אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות וחוק הנבצרות: פגרת בתי המשפט תסתיים בימים הקרובים ובמהלך החודש הקרוב צפויים כמה דיונים דרמטיים בבג"ץ שתוצאותיהם עלולות להביא למשבר חוקתי והתנגשות ראשונה מסוגה בישראל בין רשויות. משבר שבמסגרתו שרים ונבחרי ציבור נוספים עשויים להצהיר כי אין לציית לפסקי דין שניתנו בחוסר סמכות.
אותם דיונים יתקיימו גם על רקע ששרים בממשלה הפנו אצבע מאשימה לעבר בג"ץ בעקבות המהומות אתמול בדרום תל אביב. שר המשפטים יריב לוין, שציין את ההתנגשויות הקודמות בין הממשלה לבג"ץ בנושא, אף אמר כי "אם למישהו היה ספק למה הרפורמה כל כך חשובה ועל מה אנחנו נאבקים, הוא קיבל כעת תשובה מוחצת לכך".
5 צפייה בגלריה
לוין, נתניהו, חיות ובהרב-מיארה. חודש דרמטי בבג"ץ
(צילום: אלכס קולומויסקי, אלי מנדלבאום, גיל נחושתן)
7/9: עתירה נגד אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים
השופטים ענת ברון, דוד מינץ ושופט שלישי שיחליף את יוסף אלרון, שהודיע ברביעי האחרון על התמודדותו חסרת התקדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ידונו ב-7 בספטמבר בעתירות המבקשות לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. לוין נמנע בחודשים האחרונים מלכנס את הוועדה. עתירה אחת בנושא הוגשה על ידי מפלגת יש עתיד ועתירה נוספת הוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון.
בליבה של המהפכה המשפטית, שאותה מקדמת הקואליציה, נמצא השינוי בחוק של הרכב הוועדה לבחירת שופטים. חברי ועדת החוקה אישרו במרץ האחרון לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לשינוי הרכב הוועדה, מה שעורר הפגנות סוערות ברחבי המדינה והביא את יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד להודיע כי אם החקיקה לא תיעצר - המשק יושבת. כמה שעות לאחר מכן הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא "משהה את החקיקה כדי להגיע להסכמה רחבה".
לוין עדיין מסרב לכנס את הוועדה במסגרת הרכבה הנוכחי ומקווה לשנות את החוק ואת האופן שבו נבחרים שופטים - רק אז הוא יסכים להכריע בבחירת נשיא העליון ומינוי שופטים. כינוס הוועדה הכרחי למינוי נשיא חדש במקום אסתר חיות, הנשיאה שתפרוש בחודש אוקטובר, ולמינוי שופטים בערכאות נמוכות יותר שחסרים כבר עכשיו במערכת המשפט.
הקואליציה מנסה לסכל את מינוי נשיא העליון המיועד יצחק עמית - שאמור להיבחר בוועדה לפי שיטת הסניורטי, שקובעת כי לתפקיד מתמנה השופט הוותיק ביותר בעליון, שנהוגה מאז קום המדינה. לבחירתו של עמית יש כיום רוב ברור בוועדה, למרות הודעת השופט אלרון.
בעתירת יש עתיד מבקשים חברי המפלגה לדון בשאלה מדוע הממשלה נמנעת מבחירת נציגה לוועדה - לצד לוין שמכהן בה מתוקף תפקידו כשר המשפטים ומכינוס הוועדה "במהירות הראויה" בסמוך להקמת הממשלה לצורך איוש עשרות תקני השופטים הפנויים בערכאות השונות. לדברי המפלגה, החלטה זו פוגעת פגיעה קשה באינטרס הציבורי ומהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות וההגינות המוטלת על הממשלה.
5 צפייה בגלריה
שופטי בג"ץ יכריעו בעתירות נגד החלטות הממשלה
(צילום: שלו שלום, עמית שאבי, עמית שעל, אוהד צויגנברג, תומר יעקבסון, אתר בתי המשפט, הרשות השופטת)
5 צפייה בגלריה
המחאות בי-ם אחרי אישור שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בקריאה ראשונה
(צילום: שלו שלום)
"הניסיון להביא לשיתוקה של הוועדה לבחירת שופטים, עד להשלמת המהלך החקיקתי השנוי במחלוקת שמבקש שר המשפטים לקדם, הוא ניסיון להביא לשיתוקה של הרשות השופטת", נכתב בעתירה.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תמסור את תגובתה הרשמית לעתירה כבר מחר. לוין צפוי לטעון בתשובתו כי סמכות כינוס הוועדה נתונה בידי שר המשפטים, כולל ההחלטה על מועד הכינוס וכי אין מקום להתערבות בית המשפט בנושא.
