רובע הדאחייה בביירות היה אחד ממעוזי חיזבאללה המובהקים ביותר, שם הראה ארגון הטרור השיעי מלבנון נוכחות מוגברת ושליטה מוחלטת. ברובע שבעיר הבירה הסתיר חיזבאללה אמצעי לחימה מסוגים שונים ומפקדות מרכזיות, שנדמה היה כי מדובר במקום מוגן עבורם, אך בשבועות האחרונים החלו להתעצם תקיפות צה"ל באזור - וממעוז משמעותי הפך הדאחייה לשדה קטל.
אם בחודשי המלחמה הראשונים התקיפות בדאחייה נתפסו כאירוע חריג, ששמור רק לחיסול בכירים, נראה כי בחודש וחצי האחרון צה"ל תוקף שם על בסיס יומי, ולרוב מבצע אפילו כמה תקיפות ביום. למעשה, בצה"ל מבינים זה מכבר כי הדאחייה היא מעוז טרור מרכזי של חיזבאללה. דובר צה"ל אף הדגיש אתמול בבוקר (רביעי) כי "זה המקום שבו מתקבלות ההחלטות של חיזבאללה, והוא מייצר ומסתיר את נשקו האסטרטגי - בתוך ומתחת למבנים אזרחיים בדאחייה".
לנוכח התקיפות הנרחבות באזור, וההבנה של התושבים כי העוצמה רק תלך ותגדל, לבנונים רבים נוטשים את הדאחייה ונעים צפונה - לאזורים שאליהם תקיפות צה"ל עוד לא הגיעו. עבור חלק מאותם תושבים, מדובר כבר בפינוי השני ואפילו השלישי. חלק מהמשפחות שהתפנו בתחילת המלחמה מכפרי הגבול בדרום לבנון, מצאו מקלט באזורים שנחשבו אז ליותר בטוחים, כמו צור, צידון, א-נבטיה והדאחייה בביירות. אך עם התקדמות הלחימה, גם האזורים האלה הפכו לא בטוחים והמשפחות מצאו עצמן נעות צפונה שוב.
אך המצב מורכב עוד יותר עבור מרבית העקורים מהדאחייה. האוכלוסייה ברובע היא שיעית ברובה, ולא בכל לבנון מוכנים לקבל אותה, בשל הסכנה שהיא מביאה איתה בעקבות התמיכה בחיזבאללה. כך למשל, בימים האחרונים הופצו תיעודים מהעיר טריפולי בצפון לבנון, שם תושבים קילפו מרכב של עקורים מדבקות עם תמונות של נסראללה ופעילי חיזבאללה.
התקיפות התעצמו, בכירים חוסלו - ו"דוקטרינת הדאחייה" שבה לחיינו
בשבועות האחרונים חוסלה בדאחייה צמרת בכירי חיזבאללה, כולל מזכ"ל הארגון חסן נסראללה. רבים מהם חוסלו בעת שהסתתרו מתחת למתחמים אזרחיים. כמו כן, צה"ל השמיד מאגרי נשק גדולים, כולל טילי קרקע-ים מדויקים ומתקדמים, שהוסתרו במרחב גם כן. ניתן להניח כי אם היו משערים לעצמם בכירי הארגון שהם בסכנה מיידית במקום שבו הם נמצאים - הם היו נמלטים ממנו בהקדם. אך מתוצאות התקיפות ניתן למעשה ללמוד כי חיזבאללה לא האמין שיש לישראל חדירות מודיעינית כזו לשורותיו, מה שלא היה לה במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.
יתרה מכך, התקיפות העצימות בלבנון מעלות סוגיה נוספת, שהוצגה לראשונה לאחר מלחמת לבנון השנייה. האם השלב החדש בלחימה מעיד על יישום "דוקטרינת הדאחייה", אותה הציג גדי איזנקוט בשנת 2008, בזמן שהיה אלוף פיקוד הצפון. אותה דוקטרינה מדברת על שימוש לא פרופורציונלי באש אווירית וארטילרית נגד תשתיות אזרחיות בהן משתמשים ארגוני הטרור, ובראשם חיזבאללה.
