דונלד טראמפ כבר הבהיר כי הוא מתכוון להילחם בכלים משפטיים במה שנראה כמו הפסדו בבחירות לנשיאות, וכי הוא מתכוון לעשות הכול כדי להביא לשינוי התוצאות, שאותן הוא מציג – ללא שום הוכחה – כמזויפות. טראמפ כבר ביקש ספירה חוזרת בוויסקונסין, שם הפסיד בפער של 0.63%, ואין ספק שאם יפסיד בג'ורג'יה, שם מוביל ביידן ביתרון של פחות מעשירית האחוז, הוא יבקש ספירה חוזרת גם שם. הוא עשוי להגיש בקשות דומות בעוד מדינות שבהן יתברר כי הפסיד בפער קטן.
טראמפ: "אם סופרים את הקולות החוקיים, אני מנצח"
(צילום: רויטרס)
לכאורה, ספירה חוזרת שתביא לטראמפ ניצחונות בשתיים או שלוש מדינות ותמחק ממאזנו של ביידן 20-30 אלקטורים, יכולה נכון לעכשיו להביא אותו לבית הלבן, אבל הסיכויים לכך קלושים. ספירות חוזרות אמנם כבר נערכו בעבר בבחירות בארה"ב – גם במרוצים לנשיאות וגם במרוצים לתפקידים אחרים כמו מושלי מדינות או חברי קונגרס – אבל נדיר ביותר שהן הביאו למהפך. במקרה של טראמפ הוא יצטרך כנראה לנצח בספירה החוזרת בכמה מדינות, ולא רק באחת, ולפיכך המשימה קשה שבעתיים.
מבדיקה שערכה רשת NBC לשורה של ספירות חוזרות שנערכו בעשורים האחרונים במרוצי-בחירות במדינות המפתח בארה"ב נמצא שבדרך כלל הובילה הספירה הזו לשינוי מינורי בפערים, לכל היותר כמה מאות קולות לכאן או לכאן. "ההיסטוריה מלמדת שמאוד מאוד קשה להפוך את התוצאה במדינה כלשהי בארה"ב כשהפער בין שני המועמדים הוא מעל 1,000 קולות", אומר אדוארד פולי, מרצה לענייני חוקי בחירות מאוניברסיטת המדינה של אוהיו. "זה יכול לקרות, אבל זה נדיר".
המדינה הראשונה שקמפיין טראמפ הודיע כי יבקש בה ספירה חוזרת היא וויסקונסין. מהנתונים שהגיעו משם עד עכשיו עולה שביידן ניצח בה בפער של כ-20 אלף קולות, ובאחוזים – 0.63%. בוויסקונסין מתיר החוק לכל מועמד שהפסיד בפער של פחות מ-1% לבקש ספירה מחדש, אבל הוא עצמו חייב לממן את הספירה הזו, אלא אם הפער הסופי הוא 0.25% ומטה.
פירוש הדבר שכדי לקיים ספירה חדשה מוויסקונסין יצטרך קמפיין טראמפ לפתוח את הארנק, וכל זאת בשביל ספירה שקשה להאמין שתוכל להביא לשינוי משמעותי בתוצאות. בשנת 2016, כשטראמפ עצמו ניצח בוויסקונסין בפער של 0.77%, נערכה שם ספירה חוזרת לבקשת המועמדת לנשיאות מטעם המפלגה הירוקה, ג'יל סטיין, ואז עברו 1,500 קולות בין הצדדים השונים במרוץ, והשינוי היה מינורי: תוספת 131 קולות ליתרונו של טראמפ. כדי שהספירה הזו תתקיים נאלץ הקמפיין של סטיין לשלם לא פחות מ-3.5 מיליון דולר.
גם סקוט ווקר הרפובליקני, המושל לשעבר של וויסקונסין, אמר שלטראמפ מצפה "משוכה גבוהה" אם הוא רוצה למחוק פער של 20,000 קולות לטובת ביידן בוויסקונסין. ספירה חוזרת תתקיים בוודאות בג'ורג'יה, שם קרוב ביידן לניצחון, אבל בפער של פחות מעשירית האחוז – קצת יותר מ-1,000 קולות. בג'ורג'יה יכול מועמד לדרוש ספירה חוזרת אם הפסיד בפער של פחות מ-0.5%, וקמפיין טראמפ כבר אותת שהוא מתכוון לעשות זאת.
בפנסילבניה, שם מוביל ביידן בדרך לניצחון בפער של שברירֵי-אחוז, צפויה להיערך ספירה חוזרת אם הפער הסופי יעמוד על 0.5% ומטה. אם ספירה כזו אכן תיערך, היא תצטרך להתחיל עד סוף החודש, ולהסתיים בתוך שישה שבועות.
שיטת האלקטורים: כך בוחרים נשיא בארה"ב
במרוץ לנשיאות בשנת 2000 עשויה הייתה הספירה החוזרת בפלורידה להוביל למהפך דרמטי במדינה זו – ובזהות המנצח בבחירות בכללן – אבל בית המשפט העליון של ארה"ב עצר אותה. ג'ורג' בוש הבן הוביל אז על המועמד הדמוקרטי אל גור בקרוב ל-2,000 קולות, אבל בעקבות לשלל טענות על אי-סדרים, כשלים בהצבעה וקולות שלא נספרו החלה ספירה מחדש. בית המשפט העליון הורה להפסיק אותה כשיתרונו של בוש הצטמק ל-537 קולות, וכתוצאה מכך הוא גרף את כל 25 האלקטורים שהיו אז לפלורידה – וניצח בבחירות לנשיאות.
NBC מזכירה שני מקרים נדירים של ספירות חוזרות שהובילו בכל זאת לשינוי בזהות המנצח. במרוץ למושלות במדינת וושינגטון בשנת 2004 הוביל המועמד הרפובליקני דינו רוסי ביותר מ-200 קולות, אבל אחרי ספירה חוזרת ניצחה המועמדת הדמוקרטית כריסטין גרגואר בפער של 129 קולות. במרוץ לסנאט האמריקני שנערך במינסוטה ב-2008 החזיק המועמד רפובליקני נורם קולמן ביתרון של 215 קולות, אבל אחרי ספירה חוזרת הפסיד ב-312 קולות ליריבו הדמוקרטי אל פרנקן.
כאמור, המשוכה של טראמפ תהיה גבוהה הרבה יותר, הן משום שעליו למחוק פערים גדולים במונחים של ספירה חוזרת, והן מכיוון שכנראה יצטרך להצליח בכך בכמה וכמה מדינות.
