2 צפייה בגלריה
ועדת החקירה לחקר אסון הר מירון
ועדת החקירה לחקר אסון הר מירון
"קיימנו את כל הדרישות שהמשטרה ביקשה". יוסף שווינגר
(צילום: עמית שאבי )
ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון החלה אתמול (יום שני) את שבוע העדויות השני שלה באולם הקבע ששופץ עבורה, אבל גם הכתובת החדשה לא מפזרת את מסך הערפל והבלבול ששורים על המתרחש.
1. המיקרופון. שעון החול לקראת ל"ג בעומר תשפ"ב כבר נוזל במהירות, אבל הפערים בהכנה המקדימה לקראת העדויות ניכרים בכל פינה: עדים נקראים שלא לפי סדר לוגי או מחשבתי, לעיתים בהתרעות קצרות. מסמכים חשובים כלל לא הגיעו לידי הוועדה, השאלות נדמות מבולבלות לעיתים, וגם תחקור העדים לוקה בפערי ידע. כל אלה מצטרפים לאתגר הקשה ממילא: להבין מה באמת קרה על ההר ומי אחראי לאסון הנורא שגבה את חייהם של 45 בני אדם.
2 צפייה בגלריה
ועדת החקירה לחקר אסון הר מירון
ועדת החקירה לחקר אסון הר מירון
שווינגר התחמק ותיבל את דבריו בהתקרבנות. חברי ועדת החקירה בדיון
(צילום: עמית שאבי )
כך למשל בעדותו של פקד אסף שייך, קצין מודיעין ובילוש מתחנת נוף הגליל, מפקד מתחם ההדלקה של תולדות אברהם יצחק – שבתחומו נמצאות מדרגות המוות. חברי הוועדה שואלים אותו כיצד לא הצליח כוח המשטרה שהיה בתחתית המדרגות ליצור קשר עם הכוח שהיה למעלה, במתחם תולדות אהרן, ולהורות על חסימת ההמונים שנהרו לעבר המדרגות. נראה שלאף אחד מחברי הוועדה אין אפילו מושג שבאירוע מסוג כזה מחויבים המארגנים לספק למפקדי המשטרה מיקרופון "פורץ", שיש ביכולתו להשתלט בשעת חירום על מערכת ההגברה, להשתיק את המוזיקה ולנהל את יציאת ההמונים.
2. שווינגר. העדות החשובה אתמול הייתה של מנהל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, יוסף שווינגר. עיקר גרסתו: המשטרה אחראית ולכן המשטרה גם אשמה. שווינגר, מקורבו של השר לשעבר אריה דרעי, כבר נחקר באזהרה במשטרה.
שווינגר טען כי החלטת הממשלה מ-2009, שהגדירה את המרכז כגורם המתאם והמתכלל של הפעולות על ההר, לא העניקה לו אחריות מעשית. בפועל, הוא טען, מי שמקבל את ההחלטות במקום זו המשטרה בלבד. שווינגר נשאל מדוע לא היה מפיק אחראי להילולה, וגם כאן הפיל את התיק על המשטרה. "קיבלתי הנחיה מהייעוץ המשפטי של משרד התיירות, שהיה אחראי אז על המרכז למקומות קדושים, שלא לקחת אחריות על האירוע הזה", התחמק שווינגר. "קיימנו את כל הדרישות שהמשטרה ביקשה ויכול להיות שטעינו". לטענתו, אין קשר בין הנעשה על ההר לבין האסון – שנגרם רק בגלל ויסות קהל.
שווינגר הקפיד להעביר את האחריות למשטרה שוב ושוב: "קטונתי, אני לא נותן הערות לאדמו"רים ולא מבקר את המנהגים שלהם. אבל אם המשטרה תסביר לאדמו"רים שזו סכנה ודיני נפשות, אני לא מכיר אדמו"ר אחד שיסרב". אלא שהאלוף במיל' שלמה ינאי, חבר הוועדה, הקשה עליו: "מדוע זה צריך להיות התפקיד של המשטרה לדבר איתם? אתה מנכ"ל המקומות הקדושים, זה נושא אזרחי לגמרי".