באותם ימים של הצגת הרעיון אמר איזנקוט כי "כל אחד מהכפרים השיעיים הוא אתר צבאי. עשרות רקטות מוטמנות במרתפים ובעליות הגג. עשרות פעילים מקומיים ולוחמים מבחוץ ערוכים לקרב הגנה ולירי טילים לעבר ישראל. אנחנו יודעים שחיזבאללה יבצע ירי הרבה יותר רחב מאשר במלחמה האחרונה, ונגיב בהתאם. כל כפר שיירו ממנו לעבר ישראל - נפעיל עליו כוח לא פרופורציונלי ונגרום להרס אדיר".
ובימים האחרונים, 16 שנים לאחר הדברים שנשא איזנקוט, נראה כי הדבר מיושם. התמונות והסרטונים שמגיעים מהכפרים בדרום לבנון בתקופה האחרונה, ולעיתים אף מאזורים מסוימים בדאחייה, מצביעים על הרס חסר תקדים ברחובות. הכפרים, שסופגים אש כבר חודשים ארוכים, התרוקנו מתושבים, ואלה שלא עזבו בתחילת המלחמה - החליטו לעזוב בשבועות האחרונים עם התעצמות התקיפות.
אך למרות ההרס הרב, יש לציין, מאז מלחמת לבנון השנייה התפתחו היכולות המודיעיניות וההתקפיות של צה"ל, ולכן התקיפות הנוכחיות מתבצעות באופן ממוקד הרבה יותר. גם התקיפות בדאחייה, למרות האינטנסיביות שלהן - מוכוונות יעדים ומטרות.
"ב-2006 לצה"ל לא היו בעצם מטרות. היכולות שלנו מול חיזבאללה היו יחסית מוגבלות ועובדה שלא חיסלנו להם אף מפקד אחד. בטח לא מנהיג, לא מפקד בכיר", אמר פרופ' אייל זיסר, מומחה להיסטוריה המודרנית של לבנון וסוריה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב. "ההתקפות היו יותר של מקומות, נכסים, לא משהו מדויק. לא ידענו איפה יש להם נשק, זה היה מאוד לא ממוקד ולא מדויק. התוצאה הייתה גם שנגרם הרס סביבתי רב.
"היום, קודם כל אחרי עזה, אנחנו יותר זהירים, ודבר שני יש לנו מודיעין טוב, אז אנחנו ממוקדים", הוסיף. "יש הרס ואנשים ברחו, אבל אני לא הייתי משווה את היקף ההרס. אנחנו רואים גם שההודעות של דובר צה"ל הן על דברים מאוד ממוקדים. לא מדובר בהרס נרחב ושיטתי של הדאחייה. יש הרס, אבל אני לא הייתי אומר שזה כמו ב-2006. אולי עוד נגיע לזה. ישראל מנסה וגם יכולה, בזכות המודיעין האיכותי, להיות יותר ממוקדת".
פרופ' זיסר ציין כי מבחינת חיזבאללה לא מדובר במלחמה שונה מזו של 2006. "היא לא מלחמה אחרת מהבחינה שהם ממשיכים לירות. יש בה היבטים של יכולת שלנו לפגוע להם בנכסים ובמפקדים, זה נכון, אבל במהות הם יורים על חיפה כמו ב-2006", אמר.
עיר רפאים וכאוס ברחובות - גנבים נתלו או נקשרו לעמודים
אורנה מזרחי, סגנית ראש המל"ל לשעבר, שמשמשת חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבורה כי כנראה לא נדע עד סוף המלחמה מה יושב בראש של המתכננים לגבי הדאחייה. "מה שקורה עכשיו, אומנם התקיפות מאוד ממוקדות, אבל בסופו של דבר אלה הרבה תקיפות. אני שומעת על סדר גודל של בערך שבע תקיפות ביום. בכל תקיפה מדובר בכמה בניינים וזה מייצר נזק גדול", אמרה.
לדבריה, "אני לא יודעת אם זה יהיה בסופו של דבר סיפור של הרס מוחלט של הדאחייה, אבל אנחנו יכולים בסוף להגיע לנסיבות דומות. התקיפות של צה"ל היום הן ממוקדות, הרבה פעמים זה נעשה עם פצצות חודרות בונקרים. לדאחייה כנראה יש גם עיר תחתית, וקשה להעריך את ההיקף או להשוות אותו ל-2006. אנחנו עוד בתחילת הדרך".
בניגוד ל"דוקטרינת הדאחייה", שמדברת על "הפעלת כוח לא פרופורציונלי והסבת הרס אדיר", מזרחי מאמינה שהתקיפות הנוכחיות לא מתבצעות מתוך כוונה להחריב את האזור. "התקיפות כרגע הן ממוקדות לפי מטרה, אם זה חיסולים, מחסנים, מצבורי תחמושת ומפעלי תעשייה", הסבירה.
