(צילום: שמוליק דודפור)
"לא גל אדום, חתונה אדומה", כתב הבוקר אושיית הימין האמריקני (והישראלי) בן שפירו. הוא כיוון לסצנת הטבח ההמוני ב"משחקי הכס" - והנטבחים, בדימוי הזה, הם הרפובליקנים. זו כמובן תגובה מופרזת, בכיינית מדי, אופיינית לכותב. אך היא מייצגת היטב את תחושת הכישלון העמוקה הבוקר במפלגה הרפובליקנית ובני בריתה.
אתמול בלילה עוד היה אפשר לראות שורה של אושיות ימין פופוליסטיות, פרו-טראמפ, יושבות באולפן, מעשנות סיגר ("הא לכם פרוגרסיבים אכזריים, אנחנו נעשן כמה שבא לנו!"). קנדיס אוונס, עוד אושיית ימין קיצונית, דרשה באולפן שרגע אחרי שישתלטו הרפובליקנים על בית הנבחרים הם יערכו משפט הדחה לביידן - וידיחו אותו. "על מה?", שאלו האחרים, והיא הזדעמה. מה זה חשוב, על משהו. בתוכנית גיחכו בשמחה.
ארה"ב בוחרת 2022 – עוד כותרות:
• המושל שמאיים על טראמפ, ותוקף את השמאל: הכוכב הרפובליקני מפלורידה
• הדמוקרטים סיכלו "גל אדום" בבית הנבחרים, ההכרעה בסנאט תידחה בחודש?
• נהג אוּבּר בן 25 הפך לחבר קונגרס: המנצחים המעניינים של הלילה
• מרוצי המפתח: ד"ר אוז, כוכב פוטבול והמועמד שמחלים משבץ
• ביידן הזהיר מ"כוחות אפלים", טראמפ: "החלום האמריקני בסכנה"
והבוקר? אני פה בפנסילבניה, ועוד יום עם מזג אוויר מושלם נחת על פילדלפיה. אין שמחה כהתרת ספקות, וספק אחד הותר במדינה הזו - הדמוקרטים ניצחו בה, ובענק. לא רק שג'וש שפירו ניצח בקרב על המושלות החשובה כל כך בדרך לבחירות 2024, ג'ון פטרמן הצליח להכריע את ד"ר אוז. פטרמן היה מועמד טוב מאוד, עד שעבר שבץ; מאותו רגע התקשה לתקשר באותה רמה כמו בעבר. זה לא הפריע במיוחד למצביעים.
הייתי אמש במטה של שפירו, עם הפעילים החוגגים. הוא דיבר על אמריקה של חיבורים, של הבנה משותפת. אנשיו יודעים כבר כמה ימים שהוא פתח פער ענק; אחד מהם אמר לי אמש שפטרמן ינצח "כמעט בוודאות בגללנו". מי שבא לקלפיות להצביע שפירו, הוא אמר, לא יתנדב לפצל את הפתק ולהצביע לרפובליקני שנתמך בידי טראמפ, ד"ר אוז. האווירה במטה של שפירו הייתה של מפלגה עוצמתית, מאורגנת. אך הארגון הזה היה נכשל וסיוט בחירות האמצע היה משחזר את עצמו - אלמלא שתי התפתחויות קריטיות שהמריצו את הבייס שלהם.
הראשונה הייתה כמובן טראמפ. שוב ושוב הוא מתגלה במלוא האבסורד. מצד אחד, מנהיג פופולרי ומשפיע דורית. מצד שני, פוליטיקאי עלוב טקטית, שלא יודע לבחור מועמדים וצוות. המועמדים שלו - מאריזונה ועד פנסילבניה - ספגו מכות כואבות. במרוצים לבית הנבחרים זה היה ברור במיוחד שגיבוי ל"שקר הגדול" כאילו ביידן לא נבחר - לא סייעה למתמודדים הרפובליקנים. המרוץ בג'ורג'יה עוד פתוח לתפקיד הסנטור, כנראה שיהיו בחירות חוזרות, ואולי כך יוכרע מי מחזיק את הרוב בסנאט.
