ברחוב דיזנגוף בתל אביב הורגשה הבוקר (שישי) אווירה קודרת ועצובה. ביום שאחרי פיגוע הירי שבו נרצחו בבר "אילקה" חברי הילדות תומר מורד ואיתם מגיני, בני 27 מכפר סבא, סיפרו חלק מדיירי השכונה כי לא עצמו עין לנוכח המראות הקשים והחשש שהמחבל עדיין מסתובב בקרבתם. אחרי שנודע כי המחבל הפלסטיני חוסל, הם הגיעו לזירה, חלקו כבוד לנרצחים וניסו לעכל יחד את האסון שפקד אותם.
תושבי תל אביב מספרים על התחושות ביום שאחרי הפיגוע בדיזנגוף
(צילום: אסף מגל)
רון כהן, שגר בסמוך לזירת הפיגוע, היה החובש הראשון שהגיע לזירה. "כשזה מגיע אליך הביתה פתאום, התחושות הן קשות", הוא מספר. "הייתי בבית ושמעתי קולות נפץ, ישר רצתי למכשיר שלי והבנתי שמדובר באירוע ירי. הגעתי לזירה לכאוס מטורף. צרחות, צעקות, בכי. יורד מיד ומזהה פגוע ירי ראשון בפלג גוף עליון, מתחיל לטפל בו טיפול מציל חיים.
"אזרחים גם עזרו לי כי הייתי לבד. תוך כדי טיפול יריות, שזה אחד הדברים הכי קשים שהיו בשבילי - אתה בדילמה מוסרית, האם אתה ממשיך לטפל ונותן סיוע מציל חיים לאדם שאתה יכול להציל אותו או שאתה מגן על עצמך. זה אירוע קשה מאוד. דיזנגוף בשעות האלה זה רחוב הומה אדם, שוקק חיים. ברים מלאים אנשים בטווחי גילים שונים. לא היו פה רק פגיעות גוף, היו כאן גם פגיעות בנפש, עשרות מקרי חרדה".
אנשים הגיעו להדליק נרות ולהניח פרחים בזירת הפיגוע
(צילום: רועי עידן)
הדר גיל-עד בזירת הפיגוע
(צילום: רועי עידן, שמוליק דודפור)
לאורך שעות הבוקר נאספו עשרות סביב זירת הפיגוע, הדליקו נרות נשמה והניחו פרחים. עמית, שנכח אתמול ב"אילקה" בזמן הפיגוע, חזר הבוקר למקום. "אלו היו רגעים קשים, הגעתי לשם חמש דקות לפני שזה קרה. בקושי הספקתי לשבת ואז היה הפיצוץ הראשון. בפיצוץ השני הדלת התנפצה וכולם התחילו לרוץ לתוך הבר. זה היה עניין של דקה עד שאתה קולט מה קורה. אני מגיע לפה הרבה, המשפט 'לי זה לא יקרה' סימנתי עליו וי עכשיו. זה קרה לי. היה פה כאוס אחד גדול. פצועים, זכוכיות, מפחיד. רק אחר כך אתה קולט שהחיים שלך ניצלו".
גם רז ברוורמן שישב בבר סמוך אמש הגיע לכאן הבוקר. "ישבתי בבר 'צינה', שתיתי בירה עם חבר ופתאום שמענו יריות. ראינו אנשים רצים והבנו שיש פיגוע. נכנסנו פנימה לתוך הבר. חלק היו במטבח, חלק בשירותים, חלק מאחורי הבר. עובדי הבר עשו עבודה נפלאה להכניס את כולם פנימה. בשלב מסוים תפסתי סכין והצטרפתי לחבר'ה חמושים. היו המון אזרחים שלקחו יוזמה והתחילו לחפש ולתת מענה של לתת ביטחון למי שנמצא מסביב. בשלב מסוים הבנתי שזה פחות יעיל ושאני אהיה נטל, אז חזרתי חזרה. הרגשתי שעם כל הבלבול והבלגן, אנשים היו בשליטה ועם כל הפחד התנהלו בצורה שאפשר להתגאות בה".