על הכאוס השורר בדאחייה הוסיפה: "הרבה מהתושבים התפנו משם. שמעתי עיתונאית לבנונית מספרת שזה ממש אזור רפאים. קודם הרי הוא נשלט לחלוטין על-ידי חיזבאללה, ואנשי הארגון הקפידו מאוד על הסדר ברחובות. גנבים ופושעים פחדו מהם, וזה נתן ביטחון אישי לאנשים". אך כעת, חלק מהאנשים שחזרו לבדוק מה עם הרכוש שלהם לאחר שהתפנו מהדאחייה - גילו כי הם נשדדו. "זה נהיה אזור פרוץ שאין בו דין ודיין", הוסיפה מזרחי.
בימים האחרונים הופצו תמונות וסרטונים מהדאחייה, שבהם נראו גנבים שנתפסו כשבזזו רכוש של תושבים שנעקרו מבתיהם. אותם גנבים נתלו או נקשרו לעמודי רחוב - כשהם פצועים ומדממים. בפרסומים ברשתות החברתיות נכתב כי חיזבאללה אחראי לאותם עונשים קשים, ולמעשה, התיעודים מוכיחים את הפגיעה במשילות והכאוס השורר כעת בדאחייה. אחד מהגולשים שפרסמו את תמונות הגנבים, כתב: "בקרוב, אותו הגורל יבוא גם על משתפי הפעולה מבפנים".
ההתמקמות בדאחייה - והסיבה שהבכירים לא נמלטים משם
בעבר היה הדאחייה מקום משכנם של כמה כפרים חקלאיים באזור ביירות. אזור חארת חריכ, עיירה בפרברי רובע הדאחייה, היה בעבר מהחשובים שבכפרים. בשנות ה-50 במאה הקודמת החלה עקירה מדרום לבנון ואזור אל-בקאע שבמזרח המדינה לאזור הדאחייה. בעקבות עוני וצורך במציאת עבודה, הכפרים שמקיפים את ביירות התרחבו ובהמשך הפכו לפרברי הבירה.
"הדאחייה הוא פרבר שהתחיל ככפרים מחוץ לביירות, שהצטרפו והפכו להיות חלק מביירות", הסבירה מזרחי. "מה שמעניין זה ששדה התעופה המרכזי של לבנון, שדה התעופה רפיק אל-חרירי - נמצא בשכונה, צמוד לדאחייה. זה מה שאפשר לחיזבאללה גם לשלוט במה שקורה בשדה התעופה ובמתקנים שלו".
היא סיפרה כי לאחרונה עלו בלבנון רעיונות להקים שדה תעופה נוסף, אך חיזבאללה התנגד לכך נחרצות. "חיזבאללה רצה שכולם ימשיכו להשתמש בשדה התעופה רפיק אל-חרירי בביירות, כדי שהוא לא יהיה רק של ארגון הטרור ויהפוך ליעד ברור", הסבירה. "ברגע שמשתמשים בו כל הלבנונים, כי הוא שדה התעופה היחיד, אז אי-אפשר לראות אותו כיעד של חיזבאללה, אלא כתשתית לבנונית כללית".
ובכל זאת, למרות מיקומו של הדאחייה בביירות, הוא הפך ליעד יומי של צה"ל - שבו חוסלו שורות בכירי חיזבאללה. בחודשים האחרונים חוסל כאמור במקום מנהיג הארגון נסראללה, לפניו חוסלו בדאחייה גם סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, בכיר חיזבאללה פואד שוכר וראש מערך המבצעים של הארגון איברהים עקיל. בנוסף, רשת "סקיי ניוז" בשפה בערבית דיווחה מפי מקורות ביטחוניים ישראלים בסוף השבוע האחרון כי אושר גם מותו של בכיר חיזבאללה האשם ספי א-דין, שסומן כיורשו של מזכ"ל חיזבאללה, שהותקף גם הוא ברובע הדאחייה.
תושבי הרובע אף קיבלו באופן קשה למדי את חיסולו של נסראללה, ומאות מהם יצאו בצורה ספונטנית לצעדות מחאה ברחובות הדאחייה. כתב ערוץ "אל-ערבי" הקטארי דיווח על כמה מקרי בכי והתמוטטות של לבנונים, ובעיתון "א-שרק אל-אווסט" הסעודי נכתב כי אחרי החיסול קיימת תחושת בלבול ברחוב הלבנוני.
