ביקש סליחה, ואז עבר לשבח את פעילות המכינה שבראשה עמד: יובל כאהן (49), שעמד בראש מכינת בני ציון בזמן אסון נחל צפית שבו נספו עשרה מחניכיו ומואשם בהמתה בקלות דעת, מעיד היום (שלישי) לראשונה במשפטו בבית המשפט בבאר שבע. יחד עמו מואשם גם המדריך אביב ברדיצ'ב, שהיה מנהל התוכנית החינוכית של המכינה.
הוא פתח את עדותו בלקיחת אחריות, בניגוד לחקירותיו שבהן ניסה להתחמק ממנה, ואמר על דוכן העדים בקול רועד: "אני מבקש סליחה. מצטער, עצוב, מתבייש ומתחרט. חש אשמה על האסון הזה". אחת האימהות התפרצה לדבריו ואמרה כי זה "מאוחר מדי". הוא ציין כי הכיר חלק מהחניכים שנספו באסון שאירע לפני ארבע שנים וחצי: "נהרגו שם שתי חניכות שאהבתי והערכתי. נהרגה בו נכדה של מי שעבדה איתי 11 שנים במכינה".
עם זאת, לדברי כאהן, הטענות שעלו בכתב האישום חוטאות לאמת. "אני שואל האם לא חשובה גם האמת? אם כתב האישום היה משקף את העובדות והמציאות, או קרוב לשקף, אני מניח שהדברים היו אחרת. חינכתי כל השנים לערך של אמירת אמת. מהרגע הראשון במשטרה כל הגרסאות שמסרתי, מסרתי את כל הדברים לפי ערך האמת. מה היה בדיוק. זה מה שעשיתי בתשובה לכתב האישום וזה מה שאעשה גם כאן".
"אתה לא מקים מכינה בשביל בטיחות אלא לעשות את הדברים החינוכיים שאתה רוצה לעשות. בטיחות היא בראש סדר העדיפויות בהטמעת המטרות האלה", אמר כאהן בשימוע. בנוסף, סיפר על החשיבות של האמינות במכינה ואמירת האמת, ותיאר תחקיר שערכו לאחר שחניכים הלכו לקנות בורקס באמצע הלילה ברחוב בוגרשוב בתל אביב. הוא הרבה לדבר על נושאים שאינם קשורים לכתב האישום. כאהן הסביר: "אני הקפדתי על החזון החינוכי והבטיחות של המכינה".
השופט ליבדרו תהה בפני כאהן, האם החלטתו לקיים את הטיול בשבוע של שטפונות לא מאתגרת את העניין שגילה כאהן בבטיחות. כאהן ענה כי "בשביל זה צריך להיכנס פנימה לנושא של טיולים ואיך מטיילים. התכנון של הטיול הזה עמד בנהלי הבטיחות". עוד אמר כי בנושאי בטיחות "הערתי על בורג. אני חושב שככה צריך, אחרת אתה מאבד את המתח של האנשים. לא היו לנו אירועים משמעותיים של בטיחות".
לאחר בקשת הסליחה והחרטה, עבר לדבר על "הפעילויות המוצלחות", כלשונו, של המכינה ועל ההכנה לצה"ל, במקום לדבר על הפעולות שלו באסון ובימים שקדמו לו. הוא אף סיפר על "מכתבי תודה" שקיבלה המכינה מ"נשים זקנות" ועל פעילות התנדבותית בדרום תל אביב עם ילדים ומבוגרים. על אף שהשופט יובל ליבדרו תהה מה הרלוונטיות של הדברים האלה, וניסה להפסיק את כאהן, הנאשם וסניגורו עו"ד אורי קורב המשיכו בקו הזה.
הדיון התחיל בהצהרה של סנגורו, עו"ד קורב, שאמר: "זה תיק שלא היה צריך לנהל אותו לו רק היו קוראים את הראיות. יובל למן הרגע הראשון אחרי האסון לקח אחריות כמנהל המכינה על כל הנעשה בה, כולל הטיולים, ותיאר את המעורבות שלו בטיול הזה. התיק הזה היה צריך להתמקד בפעולות שלו בעיקר מהלך הטיול עצמו".
לדבריו, "בניגוד מוחלט למאה אחוז מהנאשמים בישראל ניהלנו את ההגנה בקלפים פתוחים. מול כתב אישום של 20 עמודים מסרנו גרסה מפורטת של 42 עמודים מפי הנאשם. נראה שהגרסה מוכחת בראיות וכתב האישום בנרטיב שלו מופרך כולו. כתב האישום מציג תמונה מעוותת ומגמתית של האירועים וככזה הוא מסמך כוזב. נראה שיובל הקפיד מאוד על ככלי בטיחות והדאגה לחייהם ושלומם של החניכים הייתה בראש מעייניו וחשובה לו יותר מכל דבר אחר". עוד האשים את התנהלות הפרקליטות בהתארכות ההליכים המשפטיים.
במהלך המשפט העידו חניכי המכינה, ובהם המדריכה נועם דור, שהביעה חשש כבד מפני הנסיעה לטיול כשברקע אזהרות לשיטפונות. בעדותה סיפרה כי "האשמה תלווה אותי כל החיים. אם היו מחליטים להעמיד אותי לדין, הייתי קמה ומודה". יחד עם זאת, היא הדגישה שהיא חושבת שאינה אשמה באסון - וסיפרה כי התבקשה "לא להיות היסטרית" לפני הטיול. לחניכה שהביעה חשש מהטיול, ענה כאהן "מקסימום תירטבי". לאורך העדות והחקירה הנגדית דור התקשתה לעיתים לדבר, ואף בכתה.
ב"7 ימים" וב-ynet פורסמו לראשונה תוכן החקירות של כאהן במשטרה, שמהן עלה כי הוא אינו רואה עצמו אחראי, ולו במעט, למה שקרה. כך למשל, באחת החקירות שלו נשאל על-ידי החוקר: "מה מידת האחריות שלך למותם של עשרה מתלמידי המכינה שאתה עומד בראשה?". כאהן השיב: "כרגע, אני עוד לא רואה את הנקודה שבה אני כשלתי". על טענה זו הוא חזר שוב ושוב.
אביה של אילן בר שלום, אוריאל, אמר לפני עדותו של כאהן היום כי "הוא בחר להתנהל בבית המשפט, ולכן חשוב לי לשמוע אותו כאן. לא הסכמתי לפגוש אותו מלבד בבית המשפט. מדובר באדם שלא לקח אחריות ולו במידה מינימלית על האסון הנורא הזה, ולכן ראוי שלא ניפגש עמו".
אמה של מעין ברהום, דורית, אמרה כי עד עתה המשפט התנהל כאילו אינו קשור לכאהן כלל. "אנחנו מחכים המון זמן, ארבע וחצי שנים מאז האסון ושלוש שנים מאז הגשת כתב האישום", אמרה. "עד עכשיו הם (כאהן וברדיצ'ב) לא עמדו על דוכן הנאשמים. לא שמענו אותם עד עתה, והתחושה קשה מאוד, למרות שחיכינו ליום הזה. אני על כדורי הרגעה, כבר יומיים בלי שינה. הגיע הזמן שב- 2022 מישהו ייקח אחריות. אבל זה לא יקרה".
