בצל התרחבות המערכה בצפון, התקיפות המתגברות ברחבי לבנון וההסלמה גם מצד חיזבאללה, שהגדיל את מעגל הירי - בישראל ובלבנון נשמעו ביממה האחרונה מסרים שלמעשה תומכים ביישום החלטה 1701, כדי למנוע מלחמה של ממש.
בצד הישראלי היה זה שר החוץ ישראל כ"ץ שאמר לעשרות שרי חוץ כי "אם העולם לא יסיג את חיזבאללה מצפון לליטאני בהתאם להחלטה 1701 - ישראל תעשה זאת", בצד הלבנוני היה זה מקבילו - שר החוץ עבדאללה בו-חביב - שאמר כי הוא תומך ביישום החלטה זו. אז מה היא החלטה 1701, והאם היא תפתור את הבעיה בגבול הצפון?
בישראל חתרו במשך חודשים, יחד עם המתווכים השונים, ליישום מלא של ההחלטה, שבמסגרתה הוצבו כוחות יוניפי"ל וכוחות צבא לבנוניים בשטח שדרומית לליטאני בדרום לבנון, במטרה להרחיק את חיזבאללה מהגבול. בימים האחרונים טוענים בכירים בישראל, גם באופן פומבי, כי צה"ל מצליח להרחיק את חיזבאללה מהגבול, באמצעות פעולות צבאיות, ייתכן שבמטרה ללחוץ על ארגון הטרור השיעי לקבל הסדר.
נציין כי ישנן נקודות בתוך ההחלטה, שאין עליהן הסכמה בין ישראל למדינת לבנון, וישנן מחלוקות אחרות נוספות שאינן קשורות להחלטה, שעלולות להפריע בניסיונות למנוע מלחמה.
ההחלטה, נזכיר, התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם ב-2006, ובמסגרתה הוקם מערך צבאי משודרג של חיילי יוניפי"ל שמוצבים בחיץ בין ישראל ללבנון מאז תום "מבצע ליטאני" בשנת 1978. ההחלטה למעשה סיימה את מלחמת לבנון השנייה בין ישראל לחיזבאללה ולפיה, חיזבאללה היה אמור לסגת מצפון לנהר הליטאני.
לא עבר זמן רב, והצדדים הודו בכישלון ההסדר הדיפלומטי שהתקבל - וסיים את מלחמת לבנון השנייה. באחד מסעיפי ההחלטה נכתב כי יש להגביר את שליטת ממשלת לבנון על כל האדמה הלבנונית, "כדי שתוכל לממש את מלוא ריבונותה, וכדי שלא יהיו כלי נשק ללא הסכמת ממשלת לבנון וללא סמכות אחרת מזו של הממשלה".
סעיף זה, כידוע וכפי שניתן לראות במציאות בשטח, לא מומש בפועל בדרום לבנון, וחיזבאללה המשיך להתחמש לאורך הגבול הצפוני עם ישראל. בימים האחרונים אף נודע כי בכירים בכוח רדואן, שחוסלו בתקיפה הדרמטית ברובע הדאחייה בביירות ביום שישי האחרון, תכננו להוציא לפועל תוכנית פלישה לגליל, שלפי הצהרת הרמטכ"ל הרצי הלוי אמש אף הייתה אמורה לכלול רצח וחטיפה של ישראלים - בדומה למתקפת 7 באוקטובר של חמאס בדרום הארץ.
החלטה 1701 גם מדגישה באחד מסעיפיה את חשיבות כיבוד "הקו הכחול" (קו הגבול שנקבע בין ישראל ללבנון). ללבנון יש מספר הסתייגויות לגבי "הקו הכחול", שמהווה היום את הגבול עם ישראל. לטענת המדינה, קיימות 13 נקודות לאורך הקו הכחול, בין ראש הנקרה לכפר רג'ר, שנמצאות כיום בשליטת ישראל, אך היסטורית שייכות ללבנון. לבנון לא מעוניינת ב"קו הכחול" בדיוק כפי שהוא, דבר שידרוש פתרון במקרה של יישום החלטה 1701, שנראה לפחות כרגע רחוק מאוד.