חבריהם של תומר מורד ואיתם מגיני הנרצחים בפיגוע בדיזנגוף
(צילום: יריב כץ)
בכיכר דיזנגוף המפורסמת התאספו רבים הבוקר לתפילה. בהמשך עברו יחד לזירת הפיגוע, הניפו את דגל הלאום ושרו "והעיקר לא לפחד כלל". לאט לאט הפחד השתחרר, הרחוב המרכזי של תל אביב התמלא, והחלו להיראות ניצנים של חזרה לשגרה. "אני בטוח שגם במקומות אחרים שהיו פיגועים תלכי עכשיו ותראי מלא אנשים", אמר עודד אלקיים, שמתגורר סמוך למקום הפיגוע. "יש לנו זיכרון קצר, אנחנו עם בהדחקה. צריך להמשיך בחיים כי אין ברירה, אבל להגיד לך שזה נורמלי? זה רחוק מלהיות נורמלי".
אלקיים, שהיה עד ראייה לפיגוע, סיפר: "הלכתי לקנות לחם במאפייה, וכשהתחלתי לחזור הביתה אחרי כמה מטרים שמעתי פיצוץ. ראיתי את הירי, הוא עמד שניים-שלושה מטרים מהאנשים וירה בהם. בירייה הראשונה כולם עוד עמדו, ביריות הבאות נשכבו ורצו. הכול היה הרוס, אנשים רצים לכל כיוון. ברגע אחד הכול נעלם".
גם משה אביגזה, שמנהל בר סמוך, מתאר תחושות לא קלות בבוקר שאחרי. "אנשים איבדו כאן את חייהם", הוא אומר ומביט על זירת הפיגוע התחומה. "זה מפחיד, רואים את הפרחים על הרצפה וכואב הלב. חמישי זה ערב הומה אדם, עוברים אצלנו בבר 700-600 איש בערב כזה. שמענו את היריות, אנשים התחילו לרוץ לכל עבר, הם לא ידעו איפה המחבל נמצא. הכנסנו את האנשים לבר והבאנו להם מים".
סמוך לכיכר דיזנגוף יום אחרי הפיגוע
(צילום: לירן לוי)
השפעת הפיגוע ניכרה באזורי הבילוי ההומים של יום שישי בבוקר. בשדרות רוטשילד, מקום שבו מנצלים רבים בימי שישי לישיבה על המחצלות בדשא, התנועה ביחס לכל יום שישי ירדה משמעותית. חלק מבתי הקפה שעמוסים בימי שישי עד אפס מקום, בחרו שלא לפתוח הבוקר את העסק.
ניקול, עובדת ב"ארקפה" בשדרות רוטשילד, סיפרה: "בדרך כלל בשישי מלא פה ואין לנו זמן לשבת. מאז שהתחיל הגל יש פחות עבודה, והיום זה ממש מורגש. גם בלקוחות וגם בצוות. אני ממש פחדתי להגיע הבוקר לעבודה, חשבתי להישאר בבית אבל כלום לא יעצור אותנו. זאת המדינה שלנו".
שחר בן סעדון מאשדוד בחרה להגיע הבוקר לשדרות רוטשילד. "ישנתי בתל אביב בלילה. שמענו אתמול את הסירנות וכל הרעש. העדפתי להישאר מאשר לצאת לכבישים. היום היה פחד וחשש לצאת אבל צריך להמשיך לחיות נראה לי. אני אסיים את הקפה ואחזור לאשדוד". גם יואל בן עטיה מתל אביב החליט לצאת הבוקר. "אתמול תכננו לצאת לאכול והבנו שנבשל בבית", הוא מספר. "הבוקר, אחרי שראינו שתפסו את המחבל, הרגיש לי בטוח לצאת. אבל אני מבין גם את האנשים שלא יצאו היום".
יואב, ישראלי שמתגורר כיום באוסטרליה, הגיע לארץ לפני כמה ימים לביקור מולדת יחד עם משפחתו. "הגענו לפני ארבעה-חמישה ימים, תל אביב, גן חיות - ואז פיגוע. אשתי אמריקנית, ההורים בארץ. אשתי חטפה אתמול קצת אנרגיה אבל כיף לנול. לא יזיזו אותנו מבית הקפה שלנו ולא ינצחו אותנו עם פצצות. אני אוכל כאן סנדוויץ' חביתה כל בוקר ויהיה מה".
הדר, שמתגורר בשכונת פלורנטין בעיר, סיפר: "אתמול בלילה יצאתי למסעדה וחזרתי, והבוקר יצאתי לאימון ועכשיו שותה קפה. אין לי חשש בכלל. אני חושב שהתנועה קשורה גם למזג אוויר". גל מתל אביב הוסיף: "השגרה שלי אחרי אימון זה לשתות קפה ולמרות שקצת ריק פה, צריך להראות נוכחות. אם נישאר בבית ניתן להם מה שהם רוצים".