12/9: דיון בעתירה נגד ביטול עילת הסבירות
לראשונה בתולדות המדינה ידון בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בהרכב מלא בעתירות הנוגעות לחוק לביטול עילת הסבירות ב-12 בספטמבר. שורה ארוכה של עתירות הוגשו נגד התיקון ל"חוק יסוד: השפיטה", שמבטל את יכולתו של בית המשפט לבקר את החלטות הממשלה והשרים באמצעות עילת הסבירות. החוק אושר סופית בכנסת ביולי האחרון ברוב של 64 חברי קואליציה מול אפס מתנגדים.
44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים, עתרו נגד התיקון לחוק בטענה כי "ישנו שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". לדברי העותרים, התיקון לחוק לא התקבל כדין על-ידי הכנסת. "החוק מבקש לבטל באופן גורף את יישום עילת הסבירות על החלטות הדרג הנבחר. משמע, החוק מבקש לפטור את שרי ממשלת ישראל, והממשלה ה-37 בפרט, מחובתם להפעיל את הסמכויות שניתנו להם בחוק הסבירות, כחלק מחובת הנאמנות שלהם לציבור". עתירה נוספת עוסקת בהשלכות אפשרויות של ביטול העילה – בהקשר הביטחוני: חשיפת אנשי מערכת הביטחון לשיפוט בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג ובמדינות זרות.
המשיבים לעתירה, בהם הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה, שר המשפטים והממשלה עצמה יידרשו להשיב לה בימים הקרובים. היועמ"שית בהרב-מיארה, שאמורה להגיש את תשובתה לעתירה היום, צפויה להתנגד לחוק ובתגובתה ככל הנראה תציין כי יש לפסול אותו או לכל הפחות לערוך בו תיקונים.
28/9: דיון על חוק הנבצרות
בתחילת אוגוסט הוציא בג"ץ למדינה צו על תנאי שבו הודיע כי יקיים דיון מורחב בהרכב של 11 שופטים על התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שעוסק בהוצאה לנבצרות של ראש ממשלה. השופטים הורו לכנסת לנמק מדוע לא להחילו רק מהכנסת הבאה.
במרץ האחרון, אושר בכנסת חוק הנבצרות ועבר בתמיכת 61 ח"כים בלבד - הרוב המינימלי הדרוש לאישור חוק יסוד. הקואליציה חוקקה בבהילות את החוק שנועד להסדיר את המצב שבו נבצר מראש הממשלה לכהן בתפקידו – וקבעה בחוק שניתן להוציאו לנבצרות רק מסיבות של אי-מסוגלות פיזית או נפשית.
משום שהחוק לא מציין הוצאה לנבצרות מסיבות פליליות, הנוסח שאושר למעשה מאפשר לנתניהו להפר את הסדר ניגוד העניינים שלו, שקיבל תוקף בבג"ץ, ולקדם את ההמפכה המשפטית מבלי לחשוש מהוצאה לנבצרות. התיקון גם קבע שהסמכות לקבוע נבצרות היא אך ורק של גופי הממשלה והכנסת ולא של היועצת המשפטית לממשלה, בניגוד למה שהיה נהוג קודם לכן ונקבע בכמה החלטות בבג"ץ.
אישור חוק הנבצרות במליאה
בתגובתה לעתירה, היועמ"שית בהרב-מיארה התנגדה לחוק וביקשה באופן חריג מבג"ץ להתערב בחוק יסוד. היא טענה כי יש לבטל את התיקון שאושר בטענה שנעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת. בהרב-מיארה הוסיפה כי בכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד "לצרכים פוליטיים נקודתיים". ראש הממשלה נתניהו מצידו ביקש אז מבג"ץ שלא להתערב בתיקון לחוק, ומסר באמצעות עורכי דינו: "בית המשפט לא מוסמך לבטל חוק יסוד".
הדיון הקודם התקיים מול שלושת שופטי עליון: הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט עמית. השופטים מתחו ביקורת חריפה על כך שהחוק עבר במהירות מיד אחרי הגשת עתירה שבה דרשו להוציא את נתניהו לנבצרות. שלושת השופטים גם ביקרו רבות את המניע הפרסונלי בחוק, שלטענתם חוקק באופן ברור עבור נתניהו. "הנתון הוא שהחוק פרסונלי, קשה להגיע למסקנה אחרת", אמר השופט פוגלמן. הנשיאה אסתר חיות הוסיפה: "הדברים מפורשים, טביעות האצבע מאוד ברורות". לדבריה, "המנגנון להוציא לנבצרות בחוק החדש כמעט בלתי אפשרי".
פורסם לראשונה: 22:58, 02.09.23