יישום החלטה 1701 ידרוש מעטפת של משא ומתן, בזמן הסלמה, והחלטות נוספות, וזאת מבלי לדבר על המצב הקשה בלבנון, הכלכלי, הפוליטי והחברתי, שלא מאפשר באמת פיקוח יציב על אזור דרום לבנון. ההחלטה מדברת על הצבת כוחות יוניפי"ל וכוחות צבא לבנוניים בשטח שדרומית לליטאני, כאשר ההצעה הצרפתית שפורסמה מוקדם יותר במהלך המלחמה מדברת על שליחת עד 15,000 חיילים לדרום לבנון.
בשנים האחרונות לכוחות צבא לבנון ויוניפי"ל לא הייתה השפעה משמעותית בגבול לבנון והם לא מנעו את התחמשות חיזבאללה. כעת, כשמדברים על החזרת השליטה באזור לצבא לבנון ויוניפי"ל, לבנון יודעת שתצטרך סיוע חיצוני כלכלי וצבאי משמעותי כדי להביא לשינוי.
בצפון פקפקו בפתרון כבר בתחילת המלחמה
במשך שנים, עד לאחרונה, הציגו ישראל בפני מועצת הביטחון באו"ם ומזכ"לי הארגון אינספור תלונות ועדויות על הפרת ההסכם, אך למחאות אלו לא ניתן כל מענה.
לוחמי חיזבאללה שמרו בשנים הראשונות אחרי תום המלחמה ב-2006 על מצג שווא של שהייה לאורך הגבול ללא כלי נשק גלויים. בשנים האחרונות, במקביל למבצע הנרחב שהובילו בחיזבאללה לחפירת מנהרות טרור לתוך מדינת ישראל, שנחשפו כנראה בחלקן בסוף 2018, הקימו אנשי הארגון עשרות מגדלי תצפית ומוצבים לאורך הגבול במסווה של פעילות ל"הגנת הסביבה" ושיקום יערות. אלפי לוחמי יחידת העילית של הארגון, כוח רדואן, הוצבו אף הם לאורך הגבול המתפרס על כ-80 קילומטרים מראש הנקרה ועד להר דב.
גם לצד הישראלי לא חסרו הפרות. הלבנונים האשימו כי ישראל המשיכה לטוס בשמי המדינה לאורך השנים, והפרה הלכה למעשה את ההחלטה.
צרפת וארה"ב ניסו במהלך חודשי המלחמה ברצועת עזה להחזיר לתוקפה את ההחלטה, שמעולם לא יושמה באמת בשטח. רק בחודש שעבר מועצת הביטחון של האו"ם אישרה פה אחד את חידוש המנדט של כוח יוניפי"ל שמוצב בגבול שבין ישראל ולבנון - לשנה נוספת. ניסיונותיה של ישראל לבטל את המהלך ולקצר את המנדט לחצי שנה נבלמו בשל התנגדות של המתווכת צרפת וגורמים נוספים באו"ם.
בתחילת המלחמה, ראשי הרשויות בצפון הזהירו מלהסתפק ביישום החלטה 1701, בטענה שאין לחזור על טעויות העבר. בחודש דצמבר אמר ראש המועצה האזורית הגליל העליון גיורא זלץ ל-ynet כי "אנחנו יודעים שאין שום משמעות להסכם בינלאומי, יש הסכם כזה מ-2006 שלא נאכף ומדינת ישראל ישבה בשקט, והתעלמה מהכרסום המתמשך שלו על-ידי חיזבאללה".
לדבריו, "איך נדע אם חיזבאללה עומד בהסכם החדש? נחכה ל-7 באוקטובר 2024, 25, 26 בשביל לבדוק את זה?". הוא ציין אז כי "ללא רצועה רחבה בצד הצפוני של הגבול שמדינת ישראל תנקה על-ידי פעולה צבאית מחיזבאללה ובהמשך תשמור עליה נקייה מנוכחות חיזבאללה, יחד עם הרתעה משמעותית, לא נוכל להחזיר את ההתיישבות לאורך הגבול הצפוני, והמשמעות לטווח בינוני וארוך מסוכנת לרעיון הציוני במדינת ישראל".
