יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן יצוין מחר (שני) ביום פטירתו של הרב עוזי משולם שהנהיג את המאבק, ובגן הוורדים בירושלים תיערך עצרת מרכזית. כזכור, מתווה הפיצויים למשפחות יצא לדרך בתחילת החודש, אך הן לא פונות ואומרות: "מעולם לא ביקשנו כסף".
מנתוני משרד האוצר עולה כי מ-1 ביוני הוגשו רק כ-50 בקשות מקוונות של בני משפחה המבקשים את כספי הפיצויים, מתוך כ-1,050 משפחות זכאיות. לפי עמותת עמר"ם, המלווה את המשפחות ומובילה את המאבק בפרשה, מעבר לכך שמשפחות רבות לא זכאיות לפיצויים מאחר שלא פנו לוועדות בשל אובדן האמון במדינה, גם המשפחות הזכאיות – לא מעוניינות בכסף. לטענתן, פיצויים כספיים מעולם לא עמדו בראש סדר העדיפויות של המאבק, אלא הכרה, צדק וריפוי – בלי קיצורי דרך.
התנאי שמציבה המדינה למשפחות ילדי תימן
(צילום: משה מזרחי)
באיחור של 70 שנה, כשהדור שאיבד את ילדיו הולך ונעלם, אישרה הממשלה ב-22 בפברואר מתווה פיצויים שגובש עם משרד האוצר, החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, המיועד רק למשפחות שפנו בעבר לאחת משלוש ועדות החקירה שקמו לאורך השנים במדינה.
לפי המתווה, משפחה שילדה נפטר ולא נמסרה הודעה למשפחה בזמן אמת זכאית ל-150 אלף שקל, ומשפחה שלא ידוע מה עלה בגורל הילד שלה זכאית ל-200 אלף שקל. הגשת הבקשה לפיצויים נפתחה ב-1 ביוני והוגבלה לחצי שנה, כשבמעמד הבקשה נדרשות המשפחות לחתום על טופס שבו הן מאשרות שלא ידרשו מהמדינה שום פיצוי כספי נוסף. גורם המעורה בפרטים מסר כי מתווה פיצויים עבור משפחות שתיק ילדיהן לא נידון באחת משלוש ועדות החקירה, לא עומד על הפרק והן לא יוכלו לדרוש פיצוי כספי מהמדינה.
דוד יוסף נקרא על שם אחיו הבכור דוד, שנחטף בשנת 1949 בבית החולים הדסה במעברה בראש העין. אמו שרה העידה בוועדת החקירה הראשונה, אך משפחתו לא מתכוונת לבקש את כספי הפיצויים. "הפצע הזה חרות במשפחה שלנו אצל הילדים והנכדים. אחרי שנים שהסתירו את האמת, הכסף לא מעניין אותנו, אנחנו רוצים הכרה, רוצים שהסיפור הזה יילמד בבתי הספר, שהמדינה תקים מוסד ממשלתי שמכיל את העדויות".
האם סיפרה את הסיפור שוב ושוב לאורך השנים, איך ביקרה את דוד כל יום כמה פעמים כשלא ניתן לה לראות אותו אלא מבעד לחלון עד שהגיע לגיל שמונה חודשים. בוקר אחד הגיעה והוא לא היה שם. היא פנתה לאחות שעמדה בכניסה וזו אמרה לה שהילד מת מבלי לראות את גופתו. "אמא שלי אחרי 70 שנה שאיבדה את הבן שלה צריכה כסף? תבואו קודם, תגידו אתם צודקים, אנחנו מצטערים. אולי מחכים שכל מי שהיה מעורב ילך מהעולם", אמר דוד.
יעל ספייטר, שאחותה הבכורה דליה נחטפה בגיל שנה וחודשיים, אמרה בכאב כי הוריה נפטרו מבלי לדעת מה עלה בגורל בתם. "בשנת 1956 אמא שלי נסעה לבית חולים העמק כי אחותי הכניסה לפה קופסת גפרורים והיא הייתה מודאגת. במשך שלושה ימים היא הגיעה כל יום לבקר אותה עד שביום השלישי אמרו לה 'היא מתה, קברו אותה'", סיפרה יעל. אמה פאני הייתה בהיריון והאחות אמרה לה "הנה, יהיה לך תינוק חדש" וסילקה אותה לביתה.
