אחת המטרות של המלחמה, על פי הממשלה כפי שהגדיר העומד בראשה בנימין נתניהו, היא להחזיר את החטופים. על פי כל סקר שנעשה זה גם רצונו של רב הציבור בישראל. בתוך ימים דרמטיים ומותחים אלו עולה הדיון סביב מתווה העסקה והאם היא צריכה להיות בשלבים או מלאה כשזו מחייבת גם נסיגה מעזה והפסקת המלחמה.
1 צפייה בגלריה
רה"מ בנימין נתניהו נכנס לאולם הדיונים על מנת לתת עדות תיקי אלפים
רה"מ בנימין נתניהו נכנס לאולם הדיונים על מנת לתת עדות תיקי אלפים
(צילום: ראובן קסטרו)
נכון לדברים שפורסמו עד כה, עולה כי העסקה המתהווה עומדת להיות חלקית ובשלבים - מה שמעלה באופן מתבקש קולות של מתנגדים. כפי שפורסם אמש, גורם בכיר שאינו מהשרים הצייתנים לראש הממשלה בנימין נתניהו, מסר למשפחות כי "הימים הבאים הם קריטיים בהשפעה שלהם על גורל יקיריכן". לפי המסרים הללו, מסתמנת כעת עסקה אחת חלקית בלבד, שלא תכלול שום מחויבות מפורשת.
משפחות החטופים מודאגות ואף מציינות שעסקה חלקית ולא כוללת יש בה גם בעיה מוסרית של סלקציה ואי אפשר להגדיר מי במצב הומניטרי שמתאים לשלב ראשון משום שההגדרה הזו תואמת לכולם אחרי למעלה משנה בשבי החמאס. יש מי שמרגיש שהמטרה מאחורי החלטת העסקה בשלבים היא מטרה פוליטית שתאפשר לנתניהו לא להפסיק את המלחמה ולא להסתכן בפירוק הממשלה.
בעולם הפסיכולוגיה, השאלה של עסקה כוללת או בפעימות מזכירה שאלות של קבלת החלטות ומושג שנקרא "אדריכלות בחירה" - או בשמו הנוסף דחיפה קטנה (נאדג').
"אדריכלות בחירה" אומרת כי יש פעולות או סימנים שאנחנו יכולים לעשות על מנת לגרום לצד השני להתנהג כמו שאנחנו רוצים - כלומר להשפיע עליו ולגרום לו להתנהג באופן שאנחנו רוצים שינהג. הרעיון הוא לנצל את הפסיכולוגיה האנושית לעיתים אף הלא רציונלית כדי לקדם התנהגות רצויה ועדיפה. אחת הטכניקות המאפיינות את ה"אדריכלות בחירה" נקראת הוספת חיכוך.
לעיתים, כדי לשפר את חיי האנשים, צריך להוסיף להם חיכוך בפעולות שהם עושים. למה הכוונה? הכוונה היא לעשות פעולה או להוסיף סימן שיגרום לאדם מולנו להתעכב ולהאט מתוך כוונה לשפר את חייו. לדג'? במפרים בכביש. העובדה שיש חיכוך בנסיעה שגורם לנהגים להאט משפר את חייהם ובעצם מפחית תאונות דרכים. הוספת חיכוך מאטה את קבלת ההחלטות ומסייעת לאנשים לעצור ולחשוב לעומק ולהתנהג לאט ובזהירות.
בשבדיה, אחת השיטות הנפוצות להתאבדות הייתה נטילת תרופות באופן מאסיבי. למה כי התרופות היו מגיעות במעין צנצנת כזו שכשפותחים אותה כל הכדורים נשפכים ממנה בלי בעיה בבת אחת וכך האנשים היו בולעים כמות גדולה של כדורים. מה עשו? הוסיפו חיכוך, שינו את הצורה שבה מונגשת התרופה.
בעזרת מחשבה של "אדריכלות בחירה" החליטו על יצירה של חיכוך והתרופה הפכה לכזו שמגיעה בקפסולות בודדות מופרדות במשטח כסוף (כמו רוב התרופות היום ) שצריך להוציא אחת אחת מתוך הקפסולה שלה מה שגורם בפועל למי שרוצה לקחת את התרופה לחיכוך שמקשה עליו להתאבד ובשל כך הוא לא יכול לקחת את כל הכדורים בבת אחת ... הפעולה של הוצאת כדור, כדור גורמת לו להאט ולחשוב על מה שהוא עושה ובכך אנחנו עשויים לגרום לו לעצור ולהתחרט ולעצור לפני שמאוחר מדי.
דנה פאן לוזוןדנה פאן לוזוןצילום: ניר קידר
מתוך האנלוגיה הזו נשאלת השאלה מדוע לעשות עסקה שיש בה חיכוך? מדוע לעשות עסקה בשלבים, מה שמאפשר לחמאס לעצור בכל פעם, לחשוב ואולי שוב להתחרט? הרי החטופים הם הכוח האחרון של חמאס. למה אנחנו מקבלים את ההחלטה הזו בלי לבקש הסבר של מה עומד מאחורי הבחירה שלה - כשהסכנה בעסקה בשלבים ולא אחת כוללת ומהירה היא כל כך ברורה.
נתניהו, מגיעה לנו תשובה .
הכותבת היא אשת תקשורת, פרשנית, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה תקשורת וכלכלה ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מרצה במכללת אונו