אם המועמד של הנשיא לשעבר, הרשל ווקר השערורייתי, ינצח - טראמפ ייצא מהבחירות בשן ועין. אך זה לא רק הבחירה במועמדים לא מרשימים (אצל טראמפ הם נבחרו לפי רמת החנפנות שסיפקו), אלא הדרך שבה נוכחותו עוררה את השטח הדמוקרטי. ללא טראמפ, היה קשה לבית הלבן ולביידן לטעון בעקשנות שאלה אינן בחירות אמצע - אלא התמודדות דרמטית על גורל הדמוקרטיה. הדמוקרטים אולי לא שכנעו רפובליקנים שהנשיא הקודם ניסה לבצע פוטש, אבל הם בטח ובטח שכנעו את עצמם. והם באו להצביע.
בעיקר הן. המרכיב השני שנתן זריקת דחף לשטח הדמוקרטי היה הפסיקה של בית המשפט העליון האמריקני שביטלה את "רו נגד וייד" - פסק הדין שהתיר הפלות. בשורה של מדינות, בהן מישיגן, הוכנס לחוקת המדינה בבחירות הללו סעיף הקובע כי זכות האישה על גופה מוחלטת, ואין להגביל הפלות. תחושת האיום על החירות האישית הובילה רבות ורבים לקלפיות. בעצרת של ברני סנדרס לפני כמה ימים אמרה לי אישה בשנות ה-20 לחייה ש"אנחנו לא נשלים בשקט עם מדינה שנשלטת בידי גברים נוצרים לבנים שרוצים להפוך את הרחם שלנו לחפץ שלהם".
בדרך כלל סופג הנשיא המכהן מכה בבחירות האמצע. העוצמה שלה משתנה תדיר. המכה שביידן ספג, גם אם יאבד לבסוף את הסנאט בנוסף לבית הנבחרים, מצומצמת. היכולת להזיז אותו מתפקיד המועמד לנשיאות ב-2024 נחלשה.
אך האבל הרפובליקני מופרז. לפי כל הערכות המודלים, בית הנבחרים יהיה בידיהם. יש להם עדיין סיכוי להשתלט על הסנאט. "זה בהחלט לא גל אדום", אמר הסנטור הרפובליקני לינדסי גרהאם במהלך הלילה, אבל גם האדווה הזו שווה משהו. בכל מדגמי היציאה, הבוחרים הבהירו את חוסר שביעות רצונם מהמצב בארה"ב, מסדרי העדיפויות של הממשל, מביידן אישית (שני שלישים, ובכלל זה שליש מהדמוקרטים, אמרו שרצוי שלא יתמודד שוב). האנרגיה הזו קיימת, רק שהרפובליקנים כשלו בלנצל אותה. הם כשלו פעם אחת כי הפכו למפלגה הטראמפיסטית, והרחיקו מצביעים עצמאיים יותר, ופעם שנייה כי החלו לעסוק בפנטזיות. לדוגמה, לדבר בימים האחרונים על סיכוי לניצחון במדינת ניו יורק, מקום שאין כחול ממנו.
אך בלב הכישלון הזה מצויה התקווה. קוראים לה רון דה סנטיס. מושל פלורידה הרפובליקני הביס את הדמוקרטים, מחק את המועמדים שלהם, ניצח במחוז מיאמי דייד הדמוקרטי. הוא אינו סוחב את המטען הכבד של טראמפ, אבל חושב בדיוק כמוהו - לשמחת הרפובליקנים. דה סנטיס הוא המנצח הגדול בצד הרפובליקני, והעצבנות של טראמפ - שכבר קורא לו בשמות, מאיים עליו וכיו"ב - ניכרת מאוד.
הדמוקרטים יכולים להשתבח בקרב הבלימה שלהם, אבל עדיף שלא יתמסטלו מריחות הניצחון. אם דה סנטיס ינהל קרב על הנשיאות כמו שניהל את המרוץ בפלורידה, הם צריכים להיות מודאגים.