אל ועדות החקירה משפחתה של יעל לא פנתה, אך הסיפור תמיד היה פצע פתוח בבית. "אמא שלי עד יומה האחרון הייתה מדברת על דליה. את אבי היינו שומעים בוכה בלילות. מעולם לא דיברנו על פיצויים בבית, אנחנו רק רצינו לראות את האחות שלנו וההורים שלי את הבת שלהם", אמרה יעל והוסיפה כי מתווה הפיצויים מבזה. "המדינה רוצה ככה להשתיק את הפרשה, הצער והכאב לא שווים מאה אלף שקל ולא שום הון שבעולם, מה שאנחנו רוצים זה לדעת את האמת".
הדו"ח שלא פורסם
לפני שסיים את תפקידו במשרד הבריאות, הגיש פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל, דו"ח מקיף המתמקד לראשונה בהתנהלות גורמי הרפואה בפרשת ילדי תימן החטופים. למרות שהדו"ח החסוי מוכן כבר מספר חודשים, עד עכשיו הוא לא ראה אור ואין לדעת אם יפורסם כלל תחת שר הבריאות החדש.
מבלי לחשוף את תוכן הדו"ח אמר פרופ' גרוטו: "מה שהיה אז, לא היו מקבלים היום בשום קנה מידה של תקינות רפואית. הדו"ח הזה חייב לצאת ממשרד הבריאות. יש לו הרבה משמעויות. צריך לעבור תהליך ולא לזרוק את זה באוויר, אלא לראות איך מציגים את זה למשפחות שנפגעו, לאחות את הקרעים, לחשוב איך מפצים אותן וכמובן לדאוג שדבר כזה לא יקרה שוב במערכת הבריאות.
בעמותת "רופאים לזכויות אדם" פנו הבוקר בפעם השנייה למשרד הבריאות בקריאה לפרסם לציבור את הדו"ח כדי שיהווה צעד ראשון וחיוני באיחוי האמון בין הקהילה הרפואית למשפחות שנפגעו. הדס זיו, סמנכ"לית תוכן ואתיקה בעמותה, אמרה כי "לגנוז את הדו"ח הזה זה פשע, זה יהיה עוול נוראי. הדו"ח נעשה אמנם 70 שנה מאוחר מדי אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא".
היא הסבירה את משמעות פרסום הדו"ח על ידי משרד הבריאות: "למעשה גורם רשמי אומר לקהילה הרפואית 'חטאת ופעלת בגזענות' וזהו צעד מאוד משמעותי. המדינה מכירה כך בעוול שהכחישו במשך כל כך הרבה שנים ואולי אף תצא ממנו המלצה להתנצלות רשמית של הקהילה הרפואית".
ממשרד הבריאות נמסר כי "בשלב זה, לא מדובר בדו"ח, אלא בטיוטת עבודה פנימית בלבד של המשרד, הסוקרת מתוך הדו"חות שפורסמו, העדויות והראיות הקיימות את מעורבות הצוותים הרפואיים בפרשת ילדי תימן. העבודה הפנימית טרם הסתיימה, שכן העבודה התעכבה בשל העיסוק סביב השעון של אנשי המשרד במאבק הלאומי נגד נגיף הקורונה. יחד עם זאת, הגורמים הרלבנטיים במשרד חידשו לאחרונה את העבודה וממשיכים בימים אלו לעסוק בה. ככל והעבודה הפנימית תגובש בסופו של דבר לדו"ח סופי, היא תפורסם לאחר שתוצג למנכ"ל ולשר ולגורמים נוספים הנדרשים. נבקש לציין כי העבודה הפנימית מבוססת על מקורות, מסמכים, עדויות וראיות ידועים ומוכרים שפורסמו זה מכבר ואין בהם כל עדויות או ראיות חדשות".