מפקד מחוז הצפון מעיד בוועדת החקירה לאסון מירון, החודש
(צילום: לע"מ )

שווינגר המשיך להתחמק, ותיבל את דבריו בהתקרבנות: "המלצתי להגביל את מספר האנשים, עיתונאי אחד ציטט אותי, ואז התחיל נגדי עליהום. מי אני שאגיד לאדמו"רים. צריך להבין את המגזר החרדי – אני לא פוסק. אני רק יכול להצטרף, לארגן מפגש של קציני משטרה עם אדמו"רים, קוראים לזה דרך ארץ וטיפת צניעות. להפיל על המרכז הארצי, זה גדול עלינו. כל אחד יודע שמה שהיה לא יהיה עוד. השאלה כמה יגבילו את ההגעה".
שווינגר מקריא ממסמכי הסיכום בין המרכז למשטרה, אבל יו"ר הוועדה, נשיאת העליון בדימוס מרים נאור, עוצרת אותו ברוגז. "אני לא מבינה מדוע אתה ממשיך להקריא, וגם את הסרטון רצית להקרין – אתה חושב שאנחנו לא יכולים לקרוא ולצפות בחומרים לבד?". שווינגר מנסה להשיב שהמרכז סופג אש מאז האסון וש"עם ישראל יושב בבית וצופה בנעשה בוועדה, אנחנו רוצים להציג את מה שהיה". נאור מתכעסת עוד יותר: "לא אאפשר לעשות יחסי ציבור על גבה של הוועדה משום שהיא פתוחה לציבור ומועברת בשידור חי".
3. דרעי. ישראל דרעי, האחראי על המקומות הקדושים במרחב צפון, שנחקר גם הוא באזהרה במשטרה, יישר קו עם שווינגר: "אנחנו במקומות הקדושים עובדים תחת המשטרה. מעירים הערות, אבל לא מקבלים את ההחלטות. המשטרה היא הגורם שמקבל את ההחלטות ובפועל מנהלת את האירוע. אני עובד מתחת למשטרה ומנסה לפתור כמה שיותר בעיות שעולות". המשטרה, מצידה, טענה בשבוע שעבר כי בשונה מכל אירוע המוני אחר, איש לא רצה לקבל אחריות לאירוע – ומרכז המקומות הקדושים לא מינה לו מנהל.
עדותו של פקד שייך הדגימה עד כמה חמורה העובדה שאיש לא ניהל את האירוע. "הייתה בעיה עם הסדרנים", הוא אמר, "אחרי שתידרכתי אותם הגיע אדם מטעם המקומות הקדושים ששאל 'למה אתה לוקח את הסדרנים שלנו? אנחנו שכרנו אותם, שילמנו עליהם ורוצים לבחור איפה להציב אותם'. שאלתי את קצין האג"מ, והוא אמר לי שיבחרו הם איפה להציב אותם. בפועל, הסדרנים שהיו אמורים להיות תחתיי עברו להיות תחת בעל המאה שלהם ולא עזרו לנו להיות מכפיל כוח שהיה, אולי, עוזר לווסת את העומס ולמנוע את האסון".
4. המחסום. אחת הטענות הקשות שנפוצו במגזר החרדי מיד אחרי האסון עסקה במחסום משטרתי שהוצב לכאורה בקצה המדרגות ולמעשה גרם לדוחק הרב ולאסון הכבד. במשטרה הכחישו מיד שהיה מחסום כזה. גם בתקשורת החרדית ובמגזר בכלל התקשו להציב ראיות תומכות. הוועדה מקדישה זמן ניכר לבירור הטענה. שווינגר טען בעדותו ש"כל הלילה רצו שמועות שהיה מחסום. אני ראיתי בסרטון וידיאו אחד שרואים מאבטח ושוטר מזיזים מחסום אחרי שראו שאנשים נופלים ונמעכים עליו".
פקד שייך סתר את הטענה: "לא היה שם לא מחסום ולא שוטרים שיכלו לעצור את האנשים. יכול להיות שהמעקה שנתלש נראה לחלק מהאנשים כמחסום. אם השוטרים היו עומדים שם כדי לחסום את הקהל, כנראה גם הם היו נפגעים באסון".
פורסם לראשונה: 23:40, 30.08.21