגליל בשנות ה-70 ו-80 והתבורים מתחילת שנות האלפיים - לא צלחו באופן מלא ולאורך זמן. "המהלך יאפשר גמישות תחזוקתית רבה, ימנע הסבות ללוחמים שיעברו מסדיר למילואים, ייתן משק חלפים אחיד ויחסוך עלויות לוגיסטיות לאורך שנים", הוסיף הקצין, "השאיפה היא שאת ה-4M החדשים שקיבלנו מארה"ב נחלק כבר השנה ללוחמי גבעתי וגולני, כדי שיכירו ויחלו להשתמש באותה טכנולוגיית נשק שבהמשך תהיה עבורם גם מתוצרת ישראלית".
לדבריו, קצב ההצטיידות יושפע מהגרף המבצעי ואילוצי הלחימה של החטיבות בשנה הקרובה: "כלי הנשק הישראליים יהיו דומים מאוד ל-4M האמריקני, גם מבחינת טווחי ירי ומשקל הרובה. להערכתי נסיים את המהלך עד אמצע 2025".
את הרובים המקוצרים הרגילים שיישארו, כמו גם את ה-4M שיוצאו מהסד"כ, יעבירו בצה"ל למאגרי החירום של הצבא שנפתחו בחודשים האחרונים באופן נדיר עבור יחידות עורפיות שונות. כך למשל, ניתן היה לראות חיילים מגדודי פיקוד העורף שנפרסו בלב הערים עם רובי 16M ארוכים בני 50 ויותר, מחזה שבצה"ל היו משוכנעים שלא ייראו עם הפסקת השימוש ב"ארוכים" לפני כשני עשורים.
ההצטיידות ברובים הישראליים החדשים תהיה מהלך אחד בתוך שורת פרויקטים גדולים להצטיידות שמוביל מינהל הרכש במשרד הביטחון. צה"ל צפוי לחלק לכל לוחמי החי"ר שלו מדים טקטיים חסיני אש בדומה לאלו שקיבלו בשנים האחרונות לוחמי סיירות ויחידות מובחרות. בתחילת המלחמה הסתערו לוחמים רבים על מדים אלו, שהתקבלו בעיקר מתרומות, אף שחלקם היו הגדול היו מזויפים והסיכון בשימוש בהם עלה על הנוחיות שלכאורה סיפקו ועל המראה "הקרבי" שהם הקנו. המהלך תלוי בנוהל יוצא דופן שאיפשר לחלק את המדים הטקטיים מחברת "יונידרס" הישראלית ללוחמי היחידות המובחרות: התאמת מדים במדידה אישית לכל לוחם, אספקת שני זוגות לכל חייל וטיפול וכיבוס תקופתי על ידי החברה.
צה"ל רכש גם עשרות אלפי קסדות חדשות במהלך המלחמה, בתמהיל בין רגילות לטקטיות. כך או כך, המטרה במשרד הביטחון ובזרוע היבשה היא ליישר קו תוך שנה בציוד צבאי מובהק לכל הלוחמים בסדיר ובמילואים - ולא מתרומות (מתחילת המלחמה קיבלו חיילים מתרומות מדים, אפודים, ואף רחפנים ואמצעי ראיית לילה).
מהפכה כחול-לבן עשויה להגיע גם בחימושים הכבדים של חיל האוויר: מסתמנת הקמה של קווי ייצור ראשונים לפצצות טון מתוצרת ישראלית, לאחר שנים שבהן התבסס חיל האוויר על רכש פצצות גדולות מתוצרת אמריקנית. מינהל הרכש קנה בחודשים האחרונים ללוחמי צה"ל אלפי אמצעים לראיית לילה שחלקם כבר סופקו לכוחות בשטח, לצד פתיחת קווי יצור לחירום של תחמושת קליעית מהתעשייה הישראלית, בהיקף של כמיליון כדורים בכל יום לרובי הסער ולמקלעים.