אך למרות חיסולי הבכירים בתקיפות רבות בדאחייה, אף אחד מהם לא החליט להימלט מהרובע. התשובה הפשוטה לכך, היא כי אין להם למעשה לאן ללכת. פרופ' זיסר הסביר כי "הם לא יכולים ללכת לשכונה נוצרית כי מיד כולם ידווחו עליהם, אז הם מתחבאים אצל השיעים. הם תכננו, אבל זה לא יצא טוב". הוא הוסיף: "הם בנו את עצמם למלחמה מסוג אחד ושתהיה יותר מוגבלת, שלא תהיה עצימה, כי אנחנו לא נתקוף בדאחייה והם לא יירו לתל אביב".
גם מזרחי מאמינה כי "האופציות שיש להם כנראה מוגבלות". לדבריה, "אני חושבת שהבעיה המרכזית היא שעוד לא נפל להם האסימון כמה הם חשופים למודיעין הישראלי. הם לא מבינים עד כמה הם חדורים, ולכן נדמה להם כל הזמן שהם יכולים להתחבא ולהסתתר. לדעתי, העניין שלא מינו ולא התכנסו כדי למנות את האשם ספי א-דין למזכ"ל, זה לא במקרה. קודם כל, אולי הם התקשו לאסוף את כל האנשים הנדרשים, מועצת השורא צריכה למנות אותו. אולי פחדו מכינוס כזה.
"בנוסף, נראה שהוא פחד שברגע שימנו אותו הוא יהיה יעד, אבל הוא לא הבין שגם בתור מועמד הוא יעד", אמרה מזרחי. "יש כנראה מקומות שהם מאמינים שהם מוגנים בהם. זה מרחב ענק. בכל זאת הם צריכים לקיים ישיבות ולהיפגש איפשהו. בנוסף, לאן יש להם ללכת חוץ מלצאת מחוץ ללבנון? הדאחייה זה המרכז, זה המפקדה, זה הכול".
"חיזבאללה חטף מהלומה - אך ממשיך לתפקד"
המהלומה הפסיכולוגית שחטף ארגון הטרור השיעי מלבנון בשבועות האחרונים גדולה. הארגון מבולבל, ומי שעוקב אחרי פעילותו יכול היה לזהות זאת בשבועות האחרונים - אך הוא עדיין פעיל. "אין שום ספק שהוא חטף מהלומה, אבל הוא ממשיך לתפקד. הוא ממשיך לירות. זה ארגון גדול. גדעת לו את הראש האסטרטגי, אבל זה שיורה על קריית שמונה – ממשיך לירות", אמר פרופ' זיסר.
מזרחי הוסיפה: "למלחמה הנוכחית יש הישגים מדהימים. החדירות, החיבור בין היכולת המודיעינית, הנובעת מיכולות שפותחו לאורך השנים ומתוך תעדוף באמת של הזירה הצפונית, יחד עם היכולת המבצעית של חיל האוויר לתקוף עם פצצות חודרות בונקרים בשיטה מיוחדת - זה מאפשר תקיפות הרבה יותר מדויקות". לדבריה, "יש לשים לב גם לנזק האגבי המצומצם. החשש המאוד גדול מהמלחמה הזאת שאני זוכרת, היה לגבי היקף הנזק האגבי שיהיה. בסך הכול הוא יחסית מצומצם, כי התקיפות יחסית מדויקות".
בימים האחרונים גם עולה סוגיית הקבורה של נסראללה, וגורם בחיזבאללה אף טען בשבוע שעבר כי הוא נקבר באופן חשאי במיקום זמני. אך לדברי מזרחי, הסיבה שלא נערכה לו עדיין הלוויה היא כיוון שהם "מפחדים לקיים אותה". היא הוסיפה: "היו כל מיני דיבורים על זה שאולי הוא ייקבר בלבנון ואולי לא. יש גם אי-ודאות לגבי איך הוא נהרג, אם זה מהתקיפה או מגזים במקום. נאמר גם שהוא נקבר זמנית, מתוך כוונה שכשהזמנים ישתנו הוא ייקבר בצורה הולמת במקום מסודר. יש ערפל מאוד גדול סביב נושא הקבורה של נסראללה, גם מהפחד שישראל יכולה להשתמש בזה כדי לתקוף".
פורסם לראשונה: 22:44, 09.10.24